ימים סוערים עוברים כעת על המדינה. הרפורמה המשפטית שמבקשת לקדם הממשלה מעוררת בקרב רבים חששות באשר לעתיד הדמוקרטיה. לעומתם, אלה התומכים ברפורמה חשים שקולם אינו נשמע ומביעים דאגה אמיתית נוכח מה שהם מתארים כדיקטטורה של בג"ץ.
כשברקע נשמעים תופי המלחמה, אישרה לאחרונה ועדת השרים לחקיקה לקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ משה גפני, המבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, כך שיוכלו לדון בהסכמת הצדדים בבוררות בעניינים אזרחיים וכלכליים, גם בתחומים שאינם קשורים לדיני אישות.
הצעת החוק מעוררת חשש בקרב רבים שמפחדים מפני האפשרות שיצטרכו לחיות במדינת הלכה, שבה תינתן עדיפות לחוקים מלפני מאות שנים על פני חוקים אזרחיים שמבטאים ערכים ליברליים.
מי שמביעות דאגה מיוחדת מפני הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים הן נשים, שלאורך שנים טוענות לאפליה במערכת בתי הדין הרבניים. במקרים רבים מעדיפות נשים לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה במקום לבתי הדין הרבניים כדי שלא ליפול קורבן, לשיטתן, לתפיסה המפלה כביכול.
"ריבוי הדעות יכול לייצר תוצאה צודקת יותר"
אבל האם החשש הזה מבוסס? האם באמת צריך לפחד מהרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים? אם תשאלו את עו"ד רינה פוליטי, העוסקת בדיני משפחה, צוואות וירושות, לא בטוח שצריך כל כך לחשוש.
"אנשים מאוד מפחדים מבית הדין הרבני, אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציות. כך לדוגמה", היא אומרת, "בתי הדין הרבניים דנים בהרכב של שלושה דיינים, שהוא הרבה יותר מגוון, לעומת בית המשפט למשפחה שבו יושב בדרך כלל שופט אחד. ריבוי הדעות יכול לייצר תוצאה מאוזנת יותר, לעומת סיטואציה שבה טעות של שופט יחיד מכריעה את כל פסק הדין".
עוד אומרת עו"ד פוליטי: "הטענה שבתי הדין הרבניים מתעללים בנשים היא פשוט לא נכונה. זו סטיגמה שאולי היתה נכונה לפני שנים רבות, אבל השתנתה בשנים האחרונות. יש לא מעט מקרים שבהם בתי הדין דווקא כן פועלים למען נשים ומקבלים החלטות יצירתיות וראויות כדי להגן עליהן".
כך לדוגמה, מזכירה עו"ד פוליטי פסק דין תקדימי שהתקבל לפני כשנה, במסגרתו בית הדין הרבני קבע שאישה שנפרדה מבן זוגה תיחשב לגרושה ותוכל להתחתן עם גבר אחר, אך הוא שעיגן אותה במשך שנים ייחשב כנשוי ולא יוכל ליהנות מהמעמד של גרוש, שמזכה בין היתר בהטבות מס.
"פסק הדין היה מאוד יצירתי וביטא עמדה נחושה ומודרנית של בתי הדין הרבניים", היא אומרת. "כאשר בית הדין רואה שמנסים להשתמש בו ובמתן הגט כדי לנסות לסחוט את הצד האחר ולהשיג יותר רכוש, הוא ייטה לטובת הצד הנסחט שרוצה רק להשתחרר מכבלי הנישואין".
ממתן גט רק לאישה ועד שיימינג לבעל סרבן
באותו מקרה כפה בית הדין את מתן הגט על הבעל, כשמנע ממנו, בין היתר, לקבל רישיון נהיגה ואסר עליו לצאת מהארץ. אבל כאשר טען הבעל כי הוא נאלץ לתת את הגט בכפייה וכי מדובר בגט מעושה, נעמד בית הדין הרבני על הרגליים האחוריות.
"בית הדין הבין שאם יכיר בטענה זו הגירושין יהיו בטלים, האישה תיחשב כמי שבגדה בבעלה וילדיה יהיו ממזרים. אז הוא קבע שאם הבעל חושב שהגט היה לא כשר - הוא יישאר נשוי, אבל האישה תהיה רשאית ללכת לדרכה. זו החלטה יצירתית ותקדימית", אומרת עו"ד פוליטי.
גם במקרים אחרים ביטא בית הדין הרבני גישה מודרנית ומתקדמת יותר, בניגוד לאופן שבו הוא נתפס בעבר. כך למשל, במקרה אחד החליט בית הדין הרבני לעשות "שיימינג" ולפרסם שם של אדם שסירב לשחרר מעגינות את אשתו.
במקרה אחר הותיר בית הדין הרבני אישה עם מלוא הזכויות בדירה הרשומה על שמה, כאשר הורה לבעלה לשלם לה את סכום הכתובה עד לגובה שווי הדירה שייפסק לו. זאת, בעקבות תביעה שהגישה אישה ובה טענה כי בעלה הרס את חיי המשפחה כאשר חי במשך שנים עם נשים אחרות באופן גלוי.
במקרה נוסף, יוצא דופן ותקדימי, הכיר בית הרבני בזכת של אישה לקבל מזונות, למרות שכלל לא נישאה בנישואים דתיים אלא בנישואים אזרחיים בקפריסין.
"מהחלטות אלו של בית הדין נראה כי ממקרים רבים ניתן ללמוד כי בית הדין לא רק שהוא לא 'לטובת הגבר', אלא נוהג מנהג שמירת כבודה של האישה ואף עושה כל אשר לאל ידו בכל הקשור לחירותה ולשמירה על קורת גג מעל לראשה, ואני אומרת את זה כמי שחיה את הנושא ביומיום", אומרת עו"ד פוליטי.
"אני רואה איך בתי הדין שומרים על נשים ועושים זאת באמצעות ההלכה". לדבריה, בחלק מהמקרים יש לנשים בבית הדין הרבני זכויות עודפות לעומת גברים. כך לדוגמה, במקרה של מדור ספציפי, סעד ייחודי שאפשר לקבל רק בבית הדין הרבני בתביעה של האישה למזונות או שלום בית. "תביעה למדור ספציפי היא תביעה שבמסגרתה מבקשת האישה מבית הדין לאפשר לה להמשיך להתגורר באותו בית שבו גרה בזמן הגשת התביעה. מדור ספציפי אפשר לבקש אך ורק בבית הדין הרבני, ומדובר ביתרון משמעותי שניתן לנשים".
דוגמה נוספת לזכויות שמהן נהנות נשים בבית הדין הרבני נוגעת לסנקציות המוטלות על מי שמסרב לתת או לקבל גט. "אם גבר מסרב לתת גט לאישה, בית הדין יכול להטיל עליו סנקציות, כמו הגבלה על רישיון הנהיגה, איסור יציאה מהארץ ועוד", אומרת עו"ד פוליטי.
"לעומת זאת, כדי להטיל סנקציות על נשים שמסרבות לקבל גט מהבעל שלהן, נדרש אישור מנשיא בית הדין הרבני הגדול", היא ממשיכה, כלומר מדובר בחריג שבחריגים. הנטייה של בתי הדין היא לא להפעיל סנקציות כנגד נשים סרבניות בניגוד לגברים".
לסיכום, מציעה עו"ד פוליטי לא לקבל כמובן מאליו את האמירה שבתי הדין הרבניים מפלים נשים ומתעללים בהן. "זה אולי היה נכון לפני שנים, אבל בשנים האחרונות בתי הדין החליפו דיסקט והם עושים מאמץ אמיתי כדי להפגין גישה מודרנית יותר שמתיישבת עם מציאות החיים. האם צריך לחשוש כל כך מהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים? לא בטוח שהשד נורא כל כך", היא מסכמת.
זקוקים לליווי משפטי בנושא דיני משפחה וירושה? פנו כאן או בטלפון - 053-9374039 לעו"ד רינה פוליטי המתמחה בנושא לצורך קיום היוועצות ראשונית בנושא
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד