מירב דנינו זילברמן, עו"ד לענייני משפחה, ירושה ומגשרת, מביאה את הסיפור הבא, שיכול היה להסתיים אחרת לו בני הזוג היו עורכים הסכם חיים משותפים.
אישה שחיה במערכת זוגית עם יותר מאדם אחד הפסידה את כספי הפנסיה של בן זוגה המנוח, וזאת לאחר שהתקשתה להוכיח כי בני הזוג התנהלו כידועים בציבור, על אף שלהם בת משותפת ומערכת יחסים ארוכה בת 17 שנים.
האישה תבעה את חברת הביטוח של בן זוגה המנוח, בטענה כי היתה ידועתו בציבור וכי הם ניהלו משק בית משותף ואף הביאו ילדה משותפת לעולם.
מנגד טענה חברת הביטוח המחזיקה בכספי הפנסיה של המנוח, כי השניים התגוררו בבתים נפרדים המצויים בערים שונות, לא ניהלו משק בית משותף וכי המנוח נפטר בגפו בדירתו.
מעבר לכך, גולת הכותרת - האישה ניהלה מערכת יחסים זוגית ואינטימית עם גבר אחר, כאשר דווקא מערכת יחסים זו פורסמה על ידה בפייסבוק, בליווי תמונות ועדויות למערכת היחסים האוהבת והקרובה ביניהם, שכללה בילויים רבים וברכות אהבה. לעומת זאת, למערכת היחסים עם המנוח לא היה זכר.
בעקבות חשיפה זו של חברת הביטוח, שינתה האישה את גרסתה וטענה כי ביקשה לנהל מערכת יחסים פתוחה בעקבות מערכות יחסים קשות קודמות שלה. המנוח נעתר לבקשתה, על אף שהוא לא ניהל מערכות יחסים מקבילות והיא והילדה היו כל עולמו.
בית הדין לעבודה דחה את טענות האישה
בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את טענות האישה וקבע כי האישה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, כי ניתן לראות בה ובמנוח כמי שהתגוררו יחד טרם פטירתו והם בעלי שיתוף כלכלי. לכך הצטרפה העובדה כי המנוח לא דאג להבטיח את זכויותיה של האישה ברכושו.
עוד קבע בית הדין כי אמנם בין המנוח לאישה שררה מערכת יחסים במשך שנים רבות וכי לשניים בת משותפת המתגוררת עם האישה. אולם, כדי שהאישה תוכר כידועה בציבור, צריכה להתקיים מערכת יחסים הכוללת יסוד של ניהול משק בית משותף וחיים אינטימיים כבעל ואישה המושתתים על יחסי חיבה, מסירות ונאמנות המצביעים על קשירת גורל זה בזו.
מהעדויות, טען בית הדין, עולה כי דווקא התובעת עצמה היא זו שלא ראתה ביחסים עם המנוח כחיי משפחה משותפים, "כנהוג וכמקובל בין בעל לאישה הדבקים אחד בשנייה בקשר של גורל חיים".
במקרה של זוג נשוי במערכת יחסים פתוחה, הפסיקה היתה שונה
לדברי עו"ד דנינו זילברמן, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מדובר בפסק דין עקרוני המגדיר גבולות גזרה ככל שמדובר בידועים בציבור. לדבריה, לו היה מדובר בזוג נשוי המנהל מערכת יחסים פתוחה, הפסיקה היתה שונה.
הנישואין עצמם מהווים הצהרה כלפי העולם בדבר מחויבותם זה לזו וקשירת גורל משותף. זוג נשוי אינו נדרש להוכיח כוונה לניהול חיי משפחה - הרי לשם כך נישאים. על כן, קבלת הזכויות הפנסיוניות אינה תלויה בטיב ובאופי מערכת היחסים.
במקרה שלפנינו, לעובדה כי האישה ניהלה מערכת יחסים מקבילה עם עוד אדם היה משקל לא מבוטל בהכרעה. אולם, עובדה זו לא עמדה לבדה בפני בית הדין לעבודה אלא מכלול העובדות והנסיבות שאותן בוחן בית הדין בקבעו האם זוג יוגדר כידועים בציבור.
מקרה זה מדגיש את חשיבות כריתת הסכם בין בני זוג, קל וחומר ככל שמדובר בין בני זוג ידועים בציבור, מסכמת עו"ד דנינו זילברמן. לו בני הזוג היו עורכים ביניהם הסכם חיים משותפים, המקביל להסכם ממון, במסגרתו היו מגדירים את המשטר הרכושי ביניהם ואת כוונות השיתוף או אי השיתוף והאם הם ידועים בציבור או לא, הצורך בתביעה היה נחסך.
עורכת הדין והמגשרת מירב דנינו זילברמן עוסקת בתחום דיני המשפחה ומייצגת את לקוחותיה בתיקי גירושין וידועים בציבור, רכוש, מזונות, צוואות וירושות ועוד. ליצירת קשר ולייעוץ משפטי ניתן לפנות כאן או בטלפון - 077-8047059
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד