דיני המשפחה, בישראל ובעולם הכולו, כוללים בתוכם תתי תחומים רבים, בהם גירושין, ירושות, צוואות, אימוץ ועוד. המשותף לכולם הוא, ככל הנראה, במורכבות שבהם. העובדה כי הם מכילים סוגיות משפטיות, לעיתים סבוכות, לצד רגשות עזים, כמו כעס, רצון לנקמה ואפילו שנאה. כן, גם במשפחות, וגם אצל זוגות, הורים וילדים, הגבול בין אהבה לשנאה הוא דק, וכאשר עוברים אותו ניצת קרב עצום מימדים. ובעוד הדברים מורכבים גם כך, הסכסוכים המשפטיים עשויים אף להיות סבוכים יותר, כאשר אחד הצדדים הוא אמריקאי והשני ישראל. משרדו של פרופ' אבי מוזס כרמל, מתמקד בדיוק בקו התפר הזה, שילוב של הדין הזר האמריקאי לצד הדין הישראלי. "אנחנו נתקלים במקרים קשים, בסכסוכים מרים כל הזמן", אומר פרופ' מוזס כרמל, העומד בראש המשרד, "אך ללא הספק השילוב של הדינים השונים יוצר פלונטר של ממש, כל מקרה לגופו, על כל המורכבות שבדבר".
פרופסור אבי מוזס כרמל עורך דין ומשפטן בעל ותק מעל שלושה עשורים, בעל ניסיון כעורך דין, מגשר ובורר. הוא עמית מחקר בכיר במרכז של ניהול וישוב סכסוכים ששייך למערכת אוניברסיטאות של מדינת מרילנד בארה"ב. בעל MBA בעסקים, ששימש בעברו כדיקן באוניברסיטת פיניקס ופרופסור לשיטות מחקר לניהול וישוב משברים וסכסוכים ומשפט עסקי. אל הדין האמריקאי הוא נמשך מילדות, לאחר שהעביר את שנות ילדותו ונערותו בארה"ב. "אצלנו במשרד", הוא מוסיף, "אנחנו מסייעים לישראלים בקבלת אשרות עבודה, למעשה בכל מה שקשוק בחוק, אנחנו מתמחים בדין הזר האמריקאי. בין אם זה אומר הקמת חברות, השקעות, מס הכנסה אמריקאי, ביטוח לאומי, כל הנושאים האדמיניסטרטיביים האמריקאיים - אנחנו מטפלים בהם, גם בצוואות, ירושות, אפוטרופסות ועוד נושאים רבים, אלו גם הנושאים המורכבים שבהם".
לפנייה לפרופ' אבי מוזס כרמל באתר ZAP משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
הייחודיות של פרופ' כרמל היא ברב תרבותיות שבו - הוא מצד אחד ישראלי לחלוטין ומצד שני אמריקאי מהשורה. "אני חי את שתי התרבויות הללו במקביל, אני גם וגם. החיבור הזה בא לידי ביטוי הן בתרבות, הן בדין ובמשפט וכמובן שבשפה - שתי השפות הן כמו שפת אם עבורי והמעבר בין אחת לשנייה הפך לגמרי לדבר אוטומטי".
נושא מרכזי המטופל במשרד של פרופ' כרמל הוא תחום המשיק הן לנושא ההגירה והן לדיני המשפחה - חוק המשפחה להגירה בארצות הברית. חוק זה מאפשר לאזרחים אמריקאיים ולתושבי קבע להגיש בקשות לאיחוד משפחתי עם בני משפחה מחוץ לארצות הברית, כדי שגם הם יוכלו להיכנס לארה"ב ולהתגורר בה כתושבים קבעים. זהו אחד המסלולים העיקריים להגירה לארצות הברית.
לדברי פרופ' כרמל ישנן שתי קטגוריות עיקריות של ויזות משפחתיות: ויזה לקרובי משפחה מיידיים (Immediate Relative Visas) וויזות מ preference (Family Preference Visas).
"ויזה לקרובי משפחה מיידיים (Immediate Relative Visas)", מסביר פרופ' כרמל, "מיועדות לבני זוג ולילדים לא נשואים מתחת לגיל 21 של אזרחים אמריקאיים. גם הורים של אזרחים אמריקאיים מעל גיל 21 נחשבים לקרובי משפחה מיידיים. לוויזות אלו אין הגבלת מספר".
הסוג השני, ויזות מ preference (Family Preference Visas), כך הוא מוסיף, הן "ויזות המיועדות לקטגוריות מורכבות יותר של קשרי משפחה, כולל ילדים נשואים של אזרחים אמריקאיים, אחים ואחיות של אזרחים אמריקאיים, וילדים מבוגרים ובני זוג של תושבים קבעים. לקטגוריות אלו יש מכסה שנתית וההמתנה לוויזה זו יכולה לפעמים להיות ארוכה מאוד".
כיצד מתבצע הליך הבקשה לוויזות אלו?
פרופ' כרמל: "תהליך הבקשה כולל הגשת הגשת טופס I-130. מטרת הטופס היא להכרה בקשר המשפחתי בין המבקש (האזרח או התושב הקבע) לבין הקרובים שלו. לאחר הגשת הטופס מגיע שלב אישור הטופס. לאחר שהוא מאושר ניתן להמשיך בתהליך ולהגיש בקשה לוויזה. יחד עם זאת חשוב לזכור שמשך ההליך תלוי בקטגוריה של הוויזה ובמצב המכסה, ייתכן שיהיה צורך לחכות לזמן מה עד שנפתחת האפשרות להמשך הליך ההגירה".
האם יש דרישות נוספות?
פרופ' כרמל: "על כל שלב יש לשלם את דמי הטיפול הנדרשים. בנוסף, המועמדים יעברו ראיון בשגרירות או בקונסוליה של ארצות הברית, וכן בדיקות רפואיות. דרישה נוספת היא הוכחת יכולת כלכלית. כלומר המבקש חייב להוכיח שיש לו מספיק כספים כדי לתמוך בבני המשפחה שייכנסו לארה"ב כדי למנוע מהם להפוך לנטל על המדינה. כל פרט נוסף צריך להיות מותאם אישית ולהתייחס להוראות ולכללים המעודכנים של מחלקת המדינה ושירותי ההגירה והאזרחות של ארצות הברית".
אילו עוד מקרים מגיעים אליכם בתחום דיני המשפחה?
פרופ' כרמל מוזס: "ישנם מקרים רבים של זוגות מעורבים, כאשר צד אחד ישראלי והצד השני הוא אמריקאי. כל עוד הם ביחד הכל בסדר, אבל כשבני הזוג נפרדים ומתחילים את הליכי הגירושין - שם מתחילה הבעיה. לפי איזה דין נחלק את הרכוש? האמריקאי או זה הישראלי? מי כאן הקובע? כמובן שגם כאשר לבני הזוג יש ילדים, נוצרת מורכבות לא פשוטה, הן באשר לדמי המזונות, ובעיקר בנוגע לזמני השהייה, למקום המגורים ועוד ועוד".
לדברי פרופ' מוזס, תחום יצרי נוסף בדיני המשפחה שנמצא במוקד של המשרד הוא זה של הצוואות והירושות. "ישנם הליכים שנמשכים זמן רב, כי הוגשו בארה"ב על אף שללא סמכות ואמורים היו להיות מוגשים בישראל. הבנת הדין הזר האמריקאי, בפרט בתחום דיני המשפחה, מצריכה התמחות ייחודית, שלטעמי אין בתחומי משפט אחרים. מעבר להבנה המשפטית, של שני הצדדים, צריכה להיות הבנה של נושאי הגירושין והירושות, לדעת לתמרן ולנווט את הספינה הזו לחוף מבטחים ולשביעות רצונו של הלקוח".
כאשר יש סכסוך משפחתי איך יודעים איזה דין קובע?
פרופ' כרמל מוזס: "כל מקרה הוא לגופו, וזו שאלה מאוד מסובכת. אי אפשר להגיד שתמיד הדין הזר האמריקאי או לחילופין הדין הישראלי משום שהדבר תלוי בכל כך הרבה משתנים וגורמים, מי הצדדים, מהו הרכוש, איפה נמצא הרכוש ועוד ועוד".
לדברי עו"ד רני שבתאי-כהן, ראש המחלקה המסחרית במשרד, הצורך בזהירות יתר בכל בנושאים הקשורים להערכות שווי של עסקים קטנים בתיקי גירושין, הוא אחד הגורמים לחילוקי דעות ועיכוב הגעה להסכם. "לכן", הוא אומר, "אנו במשרדינו נוגעים הן בחיבורים הרגשיים והן באספקטים הכלכליים".
במשרדו של פרופ' כרמל מוזס מתמודדים על כל המקרים בדיני המשפחה, ולצד זאת עם גם מלווים משפטית זוגות להט"בים בכל שלבי חייהם, החל מהסכמי זוגיות, אימוץ ופונדקאות, צווי הורות ועוד.
פרופסור אבי מוזס כרמל עורך דין ומשפטן בעל ותק מעל שלושה עשורים. יש לו ניסיון כעורך דין, מגשר ובורר. הוא עמית מחקר בכיר במרכז של ניהול וישוב סכסוכים ששייך למערכת אוניברסיטאות של מדינת מרילנד בארה"ב. בעברו שימש כדיקן באוניברסיטת פיניקס והוא פרופסור לשיטות מחר לניהול וישוב משברים וסכסוכים ומשפט עסקי. לפניה לפרופ' מוזס: -0549626443