בדרך כלל בעסקאות מכר של דירות, אם הקונה מעכב את העברת התשלום, הוא זה שנדרש לשלם פיצוי למוכר. אולם, במסגרת פשרה שהושגה בעקבות הליך שנוהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, נקבע בדיוק להפך: המוכר יחזיר לקונה את התשלום שהועבר על ידו בגובה 100 אלף שקל.
"מדובר בהישג משמעותי, שכן המוכר במקרה זה עשה כל שביכולתו כדי לקחת את כספו של הקונה, ולא להשלים את העיסקה", אומר עו"ד עוז רדיע, שייצג את הקונה. "לאחר שהראינו כי התנהלותו השערורייתית של המוכר היא זו שמנעה את קיום ההסכם, הוא היה חייב להשיב את הכסף".
"לא היה לי אינטרס לעכב את התשלום"
הקרב המשפטי נגע לדירה בלוד. נ', המתגורר בשכירות בבניין בעיר, פנה למתווכת מקומית והתעניין באפשרות לרכוש דירה בעיר. "היא סיפרה לי על דירה בקומה נמוכה יותר בבניין העומדת למכירה, ולאחר שביקרתי במקום עם אשתי, השוכרת פתחה לי את הדלת", הוא סיפר בתצהיר לביהמ"ש.
על פי התצהיר, בני הזוג, שהתרשמו מהדירה, ביקשו לרכוש אותה ופנו למשרד עורכי דין כדי שיטפל בעיסקה. "הייתי בקשר עם אחת מעורכות הדין במשרד, והיא אמרה לי שאני צריך לקבל אישור עקרוני למשכנתא והיא תבקש את הסכם השכירות של הדירה", מציין נ'.
לדבריו, בעקבות השיחה הוא פנה לבנק כדי לחדש את האישור העקרוני למשכנתא, שכבר היה בידיו. "היה עיכוב בסגירת העיסקה בגלל הדייר והבנתי שרכישת הדירה לא יוצאת לפועל", מספר נ'.
ואולם, בסופו של דבר, הקשר בין הצדדים חודש, ובספטמבר 2020 נחתם ביניהם הסכם למכירת הדירה. "לוח התשלומים התבסס על ההון העצמי שהיה ברשותי לפי האישור העקרוני מהבנק", מציין נ'. התשלום הראשון היה אמור לעמוד על 101 אלף שקל, והשני על 152 אלף שקל.
לדברי נ', אחרי שהמוכר קיבל ממנו את התשלום הראשון, הוא שאל אותו למה לא שילם לו יחד גם את התשלום השני. "אמרתי שאשלם לו בהתאם להסכם המכר, ומאז הוא לא ענה לי לטלפון".
משלב זה ואילך, החלה סאגה במהלכה נ' רדף אחרי המוכר בניסיון להשיג את חוזה השכירות על הדירה, שנדרש לו לצורך קבלת המשכנתא.
"הבנתי מעורכי הדין שהמוכר לא העביר את חוזה השכירות והדבר עלול לגרור בעיה בקבלת המשכנתא", מציין נ' בתצהירו. "מדובר היה בתקופת חגים וסגר בגלל משבר הקורונה והכל התנהל בצורה מורכבת ולא שגרתית. הבנתי שפנו אל המוכר המון פעמים והוא לא משתף פעולה".
"המוכר שם שלט למכירה על החלון"
לדברי נ', כדי לזרז את העיסקה ועל מנת לקבל משכנתא, הוא פנה לבנק כדי לקדם את השמאות לדירה. "התקשרתי אל השמאי שלוש פעמים כדי לזרז אותו להגיע לדירה, ובפעם השלישית הוא אמר לי שהוא לא מגיע לביקור בדירה ללא הסכם שכירות".
נ' מציין בתצהירו כי הוא עשה כל שביכולתו כדי שהמוכר יספק לו סוף סוף את חוזה השכירות, ובין היתר דיבר כמה פעמים עם המתווכת על כך, והתקשר מספר פעמים למוכר. "בפעם הראשונה הוא לא היה זמין. בפעם נוספת, שוב הוא לא היה זמין והטלפון היה מנותק. בפעם השלישית תפסתי אותו והוא אמר לי שהוא בקניות בשוק ויחזור אלי, אך לא חזר".
לדברי נ', סכום התשלום השני - שהיה חלק מההון העצמי שלו - חיכה בבנק להעברה. "לא היה לי אינטרס לעכב את התשלום, ואם המוכר היה מוסר את הסכם השכירות, הכל היה מתקדם כרגיל", הוא אומר.
נ' מציין בתצהיר שהוא ואשתו מאוד רצו את הדירה ורק חיכו להיכנס אליה לאחר שיפוץ. ואולם, לדבריו, חשדו התעורר לאחר שכמה ימים אחרי חתימת הסכם המכר, דפק על דלתו השוכר ושאל אם רכש את הדירה מהמוכר. "אמרתי לו שכן והוא אמר לי שזה מוזר כי הוא בעצמו מסר לו כמה ימים קודם לכן 12 צ'קים עבור שכירות לשנה".
הקונה מציין בתצהירו כי שם לב שהמוכר הוציא לפתע את השלט של המתווכת ותלה על חלון הדירה שני שלטים עם מספר הטלפון שלו, האחד למכירה והשני להשכרה. "ההתנהלות שלו היתה מנוגדת להתחייבויות שלו למכור לי את הדירה והוא התנהל כמי שחזר בו ממכירת הדירה".
לדברי נ', השמאי הסכים לבסוף לערוך ביקור בדירה ללא הסכם השכירות, אך אמר לו במפורש שלא ימסור לבנק את השמאות ללא הסכם השכירות. "העניין הזה הלחיץ אותי מאוד", מציין נ'.
נ' מציין כי כעבור כמה חודשים התקשר אליו המוכר לפתע ודרש כי ישלם לו פיצוי. "השיחה נערכה אחרי שכל כך הרבה אנשים ביקשו ממנו להמציא מסמך פשוט שהוא בעל חשיבות עבורנו", סיפר.
"אני בן 58, אין לי סיבה לחפש הרפתקאות"
בשלב מסוים, מציין נ', כדי לדרבן את המוכר להמשיך בעיסקה הוא משך צ'ק בנקאי על סכום התשלום השני והעביר אותו לידי עורך הדין שביקש מהמוכר להמציא את הסכם השכירות.
"הבנתי שהוא מסרב לקחת את הצ'ק, וסירובו מעיד עד כמה הוא מתנהג בחוסר תום לב ובעצם דוחף לביטול החוזה באופן חד צדדי כדי לגזול ממני את התשלום הראשון". ואכן, זמן קצר לאחר מכן ביטל המוכר באופן חד צדדי את הסכם המכר.
"אני אדם בגיל 58 ואין לי שום סיבה לחפש הרפתקאות והליכים משפטיים מיותרים", ציין נ' בתצהירו. "לא הפרתי את ההסכם ומעולם גם לא היתה לי כוונה לא לשלם בזמן את התשלום השני. התנהלותו של המוכר היא שהובילה לסיטואציה המוזרה הזו".
בתביעה שהגיש לבית המשפט טען נ' כי המוכר הפר באופן שיטתי את הסכם המכר בכך שפרע את התשלום הראשון, אך סירב לספק לו את חוזה השכירות שהיה דרוש לצורך קבלת המשכנתא. בתביעתו הוא דרש לקבל בחזרה את התמורה ששילם וכן פיצוי מוסכם החזר על התשלומים שביצע.
לבסוף, הגיעו הצדדים לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה ישלם המוכר לקונה 100 אלף שקל, ובנוסף ישלם הוצאות משפט בגובה 12 אלף שקל. גם על החלטה זו הגיש המוכר ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה כי בית המשפט השלום כפה עליו את הפשרה, אך הערעור נדחה.
"למרות הקשיים שנתקלנו בהם בהליך, הצלחנו להשיב לקונה את הכסף שלו", מסכם עו"ד רדיע שייצג את הקונה בהליך. "לא מדובר בתוצאה מושלמת מבחינת הקונה שמאוד רצה את הדירה, אבל היא עושה איתו צדק ומאפשרת במידה רבה להשיב את המצב לקדמותו".
נפלתם קורבן למרמה? זקוקים לייצוג בבית המשפט בתביעה על עיסקה שהשתבשה? פנו כאן או בטלפון - 077-2314230 לעו"ד עוז רדיע להיוועצות ראשונית בנושא
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד