מרבית ההליכים המתנהלים בבתי הדין הצבאיים מסתיימים בהסדר טיעון. למעשה, רובם המוחלט, כמעט כל התיקים המתנהלים שם ובכללם תיקי עריקות. "מדובר", אומר עו"ד אביעד רייפר, המתמחה בהליכים פליליים וצבאיים, "בנתון סטטיסטי גבוה מאוד וחריג לכל התיקים בכל הערכאות המשפטיות". האם ההסדר מיטיב עם הנאשמים ומתי כדאי לחתום עליו? ומה בכלל ההבדל בין טיעון פתוח להסדר סגור? כיצד תוכלו לדעת שאתם עושים את הצעד הנכון עבורכם? ביקשנו מעו"ד רייפר הסברים.
מהו הסדר טיעון בהליך המתנהל בבית הדין הצבאי?
עו"ד רייפר: "סיום תיק ב'הסדר טיעון' הוא סיום תיק בהצגת הסכמה לבית הדין, בין התביעה לחייל - הנאשם, באמצעות עורך דינו, על העונש בו ייענש החייל. זאת, בהנחה שאין מחלוקת על עצם העריקות ומשכה, במידה (ויש כזו, אז ניתן להגיע להסכמה גם בעניין זה). ההסכמה על העונש משמעה שבגין ימי ההיעדרות מהשירות, כמפורט בכתב האישום בצירוף לנסיבותיו האישיות, משפחתיות, וכלכליות של החייל-הנאשם, העונש שיוטל עליו מיום מעצרו הוא העונש המוסכם אשר מוצג בהסדר".
לדברי עו"ד רייפר, בתי הדין "אינם צד להסדר" ולא מחויבים לאמצו, ואף מחויבים להודיע על כך לחייל טרם הצגתו. "יחד עם זאת", הוא מדגיש, "מאוד מאוד חריג לא לקבל הסדר וזה רק במקרים נדירים, כאשר העונש המוסכם בנסיבות, חורג חריגה קיצונית ממתחם העונשים המקובלים בגין ביצוע העבירה, חריגה לקולא או לחומרא, כזו המחייבת את בית הדין להתערב ולתקן את המחייב תיקון".
"בתי הדין", מוסיף עו"ד רייפר, "ככלל כאמור לא מתערבים בהסכמת הצדדים, וזאת מהטעם הפרקטי שנציגי התביעה נתפסים ככאלה הדואגים לאינטרס הציבור ולכן לא יסכימו להקלה מופרזת בעונש, כזו שבנסיבות אינה הולמת, לעומתם עו"ד של החייל
נתפס ככזה הדואג לאינטרס החייל ולא יסכים לעונש חמור ולא הולם, זאת בנוסף לעובדה שהצדדים מכירים היטב את כלל הראיות, בעוד בית הדין לא זוכה לנבור בהן ברגע שמוצג הסדר טיעון וחזקה על שני הצדדים שהתאימו את העונש לנסיבות הקונקרטיות של החייל".
לפנייה לעו"ד רייפר באמצעות אתר ZAP משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
לדברי עו"ד רייפר, בית הדין מביא בין שיקוליו לא להתערב בהסכמות הצדדים, גם את שיקול משמעותי של חסכון בזמן שיפוטי. אם בתי הדין כבשגרה היו מתערבים בהסדרי טיעון, בכך היו מביאים למציאות בה הצדדים לא היו מגיעים להסדרי טיעון והעומס ובזבוז הזמן שבשמיעת טיעוני הצדדים, הבאת ראיות לעונש, חקירת עדים לעונש וגזירת הדין, ולרבות נימוקים לעונש ע"י בתי הדין, וכך היה נוצר בזבוז רב ומיותר של משאב הזמן החשוב, היקר והחסר.
שלוש רמות של חומרת עריקות:
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מתייחס לעבירת העריקות ומגדיר אותה ב-3 רמות של חומרת עריקה, חזקת כוונה שלא לחזור והעדר מן השירות שלא ברשות.
עריקה, כך קובע סעיף 92 לחוק, היא מצב שבו חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא ודינו מאסר של 7 שנים. במידה והחייל נעדר בעת פעילות מבצעית או קרבית, מתוך כוונה שלא לחזור, דינו מאסר 10 שנים.
סעיף 93 לחוק השיפוט הצבאי מתייחס לרמת חומרה נוספת, חזקת כוונה שלא לחזור. במקרה זה, חייל שנעדר משירותו בצבא שמונה עשר חודשים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
בהמשך החוק, מתייחס סעיף 94 להעדר מן השירות שלא ברשות. לפי סעיף זה, חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.
זקוקים לסנגור צבאי? פנו לעו"ד אביעד רייפר, טלפון: 052-2692484
כיצד משפיע משך ההיעדרות על ההליך הפלילי שיתנהל בעניינו של החייל ועל עונשו?
עו"ד רייפר: "היעדרות של חייל לתקופה של עד 20 ימים מוגדרת כ"נפקדות", מעל ל- 20 ימים מוגדרת כ"עריקות". חייל שערק עד ל - 100 ימים בסה"כ צפוי לעמוד לדין משמעתי ע"י קצין שיפוט וצפוי לעונש מחבוש של עד 20 ימים, וחייל שחצה את רף 100 ימי ההיעדרות, צפוי לקבל כתב אישום ולעמוד על כך לדין בבית דין צבאי. חשוב לציין כי מדובר בסך ההיעדרויות המצטבר של חייל, קרי, לא מתחייב שמדובר בתקופה אחת, אלא החישוב מביא בחשבון גם היעדרויות קודמות".
ואם משך ההיעדרות אף גדול מכך?
עו"ד רייפר: "חייל שהיעדרותו הייתה ארוכה משנתיים - בד"כ, עם הגשת כתב אישום כנגדו, התביעה הצבאית תגיש בעניינו גם בקשה לנשיא בית הדין, להעביר את העניין לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים וזאת בכדי לאפשר לגזור לו, באם יורשע, עונש החורג מסמכותו של דן יחיד, כלומר עונש שהוא מעל ל-10 חודשי מאסר. הסדרי הטיעון מייצגים את נסיבות החייל והעונש מגלם מספר מרכיבים בנסיבות אלה, כמו נסיבות משפחתיות, כלכליות וכדומה. בסיכום הדברים, העונשים בד"כ ימי מאסר, שבין 30% ל - 50% מסך ימי ההיעדרות, כאמור בהתאם לנסיבות החייל. יחד עם זאת, ככל שמדובר בעריקות של מספר שנים, יחס זה משתנה לטובת החייל, שכן חיילים שערקו לשנים ארוכות, בד"כ לא מבלים שנים בבתי הכלא הצבאיים".
כלומר, בסופו של דבר הסדר הטיעון מיטיב עם הנאשם?
עו"ד רייפר: "הפרקטיקה מלמדת כי רוב רובם של החיילים המרצים עונשי מאסר, 'זוכים' בקיצור עונשם בכלא הצבאי ולפעמים גם עניין זה מובא בין השיקולים להסכמות על עונש. בנוסף, אחוזי הסדרי הטיעון מלמדים, כי על פי רוב ראוי לו לחייל - הנאשם, להסכים לעונש במתחם לעיל, על פני לקיחת סיכון שב"טיעון פתוח" (חופשי) לעונש ואז להסתכן בעונש חמור יותר".
טיעון פתוח והסכם סגור
לפי עו"ד רייפר, פסיקת בתי הדין מלמדת, כי רוב רובם של פסקי הדין מסתיימים בהסדר טיעון ובמקרים שלא כך, בד"כ בתי הדין מחמירים את עונשם של החיילים הנאשמים, יחסית למתחם המקובל לעיל.
מדוע הסיכון שבתי הדין יחמירו את העונש ב"טיעון פתוח" יחסית להסדר טיעון?
עו"ד רייפר: "התשובה מצויה במספר מרכיבים. ראשית, הפער הגדול מאוד בין עונשי המקסימום שבהוראות החוק, לפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין לגזירת עונשים קלים בהרבה מעונשי המקסימום בחוק. שנית, נאשם שבטיעוניו לעונש 'גוזל' מזמנו היקר של בית הדין ומביא עדים וראיות וטיעונים ארוכים, עלול למצוא עצמו 'משלם על כך' בעונש חמור יותר. לכן, עולה כי הסיכון "לטעון פתוח" הוא בד"כ גדול על הסיכוי שב'הסדר טיעון'".
אז למה "להסתכן" ב"טיעון פתוח" ולא להגיע להסכמות עם התביעה הצבאית?
עו"ד רייפר: "תשובה לשאלה זו מורכבת ומצויה בעיקר בניסיונו המקצועי של עורך הדין, המבסס את תחושתו כי הגיע למבוי סתום בניהול המו"מ עם התביעה הצבאית, והעונש עליו הם מוכנים להסכים, חמור ממשית ממתחמי ענישה במקרים דומים, כזה שמצמצם את הסיכון שב'טיעון פתוח', כלומר האיזון שבין 'הסיכוי' ל'סיכון' שבאי קבלת ההצעה להסדר נוטה באופן די ברור לטובת דחיית ההצעה לעונש מוסכם בעניין".
עו"ד רייפר מוסיף, כי בחירה בייצוג משפטי מקצועי ומנוסה יכולה לשנות את התמונה עבור הנאשם בהיבטים רבים. לדבריו, עורך הדין מקצועי, כזה המצוי בפרטים, שמכיר היטב את הלכת בתי המשפט ובטוח ביכולתו לשכנע את בית הדין בטיעוניו, ידע לחשב את הסיכונים ואת השיקולים באשר לבחירה בטיעון פתוח או הסדר סגור.
"לפעמים", הוא מוסיף, "יש מקרים קיצוניים שבהם התביעה דורשת ענישה מחמירה עד שניכר כי אין מה להפסיד בבחירה ב'טיעון פתוח'".
"טעות נפוצה בעניין של עורכי דין שאינם מנוסים או מקצועיים מספיק", הוא מוסיף, "היא שהם הולכים שבי אחר הלקוח ש'לא מרוצה' מהעונש המוצע ע"י התביעה, היות שברוב המקרים החיילים היו מעדיפים לסיים קודם את השהייה בכלא, ותמיד חבריהם לתא 'יודעים הכל טוב יותר' מכל עו"ד שמייצג אותם והם יודעים ומכירים מקרים דומים שהוטל בהם עונש שהוא קל הרבה יותר מהעונש שמציעים בעניינו של החייל שהעו"ד מייצג. התוצאה היא שהם, לבקשת החייל יגיעו לבית הדין עם 'טיעון פתוח' לאחר שדחו הצעה סבירה להסדר, ולבסוף העונש שנגזר על החייל חמור בהרבה מזה שהוצע".
"חשוב", מדגיש עו"ד רייפר, "שעורך הדין יוביל את קו ההגנה, יסביר ללקוח את ההצעה ומה הסיכויים לזכות ב'טיעון פתוח' בעונש קל יותר ואל מול זה, מה הסיכון שלא כך יהיה ושעורך הדין לא יהיה זה שמקבל הוראות מקצועיות מהלקוח, אלא מוביל את הקו ההגנה ועל פי דעתו המקצועית הדברים יתנהלו ושלא תהיה מציאות שבה טענת עורך הדין היא 'הלקוח לא מוכן לקבל הצעה לעונש סביר אז אטען פתוח'".
טיפ אחרון לנאשמים שעומדים לדין על עבירת עריקות?
עו"ד רייפר: "יש חשיבות מאוד גבוהה בבחירת עורך הדין כאמור. על עורך הדין לשתף את הלקוח בלבטים, להציג בפניו את הסיכון אל מול הסיכוי ולעולם, ההחלטה הסופית תהיה של הנאשם, הוא יקבל את ההחלטה ולא עורך הדין. עורך דין מנוסה ומקצועי יודע באומנותו להביא את החייל לקבל את 'ההחלטה הנכונה'".