בני מהגרים נתקלים לא פעם בקשיים מול רשויות המדינה בעת השגיעו לגיל הגיוס. מהם האתגרים העיקריים שמולם הם נאלצים להתמודד והאם יש חשיבות לגיל? עו"ד דנה נוף, סגן אלוף (במיל') שמתמחה בענייני צבא הגיעה לאולפן וואלה כדי לעשות סדר בנושא.
מה האתגרים המרכזיים שבני מהגרים נתקלים בהם בעת תהליך מעמד ההסדרה?
"בני מהגרים כשמם הם - ילדים של מהגרים שעזבו את ישראל, ואמורים לקבל מעמד של בני מהגרים כדי לא להסתבך עם המערכת הצבאית אפילו בעת ביקורים בארץ. אם הם לא מסדירים את המעמד שלהם, הם עלולים למצוא את עצמם מגיעים לחופשה קצרה בישראל ומעוכבים או אפילו נעצרים בשדה התעופה וזה לא נעים".
יש השפעה לגיל של בני המהגרים על תהליך הסדרת המעמד?
"הנחת היסוד היא אם הנער או הנערה עזבו את ישראל לפני גיל 16. אם הילדים עזבו את הארץ לפני, יהיה קל יותר להסדיר את המעמד. על העבירה הזו אין התיישנות, זאת בניגוד לרוב המוחלט של העבירות בארץ. כלומר אותו נער יכול להגיע לגיל 30 והוא עדיין יכול להיעצר".
פנו לעו"ד דנה נוף באתר zap משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
איזה סוג של סיוע משפטי נדרש במקרים אלו?
"תפקידו של עורך הדין הוא לא לפנות לקונסוליה. אני פונה באמצעות ייפוי כוח ללשכת מיטב ומסבירה את הנסיבות ומשתדלת לשכנע את המערכת הצבאית בהצדקת הנסיבות האלו, ולאשר באופן חריג את המעמד של בן מהגרים כדי שהוא יוכל להגיע לארץ בלי לחשוש".
יכולה לתת דוגמה מתיק שטיפלת בו?
"היה לי מקרה של משפחה שעלתה לארץ. המלש"ב היה בגיל 10, מה אומר שמרכז החיים שלו היה בארץ עד גיל 16 לפחות. הם עזבו את הארץ כשהוא היה בן 17 והוא לא הספיק לעשות אפילו צו ראשון. אב המשפחה מצא הזדמנות תעסוקתית באוסטרליה. הילד ניסה לפנות לקונסוליה והבין שהוא לא יכול להגיע לביקורים משפחתיים בארץ.
הוא המשיך את החיים שלו בלי להגיע לארץ, עם המון צער וכאב. הוא התחיל ללמוד רפואה באוסטרליה והיה לו ברור שאם הוא מגיע לארץ אחרי כל כך הרבה שנים, הוא עשוי להישפט ואף לקבל רישום פלילי, מה שלא יאפשר לו להיות רופא. היה מאבק לא פשוט מול המערכת הצבאית אבל הצלחנו בסוף".
עו"ד דנה נוף, סא"ל במילואים ומומחית בדין הצבאי
עו"ד דנה נוף, דרך מנחם בגין 144, תל אביב טל' - 077-9971347