"כאשר אדם נקלע לחובות, שגבוהים מסך הכנסותיו ונכסיו, לרבות הבית בו הוא מתגורר", אומר עו"ד אסף תאסירי, המתמחה בתחום חדלות פירעון, שיקום כלכלי והוצל"פ, "בלית ברירה אחרת הוא ייכנס למצב של חדלות פירעון".
לדבריו, יש שתי דרכים עיקריות להימצא בהליך חדלות פירעון:
ביוזמת החייב - כאשר אדם פונה מיוזמתו האישית לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מבקש להתחיל בתהליך של חדלות פירעון ומקבל צו לפתיחת הליכים.
ביוזמת הנושה - נושה שהגיש לחייב או להוצאה לפועל דרישה לתשלום חוב על סך של למעלה מ-75,000 שקל, או נושה המחזיק בפסק דין כנגד החייב בסך של למעלה מ-75,000 שקל . במידה שהחייב לא משלם את החוב לאחר 30 יום (בהוצאה לפועל או את פסק הדין) או לאחר 45 יום (בדרישת תשלום שהוגשה לחייב), הנושה רשאי לפנות לבית המשפט של חדלות פירעון בבקשה להכריז על אותו יחיד כחדל פירעון.
בחוק, קיימת דרך שלישית, בעלת סבירות נמוכה ואיזוטרית להימצאות בהליך חדלות פירעון - כאשר הבקשה להכריז על אדם כחדל פירעון מוגשת על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
מה הם ההבדלים בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?
"קיימים הבדלים רבים בין חוק חדלות פירעון לבין פקודת פשיטת הרגל, כאשר חלקם הנכבד יצר שינוי תפיסתי שאותו רצה המחוקק להעביר ביחס של המדינה והחברה לאנשים שנקלעו לתסבוכת כלכלית בתום לב. זאת, מתוך רצון כמעט בלתי אפשרי לאזן בין קניינם של הנושים לבין שמירת העיקרון של חיים בכבוד לו זכאים החייבים".
במילים אחרות, אומר עו"ד תאסירי, "המתח הוא בין השאת הערך לנושים, אשר יחפצו לקבל את מלוא חובם, לבין המציאות, שהיא יכולתו של החייב למלא את רצונם של הנושים, תוך שמירה על עקרון כבוד האדם".
חשוב לציין כי אשראי הוא המנוע המרכזי המניע את הכלכלה בישראל ובעולם, וככזה קיימים בו סיכונים אשר מתבטאים בחוסר היכולת של לווה להשיב את ההלוואה אותה נטל.
בפקודת פשיטת הרגל, האדם בעל החוב נקרא "חייב", הגדרה שהוחלפה ב"יחיד" בחוק חדלות פירעון ולא בכדי. "על פושטי הרגל, על פי פקודת פשיטת הרגל, הן מצד החוק והן מצד החברה, הודבק מעין אות קין, ואלה נחשבו למי שסרחו ונמצאים בשולי החברה משום שעשו מעשה מעין פלילי או מעשה מרמה שהביאם למצב של פשיטת רגל", מסביר עו"ד תאסירי. "לעומת זאת, חוק חדלות פירעון מתייחס לסיטואציה כאל תאונה כלכלית. לאורך כל ההליך בודקים את תום ליבו של היחיד, באופן בו נוצרו החובות וכן באופן התנהלותו בהליך".
לדברי עו"ד תאסירי, "יש הבדל בין מי שלוקח הלוואה על מנת להתקיים או להקים עסק, ולא מצליח לעמוד בהחזרים, לבין אדם שלקח הלוואה כדי להקים חברה שפועלת במרמה והונאה, ופוגעת באופן כזה או אחר בציבור. במצב כזה, הנאמן שממונה על ידי משרד המשפטים בודק את אופן יצירת החובות, ואם הוא מגלה שהחוב נוצר בחוסר תום לב, ניתן להוציא את האדם מהתהליך של חדלות פירעון, ומכאן דרכו חזרה אל כתלי מערכת ההוצאה לפועל תהיה קצרה".
עו"ד תאסירי מציין כי היציאה מהליך חדלות פירעון בעטיו של חוסר תום לב תקשה על היחיד לבקש כניסה מחודשת להליך (ישנה כיום תקופת צינון של שנה) ועלולה לגרום להליך הנוסף להיות ארוך באופן משמעותי לעומת המסגרת הקיימת בחוק, אשר נסובה סביב 36 חודשים לקיום תוכנית הפירעון".
הליכי פשיטת רגל התנהלו בבית המשפט המחוזי, וע"פ החוק החדש מתנהלים הליכי חדלות פירעון של יחידים, אשר גובה החוב שלהם הוא מעל 150,000 שקל, בפני בית המשפט השלום, במחוז בו הם מתגוררים או שבו נמצאים נכסיהם.
עו"ד תאסירי מציין כי הטיפול בחדלות פירעון של בעלי חוב הנמוך מ-150,000 שקל מתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, בלשכה בה קיים רשם ייעודי לעניין זה, ובקרבה למקום מגורי היחיד.
הבדל נוסף נעוץ באורך הזמן של תהליך כיסוי החוב. "בפקודת פשיטת הרגל, אין הגבלה לזמן שהחייב נמצא בהליך, כלומר תקופת התשלומים נתונה רק לקביעת בית המשפט. לעומת זאת, בחדלות פירעון, תקופת התשלומים אורכת לרוב 36 חודשים מיום הדיון בבית המשפט, ואם אין הלימה באופן משמעותי בין גובה החוב של היחיד לבין כושר השתכרותו ונכסיו (אם קיימים), לבית המשפט יש סמכות לקבוע את תקופת הפירעון באופן שיחרוג ממגבלת 36 החודשים".
בנוסף, לאורך ההליך ועד לקיום של הדיון בבית המשפט, ישנה חובה לשלם בזמן את הסך שנקבע בצו לפתיחת הליכים, ובנוסף, להגיש אחת לחודשיים דו"ח עם אסמכתאות על כלל ההכנסות וההוצאות שהיו ליחיד בחודשים אלה.
יחיד שלא שילם במועד ו/או לא הגיש דו"חות דו חודשיים או איחר בהגשתם - ייתכן ובסבירות גבוהה ששהותו בהליך תתארך, כמעין מנגנון ענישה. "על כל חודש של איחור בתשלום או איחור בהגשת הדו"ח, יישאר היחיד חודשיים נוספים בהליך, מעבר לתקופת 36 החודשים הקבועים בחוק - דבר שיגרור בסופו של דבר תשלום גבוה יותר לקופת הנשייה", מסביר עו"ד תאסירי.
החזרת החוב, ללא ריביות שהצטברו
יתרון נוסף של הליך חדלות פירעון (שאף היה קיים ע"פ פקודת פשיטת הרגל) הוא ההתייחסות לגובה החוב כפי שהיה ביום בו הוגש החוב לגבייה. כלומר, מתייחסים לגובה החוב ללא הריביות שהצטברו וללא שכר טרחת עו"ד, שנוסף לחוב באופן אוטומטי ע"י מערכת ההוצאה לפועל, דבר שמקטין באופן משמעותי את מצבת החובות של היחיד.
עו"ד תאסירי מסביר כי "לאדם הנמצא בהליך, אסור ליצור חובות חדשים. יצירת חובות חדשים תיחשב כחוסר תום לב אשר יכול בסופו של דבר לגרום להוצאתו של היחיד מן ההליך. לדוגמה, יחיד אשר חב בחוב מזונות ואינו משלם אותו בתקופת ההליך יוצר למעשה חובות חדשים אשר יש בכוחם כאמור להביא להוצאתו מן ההליך".
חידוש מרענן שקיים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא יכולתו של בית המשפט להורות ליחיד, אשר מצא בית המשפט כי יש בכך תועלת, לעבור קורס הכשרה כלכלית, דבר שיש בו כדי לשקם את היחיד מבחינה כלכלית-התנהגותית ולמזער את סיכויו של היחיד להיקלע לתסבוכת כלכלית שעתידה להסתיים בהליך חדלות פירעון נוסף.
הליך ללא סנקציות על החייב
בהליך חדלות פירעון חשבון הבנק אינו מעוכב, אין עיקול על משכורת, ואין ריביות. לדברי עו"ד תאסירי, בטרם תהליך הכניסה לחדלות פירעון, קיימים ליחיד תיקים בהוצאה לפועל. "הליכי הגבייה בהוצל"פ הם דרקוניים, יש עיקולים על משכורות, הליכי עיקול מטלטלין אשר גורמים עוגמת נפש רבה למשפחתו של היחיד, אין אפשרות להשתמש בכרטיסי אשראי, קיים עיכוב צו יציאה מהארץ ועוד מגבלות אשר מקשות על התנהלותו היומיומית של החייב ומציבות בפניו מציאות כלכלית בלתי אפשרית".
לעומת זאת, עם הכניסה להליך חדלות פירעון (קבלת צו לפתיחת הליכים), חלק מהמגבלות שהושתו בהוצל"פ אינן תקפות. "אמנם", אומר עו"ד תאסירי, "ליחיד יש עדיין צו עיכוב יציאה מהארץ ואין אפשרות להשתמש בהמחאות וכרטיסי אשראי, אך מצד שני, חשבון הבנק שלו אינו מעוקל עוד וביכולתו להשתמש בכרטיס חיוב (דביט), משכורתו אינה מעוקלת והוא יכול להשתמש בה לרווחתו. גם לא מעקלים את המיטלטלין שלו מביתו".
כיצד נקבע תשלום ההחזר של החייב?
"כאשר אדם נכנס לחדלות פירעון, בודקים את המשכורת והנכסים שלו, את מצבו האישי (נשוי, מספר הילדים הקטינים, שכרו של בן/בת הזוג) ולפי נתונים אלה נקבע התשלום החודשי שלו לקופה. עליו לשלם את התשלום הנקוב בתקופת הביניים, הנמשכת מהיום שהוא מקבל צו לפתיחת הליכים ועד ליום הדיון בבית המשפט.
"בתקופה זו, הוא מחויב לשתף פעולה עם הנאמן, ולמעשה הופך להיות שקוף כלפיו מבחינה כלכלית. הנאמן, האחראי לבדיקה כלכלית יסודית של היחיד, יגיש לקראת סוף ההליך דו"ח מסכם על אודות מצבו הכלכלי של היחיד, אופן התנהלותו בהליך והמלצתו לגבי תכנית הפירעון אשר תובא לאישור בפני בית המשפט".
האם זה עלול לעודד יחידים לעבוד "בשחור"?
"כאשר אדם מצהיר כי אינו עובד, חייבת להיות לזה הצדקה מבחינת החוק. אחד הפרמטרים שנבדקים הוא כושר ההשתכרות של האדם. מהו כושר השתכרות לעומת השתכרות בפועל? אדם בעל תואר דוקטור ברפואה לא יוכל להצדיק את כושר השתכרותו במידה שהוא משתכר בפועל בשכר מינימום, שכן לאור השכלתו הוא אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו עד תום. לכך מתייחסים בקביעת גובה תשלום החוב לקופת הנשייה, אלא אם כן מציג היחיד אישורים ואסמכתאות לכך שאינו עובד מסיבה מוצדקת אובייקטיבית כגון הכרה מאת המוסד לביטוח לאומי על אובדן כושר עבודה ו/או אחוזי נכות".
מה קורה כאשר מצבו של היחיד משתנה?
"קיימת חובה לדווח לנאמן על כל שינוי שיש בתקופה הזו בהוצאות ובהכנסות. בדרך כלל המקרים השכיחים הם בעניין אנשים שכושר השתכרותם הורע עקב מחלה ו/או נכות, ואז יש הכרח לבקש שינוי בגובה התשלומים".
למשרדו של עו"ד תאסירי הגיע לקוח עם חובות בגובה כ-600,000 שקל. הלקוח, בעל 100% נכות רפואית ואובדן כושר עבודה מלא. מקור כל הכנסותיו מקצבאות של ביטוח לאומי. נקבע כי בתקופת ביניים ישלם 0 שקלים ויגיש דו"חות דו חודשיים על מצבו. לאחר חקירה דחופה שנתבקשה ע"י עוה"ד תאסירי, הגיע הנאמן למסקנה אותה שיקף לבית המשפט, כי סך הכנסותיו נמוך מסך הוצאותיו, כך שאין כל טעם לדרוש ממנו תשלום לקופה, שכן, במידה שישלם סכום כלשהו, לא יוכל לחיות בכבוד. "ללקוח זה", מסכם עו"ד תאסירי, "ניתן הפטר לאלתר מכלל חובותיו בתוך חצי שנה מיום כניסתו להליך, ותיקיו בהוצל"פ נסגרו כליל".
משרד עוה"ד תאסירי מתמחה בתחום חדלות פירעון, ביצוע פסקי דין בהוצאה לפועל, תביעות לפינוי מושכר, דיני נדל"ן ועוד. ליצירת קשר ולפרטים נוספים פנו כאן או בטלפון - 053-7106122
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד