פאולה (שם בדוי), אישה ברזילאית צעירה, נישאה בשנות ה-20 לחייה לישראלי. היא הייתה אז סטודנטית למשפטים בברזיל, אך לאחר שקיבלה את ברכתה של משפחתה, הסכימה להינשא לתומר (שם בדוי) ולעלות להתגורר עימו בישראל.
בטרם עלו לישראל, התייצבו הצדדים בפני פקיד ראשי בסאו פאולו וחתמו על הצהרה לפיה יחול ביניהם משטר רכושי של "שיתוף חלקי ברכוש". לפי המסמך הזה, יהיה ביניהם שיתוף נכסים ביחס לרכוש שיש להם באותו המועד וכן ביחס לרכוש שיהיה להם בעתיד, לרבות רכוש שיתקבל במתנה או בירושה. אולם, לאחר שנישאו בנישואין אזרחיים בברזיל ולאחר שעברו להתגורר בישראל, הוחתמה פאולה על מסמך נוסף, כאן בארץ, הסכם ממון בעברית. פאולה לא ידעה עברית ולכן הוצג לה תרגום של ההסכם לשפה הפורטוגזית. הסכם ממון זה סתר לחלוטין את ההסכם הקודם ולפיו כל צד יהיה הבעלים הבלעדי של רכושו, לרבות רכוש שנרכש במהלך הנישואין.
שנים רבות לאחר מכן, ביקשה האישה לבטל את ההסכם. היה זה לאחר שבעלה עבר אירוע מוחי ומונה לו אפוטרופוס. היא טענה בתביעתה שהוטעתה במועד החתימה על הסכם הממון, על רקע אי ידיעת השפה. ההליך של אישור ההסכם, כך לשיטתה, נעשה שלא כדין, בשל הטעיה ועושק ויש לבטלו. נציגי הבעל התנגדו כמובן, בתוקף.
ביהמ"ש, ובהמשך גם ערכאת הערעור, קיבלו את עמדתה של פאולה והורו על ביטול ההסכם. "במועד אישור ההסכם", נכתב בפסק הדין בערעור, "הייתה צעירה בת עשרים, עולה חדשה שלא הכירה את ישראל ואת שפתה ותרבותה. היא הייתה תלויה לחלוטין במשפחת האיש וחוסר ניסיונה היה מובהק ובולט. האיש ניצל מצוקה זו ואת חוסר ניסיונה המוחלט של האישה וגרם לחתימתה על הסכם ממון שתנאיו גרועים יחסית למקובל, במיוחד שעה שהצדדים חתמו כמה חודשים לפני כן על הסכם ממון שקבע שיתוף בכל הנכסים שהצדדים יצברו בחיים המשותפים, לרבות מתנות וירושות. לפיכך, בדין ובצדק נקבע שההסכם בטל אף מחמת עושק".
פנו למשרד עוה"ד ירדני-ארמיאס באתר ZAP משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
לאתר המשרד
לדברי עו"ד ונוטריון לאון אמיראס, מדובר בדוגמא המבהירה בצורה טובה את החשיבות של התרגום בהליכים משפטיים. "יש חשיבות עצומה", הוא אומר, "להליך של אישור נכונות תרגום או תרגום נוטריוני".
לדברי עו"ד אמיראס, "בחו"ל מי שמבצע תרגום משפטי רשמי הוא מתורגמן ציבורי, 'פאבליק טרנסלטו', הוא לומד 5 או 6 שנים את המקצוע ובדרך כלל מתרגם לשפת אימו. לעומת זאת, בארץ המצב הוא שונה, שכן מי שמבצע את התרגום המשפטי הוא הנוטריון".
כיצד נולדות טעויות קשות שכאלה בתרגום של מסמכים משפטיים?
עו"ד אמיראס: "לצערנו, יש מספר גורמים, חלק חברות פרטיות או אחרים שמפרסמים ברשת פרסום על תרגום מקצועי כאשר בסופו של יום מדובר בעבודה לא מקצועית. במקרה הטוב מי שמבצע את העבודה הוא סטודנט או פנסיונר שלטענתו דובר ספרדית משום שראה טלנובלות, או תושב חו"ל המנותק מהתרבות הישראלית ולא יודע לתרגם מילים, למשל את המילה 'סתם', 'יאללה'. בסופו של דבר עבודת התרגום היא לא רצינית ולא מקצועית".
מתי אנחנו בכלל זקוקים לתרגום משפטי?
עו"ד אמיראס: "התרגום לפעמים הוא קשור למעמד אישי, כגון תעודות זהות, תעודות לידה, תעודות נישואין, תעודות יושר וכו'. פעמים אחרות מדובר בתרגום בהיבט העסקי כמו הסכמים, רישום מקרקעין, פרוטוקולים, ייפויי כוח ועוד. לפעמים מדובר בתרגומים עבור מערכת החינוך".
עו"ד אמיראס מוסיף כי לצד הדוגמא של פאולה, שנאלצה להיגרר שנים בין בתי משפט ובערכאות השונות כדי לקבל את שמגיע לה, ישנן דוגמאות רבות נוספות. "תרגום לא נכון עבור רופא שלמד 6 שנים באיטליה גרם לו לעבוד 3 שנים כמתמחה בארץ עקב תרגום לא מקצועי של ההתמחות שלו", הוא מוסיף. "היו מקרים של אדם שנעצר או נשאר במעצר בגלל תרגום לא נכון, תרגום לא מדויק יכול לגרום לכך שאדם יגורש מהמדינה. בכלל, יש סיפורים רבים המדגימים את חשיבות התרגום, את העבודה המקצועית ואת הבעייתיות של ימינו, בעידן 'גוגל טרנסלייט'".
אז מה חשוב לדעת על תרגום משפטי?
עו"ד אמיראס: "חשוב למסור לנוטריון את המסמך המקורי וכך ניתן לתרגם את המקור ולתת לו תוקף משפטי. בתחום דיני מקרקעין היו עשרות מקרים של תרגום מסמכים מזויפים שהנוטריון טעה לחשוב שבפניו המקור. על אחת כמה וכמה בימינו, שמספר מדינות מנפיקות מסמך דיגיטלי ללא חתימה דבר המקשה להצביע על האותנטיות של המסמך. חשוב לדעת שעל בסיס תרגום נוטריוני שופט יכול לאשר מכירת דירה, לשחרר נאשם מבית הסוהר, לאשר מתן תואר לרופא, פסיכולוג או מהנדס, או לתת פסק דין השולל זכויות יורשים הנאבקים אלה באלה בבתי משפט. אסור לשכוח מסמך מתורגם הוא הוכחה משפטית בפני כל בית משפט בעולם. כאשר למשל ממשלת ספרד דורשת תעודת לידה צריך לתרגם את המסמך לשפת האם של ספרד. במקרים הפוכים מסמכים שמגיעים מספרד או אמריקה הלטינית צריך לתרגם לשפה העברית עבור גופים כדון משרד הפנים. מכאן החשיבות שכן טעות עלולה לעלות ביוקר וגם באשרת שהייה".
לאון אמיראס, ממשרד ירדני - אמיראס עורכי דין, המלך דוד 8, ירושלים.
053-2419816