הדעה הרווחת על אישה בוגדת שבאה להתגרש בבית הדין הרבני היא שזכויותיה נפגעות ושהיא סופגת סוג של "ענישה" הלכתית. על פי עו"ד ליאת מאיר, המתמחה בדיני משפחה ומטפלת בתחום במשך שנים רבות, מדובר בתפיסה שגויה ברובה שנשענת בעיקר על פרסומים נקודתיים שלא מייצגים את הכלל.
ביקשנו מעו"ד מאיר להסביר מה הן הזכויות שנשמרות לאישה בוגדת ומה היא בכל זאת עלולה לאבד ולהפסיד.
זכאותה של אישה בוגדת למדור, למזונות ילדים ולמשמורת על ילדיה
"נתחיל מזה", אומרת עו"ד מאיר, "שאישה בוגדת לא מאבדת את הנכסים שמוקנים לה על פי חוק או לפי הסכם ממון".
לדברי עו"ד מאיר, בית הדין הרבני לא פוגע בזכאותה של אישה בוגדת למדור, למזונות ילדים או למשמורת על ילדיה. "למעשה", היא אומרת, "בית הדין הרבני לעתים יתייחס לבגידה באופן זהה לזה של בית המשפט לענייני משפחה הלכאורה-חילוני, ויש לזכור כי בית המשפט לענייני משפחה דן בתיקים של אנשים מכל הדתות והן של חסרי דת".
ייתכן, מסבירה עו"ד מאיר, ש"יחס זה מושפע מסטטיסטיקת הבגידות בנישואים, המצביעה שבגידה בקרב נשים זהה לזו של בגידות בקרב גברים. ניכר כי הנושא איננו חריג ובית הדין הרבני נתקל בו לא מעט".
בנקודה זו חשוב לעו"ד מאיר לציין, כי בית הדין רואה בחומרה רבה את פירוק התא המשפחתי, הן אם מערכת היחסים נפגעה מהתנהגותה של האישה, והן אם מזו של הגבר. הרצון והשאיפה של בית הדין לשמור על אחדות התא המשפחתי, תוך ראיית טובת הצדדים וילדיהם, הם אלה שמובילים את השיח בכל דיון ודיון.
כתובה לאישה בוגדת
ישנן כמה סוגיות בהן מוסמך לעסוק רק בית הדין הרבני אשר בכל זאת עלולות להשפיע על אישה בוגדת. הראשונה היא כתובה.
"אישה שבגדה מאבדת את כתובתה", מסבירה עו"ד מאיר. "עם זאת, קיימות מספר עילות ספציפיות מאוד לקבלת כתובה ופסיקת כתובה איננה בטוחה באופן מוחלט גם בקרב נשים שלא בגדו. מעבר לכך, נשים שמואשמות בבגידה מגיעות לעתים לבית הדין הרבני ומצהירות מראש שהן מוותרות על הכתובה, כך שהדיון בנושא נחסך".
איסור נישואים עם המאהב
עוד סוגיה שעשויה להשפיע על אישה בוגדת היא פסיקת "אסורה על בעלה ובועלה" של בית הדין הרבני.
המשמעות היא, מסבירה עו"ד מאיר, שאם מוכח שאישה בגדה, בית הדין עלול במקרים מסוימים לרשום בגט מי האדם איתו היא בגדה ולאסור על נישואיה ההלכתיים העתידיים לאותו אדם.
"מדובר בכלי שעורכי דין אינם ששים לציין אותו כדי לא להוסיף עוד שמן למדורה והוא עולה רק במקרים שבהם בן הזוג הנבגד רוצה לעשות שימוש במידע הקיים בידיו", מדגישה עו"ד מאיר.
מזונות אישה לבוגדת
נושא נוסף בהקשר של זכויות אישה בוגדת הוא מזונות אישה. מזונות אישה הם דמי מזונות שעל פי ההלכה היהודית, הבעל יהא מחויב לשלם לאשתו כל עוד הם נשואים, משמע סכום שמשולם על ידי הבעל לאישה עד מועד הגירושין. לכן, במידה שהוכח כי האישה היא אישה בוגדת, ייתכן שהיא תאבד את זכותה למזונות אישה.
"זה המקום לציין", אומרת עו"ד מאיר,"כי מרבית הנשים עובדות ומשתכרות בעצמן וייתכן כי בין כה וכה הזכאות למזונות אישה אינם רלוונטיים עבורן, כך שההפסד הפוטנציאלי לא באמת קיים".
לזמן את המאהב לעדות
בבית הדין הרבני, כמו בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן לזמן אנשים לעדות ואף לדרוש הבאת עד שמסרב להגיע לדיון באמצעות המשטרה. לעתים, על מנת לייתר כתובה במקרים שבהם אין הוכחות לבגידה, ניתן לזמן לעדות את האדם שאיתו לכאורה בגדו ולחקור אותו.
הוכחה לבגידה בבית הדין הרבני
כדי להוכיח בגידה בבית הדין הרבני לא נדרש דווקא תיעוד של אקט מיני. לדוגמה, אומרת עו"ד מאיר, "בנסיבות מסוימות מספיק שאישה נכנסת למקום סגור, כמו חדר בבית מלון, עם גבר שאיננו בעלה לפרק זמן, כדי שזו תיתפס כבגידה. למעשה נראה כי לעתים התנהגות שבראשנו לא תעלה כדי בגידה תהא מספקת על פי היהדות".
בגידה בזמן פרידה
בני זוג פרודים הם עדיין נשואים לכל דבר ועניין בעיני בית הדין הרבני. לכן, קשר רומנטי או מיני עם אדם אחר ואפילו פתיחת פרופיל באפליקציית היכרויות עשויים להיחשב בבית הדין הרבני לבגידה ולהשפיע על בני הזוג.
כשהבגידה מצד הבעל
"מהצד השני", אומרת עו"ד מאיר, "גם לבגידות של בעל יש משקל בסכסוך גירושין וחשוב לציין את יחסו של בית הדין הרבני לבגידה מצידו של הגבר. ראשית, גבר בוגד עלול להיות מחויב בכתובה".
עו"ד מאיר מספרת: "במקרה חריג שבו טיפלתי לאחרונה, גבר אשר הביא ילדה מחוץ לנישואים, נתן לאשתו החוקית לטפל בה והעלים את הכתובה שלה, נאלץ לשלם לאשתו הרבה יותר מסכום כתובתה, ובסופו של יום היא קיבלה את מלוא הזכויות בדירת המגורים".
לסיכום, לא כל הסיסמאות מתקיימות הלכה למעשה מבחינה משפטית. הכי חשוב הוא להסתייע ביעוץ משפטי טרם נקיטת הליכים.
עו"ד ומגשרת ליאת מאיר מתמחה בנושא דיני משפחה, בתחום האזרחי-מסחרי ותחום חדלות הפירעון, בעלת משרד עורכי דין ליאת מאיר בקרית מוצקין המספק שירות ללקוחות בכל הארץ. עו"ד מאיר מייצגת לקוחות בבית המשפט, בבית הדין הרבני ובבית הדין הדרוזי. ליצירת קשר ולפרטים נוספים פנו כאן או בטלפון - 072-3234349
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד