בפסק דין משמעותי עמד לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה על חשיבות הפרשות פנסיוניות של מעסיקים לעוזרות בית. בפסק הדין קבעו השופטים כי כל מי שמעסיק עוזרת בית חייב לפתוח עבורה קרן פנסיה, גם אם היא לא מספקת את פרטיה האישיים ואפילו אם היא מתנגדת לכך.
"למעשה קבע בית הדין הארצי כי הזכות של עוזרת לביצוע הפרשות פנסיוניות היא קוגנטית ומחייבת ואיננה ניתנת לוויתור", אומרת עו"ד אורנה שמריהו, המתמחה בדיני עבודה. "על פי פסק הדין המשמעותי מאוד, אין כל תוקף להסכמה של עובד לוותר על ההפרשות הפנסיוניות המגיעות לו".
לדברי עו"ד שמריהו, "על המעסיק מוטלת חובה מוחלטת לבצע את ההפרשות, שלא מותנות בהסכמה או בהעדפה שלו. כפי שקבע בית הדין ארצי לעבודה באופן ברור, את הזכות הפנסיונית כופים על העובד, בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם לאו".
ילדיה ובעלה של העוזרת תבעו את המעסיקה
במוקד פסק הדין של בית הדין הארצי עומדת, כאמור, עוזרת בית. במשך קצת יותר משנה, בין החודשים פברואר 2015 ועד אפריל 2016, היא הועסקה כעוזרת בביתה של מעסיקתה, שאליו היא הגיעה פעם בשבוע למשך ארבע שעות בכל פעם.
למרבה הצער, בחודש מאי 2016, זמן קצר לאחר סיום העסקתה, היא אובחנה כחולה בלוקמיה. כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2017, הלכה עוזרת הבית לעולמה.
לפני שנפטרה, הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד מעסיקתה, שבה דרשה פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות פנסיוניות במהלך תקופת עבודתה ופיצוי בגין אובדן פנסיית נכות בסך של יותר מ-146 אלף שקל. כמו כן, תבעה האישה פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.
לאחר פטירת האישה הגישו שלושת ילדיה ובעלה לשעבר כתב תביעה מתוקן, שבו ביקשו "להיכנס לנעליה" ולקבל את הסכומים שנתבעו על ידה, לצד פיצוי על אובדן פנסיית השאירים המגיעה להם.
בסך הכל, תבעו בני משפחתה של האישה יותר מ-120 אלף שקל בגין אובדן הזכאות לפנסיית נכות של האישה לפני פטירתה ובגין אובדן הזכאות לפנסיית שאירים.
המעסיקה טענה שלא יכלה לפתוח לעובדת קרן פנסיה
בכתב ההגנה שהגישה המעסיקה לבית הדין האזורי לעבודה היא התנערה מאחריות לאי ביצוע ההפרשות לפנסיה וטענה כי במהלך תקופת ההעסקה היא ביקשה מעוזרת הבית מספר פעמים את פרטי קרן הפנסיה שלה כדי שתוכל לבצע עבורה הפרשות, אך זו סירבה להעביר לה את הפרטים.
עוד טענה המעסיקה כי עד נובמבר 2016 לא היתה לה אפשרות לפתוח לעובדת קרן פנסיה ללא חתימתה וכי כיוון שלא היה לה ביטוח פנסיוני קודם, היא היתה זכאית לו רק לאחר שישה חודשים.
לדבריה, כיוון שהעוזרת עזבה את עבודתה באופן פתאומי, היא לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים ואף לא לדמי הבראה כיוון שעבדה פחות משנה בביתה.
בית הדין פסק: לעוזרת אשם תורם של 15% על אי ביצוע ההפקדות
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת בני משפחתה של העוזרת. הוא קבע כי המעסיקה לא הפקידה כספים לפנסיה עבור האישה, בניגוד לחובתה, על פי צו ההרחבה לפנסיה משנת 2011. הוא דחה את טענת המעסיקה כי היא ביקשה לערוך לעוזרת ביטוח פנסיוני אך זו לא נענתה לפניותיה.
בית הדין ציין כי המעסיקה לא היתה מודעת לחובתה להעביר כספים לפנסיה על שם העוזרת והיא פנתה לבירור זכויותיה רק לאחר סיום יחסי העבודה. עוד פסק כי למעסיקה היתה אפשרות לבטח את המנוחה בקרן פנסיה וכי "כמעט בכל קרן שבה היתה מבוטחת היא היתה זכאית לכיסוי בגין נכותה, וכך גם שאריה".
בית הדין האזורי לעבודה הטיל על עוזרת הבית אשם תורם והורה להפחית 15% מכלל הפיצויים שלהם זכאים בני משפחתה, לאור העובדה שהיא לא התריעה בזמן אמת על כך שלא בוטחה לפנסיה, ובכך הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה ואת חובתה להקטין את הנזק.
כמו כן קבע בית הדין כי האישה לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים כיוון שזנחה את עבודתה וכי היא לא היתה זכאית לדמי הבראה משום שעבדה בביתה של מעסיקתה במשך פחות משנה.
המעסיקה טענה שצריך להטיל אחריות על העוזרת
בערעור שהגישה האישה לבית הדין הארצי לעבודה היא טענה כי החלטת בית הדין האזורי היתה שגויה. לדבריה, צריך היה לתלות את האשם על אי ביצוע ההפקדות לפנסיה באישה עצמה וב"סירובה העיקש לפתוח קרן פנסיה ובקשותיה לקבל כספים אלה באופן נזיל".
לדבריה, בית הדין היה צריך להטיל על האישה אשם תורם של 100%, או לכל הפחות של 50% ולא של 15% בלבד.
לטענת המעסיקה, רק משום שהיא לא בקיאה בשימוש בטלפון נייד ובווטסאפ, היא לא הצליחה להציג תיעוד להפצרותיה לעוזרת לאורך כל תקופת ההעסקה, להעביר אליה את הפרטים. לטענת המעסיקה, לאור היותה מעסיקה פרטית, לא היה ביכולתה לפתוח קופת פנסיה על שם העוזרת ללא שיתוף פעולה מצידה. לדבריה, התנהלותה חסרת תום הלב של העוזרת באה לידי ביטוי בהליכים נוספים שמנהלים ילדיה נגד מעסיקים אחרים, שאף הם לא פתחו לה קרנות פנסיה.
עוד טענה המעסיקה כי בני משפחתה של האישה לא הוכיחו כי היתה אפשרות לבטח אותה בביטוח פנסיוני נוכח מצבה הרפואי באותה עת. עוד נטען כי גם אם היתה אפשרות לבטח את האישה, במועד פרוץ מחלתה לא חלפה תקופת האכשרה הנדרשת לרכישת זכאות לפנסיית נכות או שארים.
מנגד, בני משפחתה של עוזרת הבית טענו בבית הדין הארצי כי הטענות שהעלתה המעסיקה, לפיהן ביקשה לערוך לאמם ביטוח פנסיוני אך היא מנעה ממנה לעשות כן, הן טענות סרק.
לדבריהם, כפי שהוכח רק שלושה חודשים לאחר סיום יחסי העבודה, פנתה המעסיקה לעמותה העוסקת בכך וביקשה לברר "מה מגיע לעוזרת ישראלית שעבדה 11 חודשים" ו"האם את דמי הגמל והפנסיה נותנים לעוזרת או לקרן כלשהי".
הם הדגישו כי דרישתה של המעסיקה, לפיה יש להגדיל את שיעורי האשם התורם שהוטלו על אמם, ראויה לגינוי וטענו כי בית הדין האזורי שגה כשהטיל על אמם אשם תורם. לדבריהם, משמעות פסיקת בית הדין היא שניתן להאשים עובד שזכויותיו קופחו על הפרות חוק שביצע מעסיקו.
בית הדין הארצי: עובד לא יכול לוותר על הפנסיה שלו
בית הדין הארצי לעבודה דחה באופן מלא את הערעור. הוא פסק כי בית הדין האזורי צדק בקביעתו שעל המעסיקה לפצות את בני משפחתה של האישה עקב הפרת החובה לבטח אותה בביטוח פנסיוני. עוד נקבע כי לא רק שלא היה מקום להעלות את שיעור האשם התורם של האישה, אלא שיש לבטלו.
בית הדין קבע כי על פי צו ההרחבה הפנסיוני, המעסיקה היתה חייבת לצרף את עוזרת הבית להסדר פנסיוני לכל היותר תוך שישה חודשי עבודה, וכיוון שלא עשתה זאת עליה לשלם ליורשים את הפסד פנסיית הנכות שנגרם לה ואת הפסד פנסיית השאירים שהיו מקבלים אילו הפנסיה היתה מוסדרת.
כאמור, בית הדין הדגיש בהחלטתו כי הזכות של העובדת לביצוע ההפרשות פנסיוניות היא קוגנטית ואיננה ניתנת לוויתור: "אין כל תוקף להסכמת עובד לוותר עליה והיא מטילה על המעסיק חובה מוחלטת שלא מותנית בהסכמתו או בהעדפתו של העובד".
לעניין האשם התורם, פסק בית הדין הארצי קבע כי כיוון שהעובדת לא יכולה לוותר על הפנסיה שלה ומדובר באחריות מוחלטת של המעסיק, לא היה מקום להפחית משיעור הפיצויים שלה 15%. עם זאת, פסק כי כיוון שילדי האישה לא בחרו לערער על הקביעה בעניין זה, בית הדין הארצי לא יתערב בכך.
"מדובר בפסק דין משמעותי ששוב מדגיש את החובה של כל מי שמעסיק עוזרת בית לא לעצום עיניים ולהפריש עבורה את כל ההפרשות הסוציאליות, כולל הפרשות לפנסיה", מסכמת עו"ד אורנה שמריהו. "כל מי שלא עומד בחובה זו צריך להביא בחשבון שהוא חושף את עצמו לסיכון גדול ולפיצוי משמעותי על אי ביצוע ההפרשות, שיכול להסתכם במאות אלפי שקלים ואף יותר מכך".
הכתבה באדיבות זאפ משפטי
לאתר עו"ד אורנה שמריהו בזאפ משפטי
עו"ד אורנה שמריהו, המתמחה בדיני עבודה, לא ייצגה את מי מהצדדים במסגרת ההליך. להתייעצות פרטנית עם עו"ד אורנה שמריהו, ניתן ליצור קשר כאן או בטל': 077-9977542, ויצמן 42 כפר סבא
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד