על הנייר, "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ה- 2014" נועד לעזור לזוגות החפצים להתגרש ולמשפחות המצויות בסכסוך, להגיע לפתרון בדרכי נועם וללא התערבות עורכי דין. אבל, האם באמת החוק השיג את מטרותיו, בכך שהוא מרחיק את הלקוחות מעורכי הדין? עוה"ד יורם ביתן העוסק בדיני משפחה וירושה, מסביר מדוע החוק ליישוב סכסוך עלול להיות בעייתי עבור אנשים שאינם מבינים את משמעותו, ומה הם יכולים לעשות כדי שלא לטעות ולחתום על הסכם גירושין או הסכם אחר, עליו הם עשויים להצטער כל חייהם.
מהו החוק ליישוב סכסוך?
עו"ד יורם ביתן: "מדובר בהסדר התדיינות בסכסוכי משפחה בלבד, ולא בסכסוכים בתחומים אחרים. מטרתו לסייע לבני זוג, להורים ולילדיהם ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בבית משפט, תוך התחשבות בילדים".
מהם העקרונות המרכזיים של החוק ליישוב סכסוך?
"החוק מחייב לבצע ניסיון של הידברות ושיח בין בני הזוג לפני הגשת תביעות לערכאות השונות בענייני משפחה. הדבר נעשה באמצעות הגשת "בקשה ליישוב סכסוך", בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. ואז הצדדים לסכסוך מוזמנים לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) אצל יחידת הסיוע שליד ביהמ"ש או בית הדין. החוק מחייב את האזרח להגיע לפגישה זו ליישוב סכסוך, ולא ניתן להגיש שום תביעה לפני סיום ההליך של יישוב הסכסוך. לפגישה הראשונה חל איסור להגיע עם עורך דין. אבל בחוק אין מניעה לשוחח טלפונית עם עורך דין במהלך הפגישה לצורך התייעצות עימו".
לפניה לעו"ד יורם ביתן באתר ZAP משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
האם החוק הזה הוא חוק מגביל?
"בוודאי. כיום, כשמגיעים אליי לקוח או לקוחה, הם רוצים מיד להגיש תביעות למזונות או לגירושין וכיוצ"ב כדי לתפוס סמכות, במטרה לנהל את התהליך בבית משפט שהם בוחרים. אבל אז אני נאלץ לומר להם כי קודם הם חייבים להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" מה שעוצר את הכל".
הבעיה היא שרוב האנשים מגיעים לפגישה ליישוב סכסוך ללא ידע והבנה לגבי השלכות של דיון כזה ביחידת הסיוע. לא כולנו שווים. גם בין בני זוג יש אחד מנוסה ויודע יותר ואחד פחות, אחד משכיל יותר, אחד עורך דין במקצועו והשני לא, אחד שרוצה לפתור את הבעיה והשני לא, אחד קיבל ייעוץ מקדים מעורך דין וכו'. לגיטימי. אבל הצדדים מגיעים לחדר בו יושבים עובדים סוציאליים ואנשים שלא קשורים לעולם החוק והמשפט, ותוצאת "הפגישות" הללו, באם הושגה הסכמה בכתב - מחייבת. לכן, אני כעורך דין מכין את הלקוח שלי היטב, טרם הגעתו לפגישה זו ביחידת הסיוע. משום שכל מילה שהלקוח יאמר, עלולה לסבך אותו, והדבר הבעייתי ביותר הוא שהוא עלול לחתום על מסמכים שיסבכו אותו ויסבו לו נזק בהמשך החיים.
יחידות הסיוע מנסות להוביל להסכם, באמצעות עורכי דין פנימיים שלהם, להסכם שאחר כך יאושר בבית משפט ואין חזרה ממנו. אחר כך הלקוח עלול להגיד 'איזו שטות עשיתי, למה ויתרתי על כל מה שהיה לי חשוב'".
מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מדרכי יישוב הסכסוך על פי החוק?
"התשובה מורכבת, משום שהיתרון בהליך הוא מסירת המידע המקדים לצדדים המסוכסכים ביחס לאפשרויות ליישב הסכסוך מחוץ לכותלי בימ"ש ושלא באמצעות הליך משפטי - והחיסרון הגדול ביותר הוא החיוב בניהול הליך מקדים שכזה שהוא מיותר, יקר, מכביד ומסרבל, תוך פגיעה בזכות הגישה המיידית לערכאות משפטיות, באמצעות עו"ד מקצועי שנבחר על ידם לביצוע המשימה. החיסרון - גדול יותר מהיתרון, מאחר ועורך הדין שייבחר על ידי כל צד בסכסוך, ממילא ייתן להם את המידע הזה".
אילו סוגי סכסוכים ניתן להשתמש בחוק ליישוב סכסוך?
"רק בסכסוכים בין בני משפחה, בין בני זוג הורים וילדיהם".
האם יש סוגי סכסוכים שהחוק אינו חל עליהם?
"כל יתר סוגי הסכסוכים שאינם סכסוכי משפחה, לא מחייבים ניהול הליך יישוב סכסוך. אך גם בסכסוכי משפחה ישנם כמה מוחרגים, שאינם מצריכים הליך יישוב סכסוך, כמו: גירושין והתרת נישואין בהסכמה, תובענה עפ"י חוק אמנת האג (ילדים חטופים), תובענות לאבהות בהסכמה, אישור הסכם, ערעור ובר"ע, תובענות לאכיפת החלטות שיפוטיות.
מה קורה אם אחד הצדדים מסרב להשתתף בהליך ליישוב סכסוך?
"מעבר לחובת הגעה לפגישת המהו"ת הראשונה, אין חובת השתתפות בפגישה ו/או ביתר הפגישות וניתן לחתום מיד בפגישה הראשונה על "טופס 3" בבקשה לסיים את ההליך לאלתר. יחידת הסיוע תדווח לערכאה השיפוטית על אי התייצבות, והערכאה השיפוטית רשאית להטיל על מי שלא התייצב לפגישה הוצאות כספיות וסנקציות אחרות".
האם ניתן לכפות על הצדדים לקבל את תוצאות הליך יישוב הסכסוך?
"בעיקרון אין דרך לכפות את תוצאות ההליך, שהינו וולונטרי במהותו, ובסיומו ניתנות רק המלצות. אבל, אם הצדדים מחליטים בכל זאת להיעזר בשירותי הגישור והמו"מ של יחידת הסיוע ומגיעים להסכם, ומאשרים אותו בבית המשפט, הרי שהוא מחייב כפסק דין לכל דבר ועניין. מספיק שצד אחד לא ירצה להמשיך, כדי שניתן יהיה להפסיק את הליך יישוב הסכסוך, וכל אחד יוכל להמשיך בדרכו עם עורך הדין שבחר".
מה קורה אם הליך יישוב הסכסוך נכשל? האם הצדדים יכולים עדיין לפנות לערכאות?
"כן. אולם, על פי החוק במשך 60 ימים לפחות - לא ניתן יהיה להגיש תביעה לערכאה שיפוטית".
האם לדעתך החוק ליישוב סכסוך אכן משיג את מטרותיו?
"ממש לא - משום שמלכתחילה מטרתו הייתה למנוע את "מירוץ הסמכויות" שהיה נוהג בין בית משפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. ברם, החוק דווקא העצים והחמיר את הבעיה, היות והוא קובע שמי שמקדים ופותח בהליך "יישוב סכסוך" הוא ורק הוא מקבל את הזכות לפתוח ראשון בהליכים בכל ערכאה שיפוטית בה יחפוץ".
מהם לדעתך האתגרים המרכזיים ביישום החוק ליישוב סכסוך? האם היית ממליץ על שינויים בחוק?
"בעיקרון הייתי ממליץ לבטל אותו לחלוטין, בעיקר עקב העלות הכוללת העצומה של כל המערך שהוקם בעטיו ועקב חוסר היעילות והאפקטיביות הנמוכה שלו, תוך פגיעה בחופש הבחירה. שהרי חזקה על עורכי הדין שיציעו ללקוחותיהם את כל האלטרנטיבות ליישוב הסכסוך במקביל לניהול ההליך המשפטי, ותוך כדי שהם מעניקים ללקוחותיהם ליווי משפטי, גם בהליכים אלו, דבר אשר כעת, נמנע מהם במפורש על ידי הוראות החוק. ואני רואה בכך אפילו פגיעה בחופש העיסוק, ואף פגיעה בשמם הטוב של ציבור עורכי הדין לענייני משפחה ובאמון שניתן בהם."
האם היית ממליץ על שינויים בחוק?
כן. הייתי הופך את ההוראות על פיו לרשות ולא לחובה. או לפחות לתת במקביל אפשרות לפתוח בהליכים משפטיים. לדעתי, יש לבטל לאלתר את האיסור שקבוע בחוק לפתוח בהליכים משפטיים, דבר אשר פוגע מאוד בציבור עורכי הדין, בניהול ההליך, בלקוחות שהופכים ללקוחות שבויים של יחידת הסיוע ומצד שני לא מוטלת כל אחריות מקצועית על צוות אנשי יחידת הסיוע לנזקים ו/או לרשלנות מצידם עקב ייעוץ שגוי והמלצות לנקיטת פעולות שגויות מבחינה אסטרטגית וטקטית".
מעוניינים להתייעץ עם עו"ד יורם ביתן? גלשו לאתר, או התקשרו: 052-9708039