בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה החלטה דרמטית שעשויה לשפר את איכות החיים של אלפי קשישים סיעודיים. ההחלטה, שמשנה את שיטת חישוב הזכאות לגמלת סיעוד, היא טכנית לכאורה, אך בפועל פותחת פתח לחולים רבים לקבל סיוע רב יותר מביטוח לאומי. "ההחלטה מהווה רעידת אדמה של ממש עבור כל מי שזכאי לגמלת סיעוד", אומר עו"ד אסף ברק, שייצג את התובעת בהליך המשפטי שהוביל להחלטה. "כתוצאה מההחלטה יוגדל בפועל מספר נקודות הזיכוי של המבוטחים, וכך יוכלו מקבלי גמלת סיעוד לקבל מביטוח לאומי מספר רב יותר של שעות טיפול בשבוע או לקבל את שוויין בכסף".
הצורך בחישוב מצטבר ולא חלופי של רמת התלות
במוקד הפרשה עומדת קשישה סיעודית בת 82, שהגישה לפני מספר שנים לביטוח הלאומי בקשה לקבלת גמלת סיעוד. הביטוח הלאומי קבע כי רמת הזכאות של הקשישה תעמוד על רמה 4 מתוך 6 - המזכה אותה ב-21 שעות טיפול שבועיות.
הקשישה לא השלימה עם ההחלטה, ובנובמבר 2020 הגישה לביטוח הלאומי בקשה לבדיקה מחדש של רמת הזכאות, בטענה כי מאז שבוצעה הבדיקה הראשונה חלה החמרה במצבה. זמן קצר לאחר מכן נערכה לה בדיקת תלות - לצורך הערכת יכולת התפקוד שלה לקבלת גמלה.
לאחר הבדיקה קבעו אנשי הביטוח הלאומי כי לא חלה החמרה במצב הקשישה, וכי זכאותה תיוותר ללא שינוי. בדצמבר 2020 הגישה הקשישה ערר על ההחלטה לביטוח הלאומי, ובמסגרת דיון שנערך בעניין קבעה הוועדה מטעם הביטוח הלאומי כי הניקוד שנקבע לקשישה תואם את מצבה.
הקשישה הגישה באמצעות לשכת הסיוע המשפטי תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין לעבודה, ובמסגרת התביעה התמקד הבירור באופן שבו המוסד לביטוח לאומי מחשב את רמת הזכאות לצורך קבלת גמלת סיעוד. בתביעה נטען כי במסגרת החישוב נקבעו לקשישה 7 נקודות בשל צורך בעזרה בביצוע פעולות יומיומיות וכי בנוסף לכך נקבעו לקשישה 4 נקודות בשל צורך בהשגחה חלקית.
ואולם, הקשישה טענה בהליך המשפטי, המוסד לביטוח הלאומי חישב את זכאותה באופן חלופי - כלומר, הביא בחשבון רק את הניקוד שנקבע לקשישה בשל הצורך בעזרה בפעולות היומיום, אך לא הביא בחשבון נקודות הזיכוי לצורך קביעת רמת הסיעוד, כלומר את 4 הנקודות שנקבעו לקשישה בשל הצורך בהשגחה.
לטענת הקשישה, באופן החישוב של נקודות הזיכוי על ידי המוסד לביטוח לאומי חלה טעות, החישוב לחלופין לא היה נכון, ועל המוסד לביטוח לאומי לבצע חישוב מצטבר. כלומר, למעשה על פי הבדיקה, יש להביא בחשבון 11 נקודות ולא 7 נקודות בלבד כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי.
בכתב ההגנה שהגיש הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי הגן על שיטת הניקוד החלופית וטען מנגד כי על פי לשון והנוסח של חוק הביטוח הלאומי, רמת התלות של מבקשי גמלת סיעוד נקבעת לפי מידת התלות של המבקש בעזרת הזולת, או בשל הצורך בהשגחה, כלומר מדובר במבחן חלופי ולא מצטבר.
פרשנות מרחיבה של בית הדין לטובת המבוטחים
בית הדין לעבודה לא קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע בפסק הדין כי על פי הפסיקה, במקרה של ספק יש לפרש את הוראות חוק הביטוח הלאומי באופן מרחיב ולטובת המבוטחים, באופן הנובע מתכליתו של חוק הביטוח הלאומי הפורס רשת מגן למבוטחים שלגביהם התממש סיכון חברתי-כלכלי מסוים.
בית הדין קבע בהחלטתו כי טענת הביטוח הלאומי, לפיה קבלת הפרשנות המרחיבה תגרום ליותר מבוטחים להיות זכאים לגמלת סיעוד, או שרמת זכאותם תעלה, איננה רלוונטית במקרה זה: "השיקול התקציבי אינו מקבל משקל משמעותי בעת פירוש הוראת דין".
סוף דבר, השופטת עידית איצקוביץ ושני נציגי הציבור קבעו בהחלטתם כי יש לערוך חישוב מצטבר של הצורך בהשגחה יחד עם הצורך בעזרה. עם זאת, הבהירו כי אין לחשב ניקוד כפול על אותה מגבלה. כלומר, אם לקות מסוימת פוגעת ביכולת של החולה הסיעודי להתרחץ לדוגמה, וניתן לכך ניקוד המשקף את הצורך בהשגחה וליווי ברחצה, אין לתת ניקוד נוסף על הצורך בעזרה ברחצה.
בית הדין הורה לביטוח הלאומי לחשב מחדש את רמת הזכאות המגיעה לקשישה לצורך קבלת גמלת סיעוד, מה שיגרום לכך שתקבל מספר רב יותר של שעות טיפול שבועיות או את שוויין הכספי.
מתלבטים איך למצות את הזכויות שלכם לצורך קבלת גמלת סיעוד? זקוקים לייצוג בביטוח לאומי בנושא זה או בנושאים אחרים? פנו כאן או בטלפון - 077-2303946 להיוועצות ראשונית עם עו"ד אסף ברק המתמחה בנושא.
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד