מאבק הסמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בישראל ממשיך להיות אחד הנושאים המורכבים והמשפיעים ביותר בתחום דיני המשפחה. עורך דין עמוס צדיקה, מומחה בתחום, חושף את ההבדלים המהותיים בגישות שתי הערכאות לחלוקת רכוש בין בני זוג ואת ההשלכות הכלכליות המשמעותיות הנובעות מכך. מ"הלכת השיתוף" ועד לטיפול בנכסים מורכבים כמו עסקים משפחתיים, עו"ד צדיקה מציג את המצב המשפטי הנוכחי ומדגיש את חשיבות הבחירה בערכאה המתאימה עבור כל מקרה.
עורך דין עמוס צדיקה, מומחה לדיני משפחה וירושה, מהם ההבדלים העיקריים בין הגישה של בית המשפט לענייני משפחה לבין זו של בית הדין הרבני בנוגע לחלוקת רכוש?
"קיימים הבדלים מהותיים בגישת שתי הערכאות. הבדלים מהותיים אלה שווים לא מעט פעמים סכומי עתק של מאות אלפי שקלים ויותר לצד המתדיין. מדובר בעיקר, אך לא רק, בהבדלים בנוגע להחלת הלכת השיתוף הספציפי, בה בית המשפט לענייני משפחה "הרבה יותר" פתוח ו"ליברל" ומחיל את הלכות השיתוף הספציפי, בו בעוד גישתו העקרונית של בית הדין הרבני הרבה יותר דווקנית ללשון סעיף 5 לחוק יחסי ממון, וכאשר בהתאם לה בית הדין הרבני מקמץ בפסקי דין לשיתוף ספציפי וטוען כי החלת שיתוף ספציפי יוצר עוול לאותו בעל דין שהרכוש שלו נתקבל לפני הנישואין או נתקבל במתנה. הבדל נוסף מתבטא ביחס של בית הדין לנושא הפרשי ההשתכרות; בעוד בית המשפט מאמץ בצורה נרחבת את גישת "צמצום הפרשי ההשתכרות", בית הדין, על־פי רוב, נוטה שלא לקבל רכיב זה כרכיב שיש לקחת או להביא בחשבון, ומשכך נוצר פער מהותי בגישת שתי הערכאות לנושא זה. הבדל נוסף נעוץ בשאלת היחס בין חוק יחסי ממון לכתובה".
כמובן שקיימים הבדלים נוספים בגישות של הערכאות לסוגיות קונקרטיות שונות. קיים הבדל מהותי בגישת בתי המשפט ובית הדין הרבני הגדול בשאלת המיסוי החל על עסקים וחברות משפחתיות, מניות באופן בו בית הדין הרבני מחיל מיסוי רעיוני בו בעוד בבית המשפט קיימות גישות שונות מהותיות בסוגיה זו".
כיצד משפיע "מרוץ הסמכויות" על הליכי הגירושין והחלוקה הרכושית בישראל?
"קיימת השפעה מהותית למרוץ הסמכויות ולקביעת הערכאה השיפוטית שתדון בנושא הגירושין וחלוקת הרכוש. הקביעה לאיזו ערכאה תהא סמכות לדון בנושא הגירושין והרכוש משפיעה מטבע העניין, ובין היתר כמפורט לעיל, על הגישה בסוגיות הממוניות או הרכושיות השונות, ומשכך יש משמעות מהותית למרוץ הסמכויות, אשר נכון לימים אלה הפך למרוץ להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך. כידוע, לצד שפתח הליך יישוב סכסוך יש יתרון דיוני של 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים לפעול ולהגיש את תביעותיו בערכאה שימצא לנכון, שעל־ידי כך מוכרע נושא מרוץ הסמכויות וקביעת הערכאה שתדון בנושאים אלו.
בבית הדין הרבני יש משקל של ממש לשאלת ה"אשם" בגירושין, ולעתיים בית הדין משליך משאלת האשם לשאלת חלוקת הרכוש, בו בעוד בית המשפט בהתאם להלכות בית המשפט העליון, נמנע לחלוטין מלהתייחס לשאלת האשם בחלוקת הרכוש. לכך עשויה להיות משמעות כלכלית נרחבת לצדדים המתדיינים".
ליצירת קשר עם משרד עו"ד עמוס צדיקה בזאפ משפטי
האם וכיצד משפיעה ההלכה היהודית על החלטות בית הדין הרבני בענייני רכוש?
"ישנה השפעה לא מבוטלת להלכה היהודית על החלוטות בית הדין הרבני בענייני רכוש. יש להבין כי גישתו העקרונית של בית הדין מושפעת לא פעם מההלכה היהודית, וזאת הגם שבית הדין מכיר לא פעם בתחולת הלכות אזרחיות ותחולת הוראות חוק יחסי ממון. כך לדוגמה, נושאים כמו שאלת הפרשי ההשתכרות או שאלת החלת השיתוף הספציפי בבית הדין הרבני מושפעים מהגישה העקרונית של ההלכה היהודית ואשר לפיה בנוגע להפרשי ההשתכרות אין מקום להטיל "שעבוד" או "עבדות" על צד מסוים, וכך גם בעניין החלת השיתוף הספציפי בבית הדין הרבני אשר נתפס לא פעם בראי דיני ההלכה כ"גזל" במשמעות מונח זה בדין ההלכתי. ברור לחלוטין שלגישות היסוד ההלכתיות של בית הדין השפעה והשלכה ישירה, ולא פעם גם במסגרת מתן פסק דין בתיקי רכוש נדרש בית הדין להלכות הדין העברי בענייני רכוש וממון, בין היתר לדיני המתנה ההלכתיים וכיוצא בזה".
מהן ההשלכות של כריכת ענייני רכוש בתביעת גירושין בבית הדין הרבני?
"ראשית יש להבהיר כי כריכת ענייני הרכוש בתביעת הגירושין כפופה לשניים: (א) לכך שבעל הדין הקדים והגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין ראשון במסגרת הזמן שהיה נתון לו על פי החוק להסדר התדיינויות; (ב) כריכת ענייני הרכוש נעשתה כדת וכדין בהתאם ל"מבחני הכריכה". רק לאחר עבור שני מכשולים אלה, נכרך עניין הרכוש כדין בבית הדין הרבני.
כאמור, לכריכת ענייני הרכוש משמעויות כבדות משקל לעניין סיכויי ההצלחה ברכיבים רכושיים וממוניים הנדונים ספציפית בפני בית הדין. בין היתר, וכפי שפרטנו, בכל הנוגע לדיני השיתוף הספציפי, ובנושאי הפרשי השתכרות".
כיצד מתמודד בית המשפט העליון עם סתירות אפשריות בין החלטות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני?
"בית המשפט העליון מתמודד עם סתירות אפשריות בין החלטות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני באופן מורכב ומאתגר. ניתן לזהות מספר מגמות עיקריות בגישתו. ראשית, בית המשפט העליון שואף ליצור מסגרת נורמטיבית אחידה באמצעות פסיקת הלכות המחייבות את שתי הערכאות. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של צמצום ההתערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים, כאשר בית המשפט העליון נוקט משנה זהירות בביקורת על פסיקותיהם.
בסוגיות מהותיות, כגון השפעת האשם בגירושין על חלוקת הרכוש, בית המשפט העליון מנסה לגשר על הפערים בין הגישות השונות. לדוגמה, בעוד בג"ץ נוטה לגישה עקרונית השוללת קשר בין אשם לחלוקת רכוש, בתי הדין הרבניים עשויים להתחשב בגורם זה, כפי שמשתקף בפסקי דין "הבוגדת". למרות הנחיות בית המשפט העליון, לעיתים פסיקות בית הדין הרבני בפועל סוטות מההלכות המחייבות. במקרים אלה, בתי הדין עשויים לנקוט בגישות יצירתיות, כגון "הקטנת חלקו של האשם" ברכוש באמצעות שינוי או הקדמת המועד הקובע.
בית המשפט העליון מנסה לשמור על איזון עדין בין כיבוד סמכותם של בתי הדין הרבניים לבין הצורך בשמירה על עקרונות משפטיים אחידים במערכת המשפט הישראלית. בסופו של דבר, ההתמודדות עם הסתירות הללו מהווה אתגר מתמשך, המצריך גישה מורכבת ורגישה מצד בית המשפט העליון, תוך ניסיון לשמור על לכידות משפטית במערכת מרובת ערכאות".
מהי משמעות "הלכת השיתוף" ואיך היא מיושמת בבית המשפט לעומת בית הדין?
"המושג "הלכת השיתוף" כולל בתוכו שני משטרים רכושיים שונים יחסית.
הלכת השיתוף "הקלאסית" היא חלה לגבי בני זוג שנישאו לפני 1974 ועל ידועים בציבור והיא קובעת חזקה כמעט מוחלטת לכך שחל שיתוף על כל אשר צברו בני הזוג במהלך הקשר ולעתים אף להתייחס לרכוש שהיה לצד לפני הקשר. חזקה עוצמתית זאת נקראת "חזקת השיתוף" והיא קובעת כי הנטל הכבד מוטל על הצד המבקש לסתור את חזקת / הלכת השיתוף "הקלאסית".
מהלך 20 השנים האחרונות פתח בית המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, את דיני השיתוף הספציפי, אשר הם בגדר דיני שיתוף השונים מהותית מהלכת השיתוף הקלאסית. מדובר על דינים המאפשרים החלת שיתוף גם על נכסים שאינם ברי איזון לפי חוק יחסי ממון, כגון דירת מגורים שהובאה על ידי צד לפני הגירושין, או שניתנה במתנה".
כיצד מיישמים את חוק יחסי ממון בין בני זוג בהליכים בשתי הערכאות?
"בעיקרון, על פי פסיקת בית המשפט העליון, תחולת חוק יחסי ממון והוראותיו אמורה להיות זהה בשתי הערכאות השיפוטיות - בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. אלא שבפועל, גישת הערכאות שונה בהתייחס לרכיבים רכושיים או ממוניים שונים, ובין היתר, כדוגמאות בלבד, בנושא החלת הלכת השיתוף הספציפי, בנושא הפרשי ההשתכרות ובנושאים מיסויים שונים. כפי שפרטנו קודם, בית הדין הרבני הרבה יותר דבקני בהחלת חלוקה שוויונית פורמלית ונמנע כמעט כעניין שבשיטה מחלוקה לא שוויונית בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. כפי שכבר פרטנו, לגישתו העקרונית של בית הדין, הרי שקיימת השלכה של שאלת האשם, במידה לא מבוטלת, על חלוקת הרכוש והיקפו זאת בעוד בבתי המשפט הגישה היא כזאת לפיה אין כל משמעות לשאלת האשם בחלוקת רכוש וממון בין בני זוג מתגרשים".
כיצד משפיעה הסמכות המקבילה בענייני רכוש על זכויות הנשים בהליכי גירושין?
"ההשלכה על זכויות צד מתדיין, לאו דווקא נשים, תלויה במערך חלוקת זכויות והרכוש, אופן רישומן וכיוצא בזה. לא פעם מוצאים אנו את עצמנו מגישים בשם לקוחות נשים תביעות גירושין כרוכות לבית הדין הרבני - הכול בשים לב לנסיבות ולמערך הזכויות הספציפי הקיים בתיק. לדוגמה, לא פעם מקום בו לזכות האישה רשומות או קיימות זכויות ייתר, מוצאים אנו את עצמנו כורכים את עניין הרכוש בתביעת הגירושין שמוגשת על ידי האישה בבית הדין, וזאת בדיוק כדי להשיג את היתרונות הטקטיים הגלומים בשינויי הגישה הערכית הספציפית שבין בית הדין ובית המשפט. במקרה אחד, בו נתקבל אצלנו ייצוג של אישה לאחר שהייתה מיוצגת על־ידי משרד אחר, החלטנו למחוק את תביעת הרכוש שהגישה האישה ביצוג הקודם לבית המשפט, ופתחנו עבור אותה אישה, לאחר אותה מחיקה, תביעת גירושין כרוכה שכוללת את כל ענייני הרכוש. במקרה שם היו שלושה נכסי נדל"ן רשומים על שם האישה, חלקם מלפני הנישואין וחלקם המרות נכסים בתוך בהנישואין, ובשים לב לאמור, בית הדין קיבל לחלוטין את הטיעונים שלנו, והשאיר את כל נכסי הנדלן אצל האישה (לא מן הנמנע כי אם הדברים היו מתבררים בבית המשפט היה סיכוי לא מבוטל להחלת דיני השיתוך הספציפי על נכסים אלו של האישה או חלקם.) כאמור, השאלה האם להגיש תביעת גירושין כרוכה אם לאו היא לא בהכרח שאלה מגדרית האם המתדיין הוא גבר או אישה אלא שאלת של בחינת מערך הזכויות והנסיבות וניתוח של התוצאות המשפטיות הצפויות בשים לב למערך זה ולנסיבות אלא. כך נוהג משרדנו בכל מקרה נתון תוך שהוא מסביר ללקוח מדוע ולמה הוא ממליץ לפנות לערכאה פלונית בנושאי הרכוש".
אילו רפורמות הוצעו לפתרון בעיית מאבק הסמכויות בין הערכאות?
"נתחיל מהסוף ונאמר כי הסיכוי לשינוי מרוץ הסמכויות בעת הזאת הנו אפסי. הסטטוס קוו הפוליטי הישראלי והתחזקות הכוח של המפלגות החרדיות מביא לכך שסמכויות בתי הדין בוודאי שלא יצומצמו, ההפך, קיים סיכוי כי יורחבו. הרפורמות שהוצעו כללו הצעות חוק לביטול סמכויות בתי הדין הרבניים בענייני הרכוש ובעניינים נוספים, דא עקא, כי הם נותרו בגדר הצעות ולא עברו שלבים ראשוניים של חקיקה. מרוץ הסמכויות הנו מרוץ שקיים עשרות שנים, למעשה מאז הקמת מדינת ישראל, והוא בגדר דין מיוחד ישראלי אשר, כך נדמה, הנו כאן כדי להשאר, הכול תוך התאמות נקודתיות לשינויי חקיקה ספציפיים (כדוגמה, הליך יישוב סכסוך)".
עו"ד אברהם צור ממשרד עורכי דין צדיקה עמוס ובעל התמחות ייחודית בליווי עסקים וחברות - מהי המשמעות של "כריכה כנה ואמיתית" של ענייני רכוש בתביעת גירושין?
עו"ד אברהם צור: "ברבות השנים פיתח בית המשפט העליון מבחנים לבדיקת תקפות הכריכה של תביעות כאלה ואחרות בתביעת הגירושים שמוגשת לבית הדין. מבחנים אלו נועדו לבחון את השאל ההעקרונית האם אותו צד שהגיש את תביעת הגירושין הכרוכה התכוון באמת ובתמים לפתור את כלל העניינים שבין הצדדים, והאם הוא נוקט גישה המקובלת על פי דין לחלוקת הרכוש בין בני הזוג. מבחנים אלה הנם מבחנים הכוללים בחינה של פרמטרים רבים לפי הפסיקה, בין היתר, פירוט מלא ושלם של רכיבי הרכוש, התאמת הסעדים המבוקשים לדין האזרחי. תקצר היריעה מלדון במבחני הכריכה, שכן מדובר בנושא רחב מאוד אשר בהקשר אליו קיימים מאות ואלפי פסקי דין המתפרסים על פני עשרות שנים, למעשה מאז קום המדינה".
איך מתמודדות שתי הערכאות עם נכסים מורכבים כמו עסקים משפחתיים או קריירה?
"ברבות השנים "למדו" ערכאות המשפט להתמודד עם נכסים ואלמנטים רכושיים שהחלו להיכנס לתוך חלוקת הרכוש שבין בני זוג. כך למשל, סוף השמונים תחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת, קבע בית המשפט העליון שזכויות סוציאליות, בהן גמלאות, קרנות וביטוחים, חוסים אף הם תחת כנפי הלכת השיתוף ותחת כנפיו של חוק יחסי ממון. בהתאם לכך החלה מתפתחת פסיקה ספציפית בנוגע לחלוקת אלמנטים אלו, אגב אבולוציה משמעותית ופיתוחים פסיקתיים שונים, עד אשר לפני מספר שנים נחקק חוק רחב היקף בעניינים אלו, והוא חוק חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו.
לא רק נושאים אלו התפתחו במהלך השנים - כך למשל בתי המשפט ובתי הדין, למדו לעסוק בנושאים חשבונאיים מורכבים ושונים, למנות מומחים בתחומי החשבונאות והאקטואריה, בתחומי השמאות, וזאת כדי לקבל תמונה ומפה כלכלית של הנכסים השייכים לבני הזוג.
כדוגמה בלבד, לא פעם נתקל משרדנו במצבים של חישוב עסקים גדולים ומורכבים - בין שהם חוסים תחת "עוסק מורשה" של מי מבני הזוג, ובין שהם חוסים תחת חברה שהוקמה ואשר באמצעותה מנוהל אותו העסק. לא פעם ממונים מומחים לצורך הכנת דו"ח ותחשיב בדבר שווי עסק כזה או אחר וגם בעניין זה קיימת התפתחות פסיקתית רחבת היקף המתייחסת, בין היתר, לשאלה מה היא השיטה החשבונאית לפיה יש לחשב עסק פלוני כזה או אחר, מה הם ההשלכות המיסויות של חלוקת העסק או איזון שווי העסק וכן התייחסות לפרמטרים חשבונאיים גרידא כמו ריבית היוון וכיוצא בזה".
עמוס צדיקה משרד עו"ד שד' הפלי"ם 2, חיפה (בניין אשל), טל' - 055-4353221.
הכתבה באדיבות zap משפטי