תאונות דרכים הן לצערנו חלק בלתי נפרד מחיינו, ולמרבה הצער, רבים מהנפגעים אינם ממצים את זכויותיהם המשפטיות באופן מלא. לדברי עו"ד ונוטריון אילנית גדקר אהרוני, מומחית בתחום הנזיקין, המצב הנפשי והבריאותי של נפגעים בתאונות דרכים מונע מהם לפעמים לפעול למיצוי זכויותיהם, וכרבים אחרים כלל אינם מודעים לאותן הזכויות.
קצת סטטיסטיקה...
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד חודש יולי השנה נהרגו 246 בני אדם בתאונות דרכים, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעברה. בהתאם לכך, זהו החציון הקטלני ביותר ב-18 שנה האחרונות ואף יותר מכך.
גם הנתונים בשנה שעברה, שנת 2023, עגומים: 358 בני אדם נהרגו בכ-336 תאונות קטלנית - עלייה של כ-2% במספר ההרוגים ביחס לשנים קודמות.
כשאנחנו מדברים על תאונות דרכים קטלניות, אנחנו מדברים בדרך כלל על הרוגים. אבל עבור הנפגעים ו/או הפצועים אשר נותרו בחיים, כל תאונה היא משמעותית. היא תופסת אותנו כשאיננו מוכנים לכך ומטלטלת את כל עולמנו. בעוד אנחנו מתמודדים עם הפציעה, עם ההשלכות של הטראומה או של השיקום, אנחנו נאלצים לפעול לקבלת פיצויים כאלה ואחרים מול חברות הביטוח. חוויה מטלטלת כשלעצמה. זו אולי הסיבה שרבים מתייאשים בדרך, ואינם נלחמים על שמגיע להם.
מהי בכלל ההגדרה של תאונת דרכים על פי החוק?
עו"ד גדקר-אהרוני: "בישראל, תאונות דרכים הן לצערנו תופעה נפוצה, והמסגרת המשפטית סביבן חיונית לנפגעים המבקשים פיצוי. אבן הפינה של מסגרת זו היא חוק תאונות הדרכים, שנחקק בשנת 1975. חוק זה מגדיר "תאונת דרכים" כאירוע שבו אדם נפגע גופנית כתוצאה משימוש ברכב מנועי.
עוד היא מוסיפה ומדגישה: "חשוב לדעת שההגדרה רחבה יותר ממה שרבים חושבים, וכוללת גם אירועים שנגרמו מפיצוצים, הצתה של הרכב או התלקחות של הרכב, נזק מחניה אסורה ואפילו פגיעה ברכב חונה במקום אסור ועוד. כמובן שכל אלה, בתנאי שהרכב היה בשימוש למטרה שלשמה נועד".
תאונות דרכים עלולות להיגרם מסיבות שונות כמצוין לעיל ואולם הן יכולות להיגרם גם בנסיבות מגוונות, בין היתר: תאונה כהולכי רגל, כנוסע בתחבורה ציבורית, תאונה כרוכב אופניים , או אופנוע, תאונה כנהג או נוסע ברכב פרטי, תאונה כנהג משאית ועוד.
לעו"ד אילנית גדקר אהרוני באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אילנית גדקר
האם תאונת דרכים יכולה להיחשב גם כתאונת עבודה?
עו"ד גדקר-אהרוני: "בהחלט. תאונה שהתרחשה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה נחשבת כתאונת עבודה. במקרה כזה, הנפגע זכאי לפיצויים הן מביטוח החובה של הרכב והן מהמוסד לביטוח לאומי".
כאשר מדובר בתאונות דרכים, הפציעות יכולות להיות מגוונות מאוד, וההבנה מה מזכה בפיצויים היא קריטית. בישראל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מכסה מגוון רחב של פציעות. פציעות פיזיות הן המובנות מאליהן ויכולות לנוע מחתכים וחבורות קלים ועד למצבים חמורים כמו שברים, פגיעות בעמוד השדרה, ואפילו פגיעות מוחיות טראומטיות.
ואולם, חשוב לדעת שלא מדובר רק בפציעות פיזיות. פציעות לא פיזיות הן גם משמעותיות ויכולות להוות בסיס לפיצויים. בעיות בבריאות הנפשית כמו PTSD, חרדה ודיכאון מאוד נפוצות לאחר תאונה קשה. בנוסף, מחלות כמו פיברומיאלגיה ו/או מצבים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, או הפרעות עור כמו פסוריאזיס יכולים להתפתח כתוצאה ישירה מהטראומה שנחוותה במהלך התאונה.
"כדי להיות זכאי לפיצויים", מבהירה עו"ד גדקר-אהרוני, "חיוני שפציעות אלו יתועדו היטב. זה אומר לשמור על רשומות רפואיות מפורטות ולוודא שכל הביקורים והטיפולים הרפואיים מזכירים במפורש את תאונת הדרכים כגורם. תיעוד זה יהיה קריטי בעת הגשת תביעה ומשא ומתן עם חברות הביטוח או המוסד לביטוח לאומי. כמובן, במקביל לכל הצעדים הללו חשוב לפנות בהקדם גם לעורך דין שהינו מומחה בנושא של תאונות דרכים. עורך הדין יוכל לכוון אתכם, להדריך אתכם ולוודא שאתם פועלים בהתאם לצורך ולנדרש, כדי שבסופו של דבר תוכלו לא רק לתבוע את הזכויות המגיעות לכם, אלא גם לקבלן".
אז מה חשוב לעשות כשנפגעים בתאונה?
עו"ד גדקר-אהרוני: "זה נכון שמדובר בחוויה מטלטלת, שתופסת אותנו לא מוכנים, אך ישנם מספר צעדים חשובים שכדאי לבצע מייד לאחר המקרה. למשל, שמירה של כל האסמכתאות הרפואיות, כולל רישומים מחדר המיון או מקופת החולים. ודאו שבכל הרישומים מצוין במפורש שנפגעתם בתאונת דרכים. במקרה הצורך כדאי שלא להסתפק בבדיקות הסטנדרטיות. בקשו לבצע בדיקות נוספות כגון: MRI או אולטרסאונד, שיכולות לשקף טוב יותר את מצבכם ועשויות להשפיע משמעותית על קביעת אחוזי הנכות והפיצוי. צעד חשוב נוסף הוא דיווח למשטרה. דווחו על התאונה לגורמי האכיפה והצטיידו בכל המסמכים הרלוונטיים - ביטוח חובה, ביטוח מקיף ורישיון נהיגה בתוקף".
חשוב לציין, כי בהנחה והזדקקתם לטיפול רפואי הכולל אשפוז בבית החולים, הנכם זכאים למימון מלא של הוצאות הטיפול וזאת מתוקף - 'חוק ביטוח הבריאות הממלכתי'.
כיצד נערכים להגשת התביעה ואיך מתנהל ההליך?
עו"ד גדקר-אהרוני: "לאחר איסוף המסמכים הרלוונטיים וגיבוש תיק התביעה, היא מוגשת לחברת הביטוח או לבית המשפט, בהתאם לנסיבות. התביעה מפרטת את הנזק שנגרם לתובע ובהתאם את הפיצויים הנדרשים. חשוב לזכור שבישראל, אין חשיבות להוכחת אשמה בתאונה, וגם אם נהג אשם, עדיין הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח. מעבר לכך, אנשים אינם מודעים לכך שהם יכולים לקבל תשלום, שיקוזז מהפיצוי בסוף הדרך, עוד לפני שהוכרעה התביעה. זהו תשלום שנקרא 'תשלום תכוף' והוא נועד לסייע למי שזקוק לכסף לצורך טיפולים ושיקום עוד בטרם התבררה התביעה. הליכים משפטיים מול חברות הביטוח בנושא של תאונות דרכים יכולים לקחת זמן. במקרים רבים מצליחים הצדדים להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש, דבר שמקצר את ההליך, ובמקרים מסוימים, יתנהל התיק עד להכרעתו של השופט".
"נושא חשוב נוסף הוא ההתיישנות. זו נקודה קריטית", מזהירה עו"ד גדקר-אהרוני. "לאחר 7 שנים מרגע התאונה חל חוק ההתיישנות. במקרה של תאונה שהיא גם פגיעה בעבודה, זכויות מהותיות עלולות להיפגע כבר לאחר שנה. לכן, חשוב לפעול במהירות האפשרית".
עו"ד גדקר-אהרוני מדגישה כי מיצוי זכויות לאחר תאונת דרכים הוא תהליך מורכב. "אני ממליצה בחום להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום. חשוב לבחור מישהו עם ניסיון ספציפי בתיקי תאונות דרכים ושיכול לסייע גם במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי".
"ידע הוא כוח, וככל שתהיו מודעים יותר לזכויותיכם, כך תוכלו לפעול ביעילות רבה יותר למימושן המלא. אל תהססו לשאול שאלות ולדרוש את המגיע לכם על פי חוק. זכרו, המטרה היא להבטיח שתקבלו את הפיצוי המלא והראוי לו אתם זכאים בעקבות הפגיעה שחוויתם".
אם נפגעתם חס וחלילה, במשרד עו"ד גדקר אהרוני אילנית, תוכלו לקבל שירות מקצועי ומקיף ומענה מלא בתחום תאונות הדרכים ובמיצוי זכויותיכם מול המוסד לביטוח לאומי, לפרטים נוספים 08-6492011.
הכתבה באדיבות zap משפטי