יותר ויותר ישראלים עורכים צוואות, בגילאים שונים בחייהם. מאז פרצה המלחמה רבים מבינים כי יש צורך להקדים ולערוך את הצוואה, כי אין לדעת מה יוליד יום ומה יקרה מחר או בשנה הבאה. צוואה מטרתה לחלק את רכושו, את עזבונו של המנוח בהתאם לדרך שבה הוא בחר לעשות זאת, ובכך, לעקוף את סדר הירושה בהתאם לחוק וגם, ואולי בעיקר, למנוע סכסוכי ירושה. אך לא תמיד זה מספיק. לא פעם, הצוואה אינה ברורה דיו או שניתן לפרש אותה בדרך זו או אחרת. מה עושים במקרים שכאלו וכיצד נקבעת הפרשנות "הנכונה"? לדברי עו"ד ונוטריון משה פרדס, מומחה לדיני משפחה, לצוואות ולירושות, מדובר בצד המורכב שבתחום שהוא גם ככה רגיש ועדין.
לפי האפוטרופוס הכללי, בחמש השנים האחרונות רואים גידול בעריכת צוואות. כך, בין השנים 2018-2023 ניתנו בישראל כ-100 אלף צווי קיום צוואה וכ-109 אלף צווי ירושה, כלומר מקרים שבהם לא נכתבה צוואה וחלוקת הרכוש התבצעה על פי חוק הירושה. משמעות הנתונים הללו הוא שכמעט מחצית מהאנשים שנפטרו ערכו צוואה.
"במידה והמנוח לא ערך צוואה", מסביר עו"ד פרדס, "חלוקת עזבונו מתבצעת על פי חוק הירושה, כלומר מחצית מהרכוש עובר לבן או לבת הזוג, והיתר, 50% נוספים, מתחלקים בין הילדים. במידה ואין בני זוג או ילדים, הירושה עוברת למעגלים המשפחתיים המרוחקים יותר. זו כנראה אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים בוחרים לערוך צוואה, הרצון לחלק את הרכוש בהתאם לרצונם, כמו גם רצונם למנוע סכסוכי ירושה. העיקר בסיבות האלו זו המילה 'רצון', והמילה הזו היא גם זו שמלווה אותנו כשאנחנו מבקשים לפרש צוואה".
לדברי עו"ד פרדס, עקרון העל בדיני הצוואות הוא כיבוד רצונו של המצווה, של המנוח. "משמעות הדבר", הוא מוסיף, "כי הדרך לפרש את הצוואה תהיה זו שתואמת, עד כמה שניתן, את רצון המצווה".
פנו לעו"ד משה פרדס באמצעות ZAP משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
איך מגלים מה היה רצונו של המצווה?
עו"ד פרדס: "זה אכן תחום עדין, רגיש ומורכב. לא פעם דן בית המשפט העליון בסוגיות של פרשנות צוואה בתיקים שהתגלגלו לפתחו, וגם שופטיו התייחסו לקשיים שיש בדבר. באחד מפסקי הדין, אמרו שופטי העליון כי הצוואה היא מסמך מיוחד ומשפטי, אך אינו חסר נשמה. הם התייחסו לכך שמדובר במסמך שבא לתת ביטוי למשאלות, לאהבות ולהרהוריו של האדם במותו ובמה שיקרה אחרי מותו. לשיטת שופטי העליון לפרש צוואה אינה זהה לפרשנות של כל מסמך משפטי אחר, הנשען על חקיקה וכדומה, או חוזה שהצדדים שלו בין החיים והם יכולים להעיד על כוונותיהם. במקרה של צוואה, יש 'לקיים את דבר המת, לשמוע את קולו ולהטות אוזן לבנות הקול המשתמעות מתוך דבריו' (ע"א 7735/02 עזבון המנוח ניסים אלבז ז"ל ואח' נ' יהושע ישועה אהל פז ואח')".
"בסופו של דבר", מוסיף עו"ד פרדס, "וכדי להתמודד עם צוואות שאינן ברורות דיו ושניתן לפרש אותן לכאן או לכאן, נקבעו בחוק מספר כללים בחוק הירושה שנועדו לסייע בהבנת כוונת המצווה".
מהם אותם כללים?
עו"ד פרדס: "אחד הכללים המרכזיים קובע כי 'מפרשים צוואה לפי אומד-דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה - כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות'. משמעות הדבר היא שייעשה ניסיון אמיתי להבין מה היה רצונו של המצווה בהתאם ללשון הצוואה. אם לא נוכל ללמוד מכך על אומד דעתו, נצטרך לנסות וללמוד עליה מתוך נסיבות חיצוניות לצוואה. מדובר בנסיבות שקדמו לעריכת הצוואה מהן אולי ניתן יהיה ללמוד על כוונתו, למשל אם כתב טיוטות קודמות, אם יש עדויות של עורך דין או אחרים בדבר רצונותיו וכן הלאה. עוד חשוב לומר, כי במידה ועדיין ניתן לפרש את הצוואה בכמה דרכים וכולם נראים סבירים והגיוניים, יש להעדיף את הפירוש שמקיים את הוראת הצוואה על פני פירוש המבטל אותה".
כמו בסוגיות אחרות בדיני המשפט, גם נושא הצוואה ורצון המת מקורו בהלכה היהודית ובמשפט העברי. "מצווה לקיים דברי המת, כתב רבי מאיר (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד, עמ' ב')", מפרט עו"ד פרדס, "וממצווה זו נולדה הפסיקה שלנו כיום. אנחנו רואים כי רצונו של המת הוא קו מנחה בתרבות היהודית מאז ומעולם. אף שהיינו סבורים כי בעולם הדיגיטלי של היום, זה הנגיש למידע, לעורכי דין, ליכולת לערוך צוואה, עדיין מוצבים בפנינו קשיים. הניסיון לפרש את הצוואה, בפרט במקרים בהם מדובר על ממון ורכוש רב, מייצרים את סכסוכי ירושה קשים ומרים. לא פעם הסכסוכים הללו מתנהלים תקופות ממושכות בבתי המשפט וגורמים לתסכול ולכעס אצל הצדדים, כל אחד מתבצר בעמדתו. המסקנה הראשונה היא שמומלץ כמובן לערוך צוואה והמסקנה השנייה שיש לערוך אותה בצורה הברורה ביותר".
עו"ד ונוטריון משה פרדס, כנפי נשרים 24, ירושלים. 053-9376361