וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שכירים? כך תשמרו על הזכויות שלכם גם בזמן מלחמה

בשיתוף zap משפטי

עודכן לאחרונה: 14.1.2024 / 11:49

זה יותר מחודשיים שמדינת ישראל מצויה במלחמה. אנשי מילואים רבים מגויסים לחזית, והמעסיקים נאלצים להתמודד עם המציאות החדשה. "גם במצב חירום יש לנו זכויות", מבהירה עו"ד עדן חן תוהמי

עדן חן. יח"צ,
"מעסיקים רבים מוצאים את עצמם ללא כוח אדם"/יח"צ

בימים הראשונים שלאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, המדינה כולה הייתה בטראומה של ממש. עסקים קפאו, המכירות צנחו, הפרסומות נעלמו. לצד מצב הרוח הלאומי הירוד ששרר אצל כולנו, גייס הצבא בצו 8 מאות אלפי אנשי מילואים להילחם ולתמוך בגזרות השונות. תחילה היה נדמה שהמדינה כולה מגויסת, כולם התנדבו, שמחו לעזור ורק ביקשו לתת. הלך רוח זה נגע גם במעסיקים, שממילא התמודדו עם משק כמעט מושבת ועודד את המגויסים. כל זה היה לפני קצת יותר מחודשיים, אבל נראה שהמצב מתחיל להשתנות. "המשק", מסבירה עו"ד עדן חן תוהמי, המתמחה בדיני עבודה, "חוזר לפעילות כמעט מלאה, אך מעסיקים רבים מוצאים את עצמם ללא כוח אדם, כי רבים מגויסים למילואים, ומנגד, גם העובדים נאלצים להתמודד עם אתגרים מבחינת התעסוקה".

עו"ד חן תוהמי, המייצגת במשרדה הן עובדים והן מעסיקים, מבהירה כי הסבלנות, מצד שני הצדדים, הולכת ופוקעת. חוסר וודאות לצד חוסר יכולת להניע את העסק, מובילים רבים לחרדות ולתסכול מפני ההמשך. "חשוב לדעת", היא מוסיפה, "כי גם בתקופה כזו ועל אף התסכול הרב, יש חוקים מסודרים במדינה ויש חובות וזכויות".

מה קובע החוק עבור מי שגויס בצו 8? האם הוא מוגן מבחינת מקום העבודה ולכמה זמן?

עו"ד חן תוהמי: "על פי חוק חיילים משוחררים, חל איסור על פיטורי עובדים בשל שירות מילואים. למעשה, המעסיק אינו רשאי לפטר את מי שגויס לא במהלך השירות וגם לא במשך 30 ימים לאחר מכן. במידה ובכל זאת המעסיק מתעקש על סיום התעסוקה של העובד, עליו לפנות בקבלה להיתר מיוחד מכך מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון".

אפשר להבין את התסכול של המעסיקים, הם צריכים להמשיך ולשלם את משכורתם של המגויסים, לא?

עו"ד חן תוהמי: "לא. הם אינם מי שמשלמים את המשכורת של העובדים המגויסים. מי שמשלם את המשכורת בתקופת הגיוס הוא המוסד לביטוח הלאומי".

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי אם לפני המילואים הפריש המעסיק כספים לקופת גמל או קרן השתלמות עבור העובד, עליו להמשיך ולהפריש כספים אלה גם בתקופת המילואים.

לאור העובדה כי מדובר בתקופה ארוכה, ויש חברות המעסיקים חיילי מילואים רבים, נוצר מצב לפיו גם פעילות והכנסות החברה נפגעו עקב היעדרות העובדים, בעוד החברה צריכה ולהמשיך לזאת בתשלום זכויותיהם הסוציאליות.

הכתבה באדיבות Zap משפטי

לפנייה לעו"ד עדן חן תוהמי

לדברי עו"ד חן תוהמי, משיחות רבות שהיא מנהלת, ניכר כי לא רק אנשי המילואים אינם מודעים תמיד לזכויותיהם, אלא גם בני או בנות הזוג שלהם, שנאלצים לנהל את משק הבית, לטפל בילדים והכל במקביל לעבודתם. "עובדים ועובדות", היא אומרת, "שיש להם ילדים מתחת לגיל 13 זכאים להיעדר מהעבודה למשך שעה ביום בתקופה שבני הזוג נמצאים במילואים, בהינתן מספר תנאים. למשל, שבני או בנות הזוג נמצאים במילואים לפחות 5 ימים רצופים וכשמדובר במשרה מלאה".

"בעקבות המלחמה, והחל מה-7 באוקטובר", מוסיפה עו"ד חן תוהמי "חל איסור לפטר בן או בת זוג בשל היעדרות לצורך השגחה על הילד שנמצא עימו, וזאת ללא קשר לסגירת מוסדר חינוכי. זוהי הוראת שעה חשובה ביותר, שגם מעסיקים רבים אינם מודעים לה וגם לא ההורים שמתלבטים וחרדים מפני עתידם המקצועי. בשל הוראת שעה זו, חשוב מאוד כי מעסיקים לא יפטרו בני זוג של מי שגויסו ויתייעצו בהתאם למקרה עם עורך דין המתמחה בנושא זה. ייעוץ שכזה ימנע בהמשך תביעות מיותרות, סכסוכים בבית המשפט והוצאות כספיות שנלוות לכך".

האם יש גם זכויות מסוימות למעסיקים שעלולים למצוא עצמם בתסבוכת כלכלית בשל המצב הזה והיעדר כוח האדם?

עו"ד עדן חן תוהמי: "המדינה לרוב מפצה מעסיקים בשל ההפסדים הללו או חלקם, ראינו זאת במבצעים ובמצבי חירום קודמים וכבר עכשיו אנחנו מתחילים לשמוע על מסלולים לפיצוי של בעלי עסקים קטנים, בינוניים וגדולים. הפיצויים הללו נחקקים בתקנות מס רכוש במסלולי פיצויים שונים, הן בגלל ירידה במחזורים כתוצאה ממצב החירום והן בסיוע של הוצאות העסק. בשל העובדה כי המתווים והמסלולים משתנים ומעודכנים מדי חודש, מומלץ לעקוב, להתייעץ ולהתעדכן".

עד כה עסקנו בנוגע לזכויות וחובות של העובדים ושל המעסיקים מבחינת העבודה עצמה. אך מה בדבר חופש הביטוי בעת מלחמה? האם מותר למעסיק לפטר מי שעמדתו אינה מתיישבת עם רוח המקום? האם בתקופה של מציאות ביטחונית רגישה אין מקום לדעת נגד הצבא או נגד המדינה? היכן הגבול בין זכות הביטוי לבין הנאמנות למקום העבודה או למדינה בכלל?

לדברי עו"ד חן תוהמי, הקונפליקט הזה כבר הספיק להגיע לבית הדין לעבודה במהלך מלחמת חרבות ברזל בעניינה של עובדת שפוטרה לאחר שהתבטאה נגד חיילי צה"ל. בימים האחרונים ניתן צו מניעה זמני מטעם בית המשפט נגד החלטת המעסיק על הפיטורים. "בית הדין לעבודה", מסבירה עו"ד חן תוהמי, "נבהיר, כי גם התבטאויות לא ראויות של עובדים הן לא עילה מספקת לפיטורים, כשהדברים לא נעשים כמו שצריך. למעשה, הוא קורא למקומות עבודה לייצר בתקופות כגון אלו מעין תקנון, כללי 'עשה ואל תעשה' במקום העבודה בכל הקשור להתבטאויות פוליטיות או להבעת דעות חריגות. זאת, על מנת לייצר ולאפשר סביבת עבודה שקטה ורגועה לכל העובדים, תוך שהוא מדגיש 'תהיה השקפת עולמם אשר תהיה'".

"בית הדין", מוסיפה עו"ד חן תוהמי, "לא קובע אם הדעות הן לגיטימיות או לא, אם ראויות או אם לאו, אלא קובל על האופן בו התבצעו הפיטורין של אותה העובדת. נקבע כי על מקום העבודה היה להפיץ מסמך המפרט את כללי ההתנהגות בתקופת חירום לאומית כמו גם לפרט את הסנקציות שיופעלו כלפי מי שלא ינהג על פיהן. מה עוד, שמדובר בסוגיה של חופש הביטוי או פגיעה בחופש הביטוי, ערך חשוב במדינה שיש להגן עליו ולהגביל אותו במסורה". [סע"ש 20572-11-23]

לייעוץ אישי, שאלות בנושא מלחמת חרבות ברזל ניתן לפנות למשרד עו"ד עדן חן תוהמי 052-3633808 או לאתר האינטרנט

בשיתוף zap משפטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully