אחת מזכויות היסוד המהותיות של כל חשוד-נחקר באזהרה, טרם חקירתו ואולי הזכות הבכירה והחשובה ביותר, שוויתור עליה חושף את הנחקר לסיכון חמור מאוד של פגיעה פוטנציאלית ולעתים משמעותית מאוד להגנתו, וליכולתו למנוע את הפללתו העצמית, בעוד ללא הפללה עצמית זו, הראיות החיצוניות המבססות את החשדות כנגדו לעתים לא מספקות לביסוס כתב אישום ולהרשעתו, ומקל וחומר לא יצדיקו בהמשך את העונש לו תעתור התביעה.
עו"ד אביעד רייפר בשיתוף zap משפטי
אם זומנת לחקירה כחשוד ו/או נעצרת בגין חשדות כנגדך לביצוע עבירה, אל לך לוותר על זכותך להתייעץ בעו"ד, אף אם החוקרים הציעו או רמזו לך שכך עדיף, או אף אם אתה בטוח בצדקתך, בכנות ואמינות גרסתך, ואף אם אתה בטוח שאתה יישר ולא דבק בך רבב. אולי דווקא במצב זה יש לך יותר מה להפסיד באם תופלל, בין היתר בכך שתוותר על זכויותיך להגנה ראויה ולמניעת הפללה עצמית.
מדובר בזכות הרלוונטית על פי רוב לפני חקירת חשוד ע"י רשות, בעיקר משטרה/משטרה צבאית (אך אפשרי גם רשויות חוקרות נוספות, כמו רשות המיסים), והיא אחת מזכויות היסוד, הזכות למניעת הפללה עצמית.
הזכות מוגדרת בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996:
34. זכות העצור להיפגש עם עורך דין א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי. ג) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור...
יוקדם ויוער כי מדובר בזכויות חשודים ולא עדים המוזמנים לעדות/פעולת 'חקירה פתוחה' כ'עדים', להבדיל מחקירה 'תחת אזהרה' כ'חשודים'.
עולה מתוכן הוראות סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי, כי אדם שנמצא במעצר ומבקש להיפגש עם עורך דין, זכאי הוא לקיום המפגש ללא דיחוי, ואם מדובר בפגישה ראשונה של העצור עם עורך הדין, יש לאפשר את הפגישה גם שלא בשעות המקובלות במקום המעצר.
ראוי לציין ולהדגיש כי על חוקריו של החשוד מוטלת החובה להזהירו בטרם חקירה כי הוא מתחיל להיחקר באזהרה (כחשוד בביצוע עבירה) ולהסביר לו על מהות החשדות ובאיזה עבירה, וכן על השלכות החקירה. באותו מעמד על החוקרים להסביר לנחקר את זכויותיו כ'נחקר באזהרה' ולהציע לו להיוועץ בעו"ד טרם החקירה. הנחקר לא צריך לפנות ולבקש מהחוקרים לקיים את זכותו זו, אלא זכות זו הינה אינהרנטית לכל חקירת חשוד, ועליו רק להשיב בחיוב להצעת החוקרים להיוועץ בחוקרים טרם החקירה לגופה.
על פי הוראות החוק, הפגישה עם העו"ד תיערך ביחידות ותוך שמירה על סודיות השיחה, אבל באופן שמאפשר פיקוח על העצור. החוק מגדיר סייגים מסוימים לזכות זו, כאשר מדובר בחקירה בעבירות בטחון (מאמר זה לא יעסוק בכך).
ישנם מקרים חריגים וקיצוניים בהם בהחלטת קצין נידחת פגישת העצור עם עורך הדין, מאמר זה לא יעסוק בחריגים לעיל, אלא במקרים בהם ניתנה לחשוד האפשרות לקיים זכות זו, אך הוא משיקוליו ויתר עליה.
עוד יובהר כי, במקרים בהם יש לחשוד לא מעט רמזים שבקרוב יוזמן לחקירה באזהרה, ואולי אף ייעצר, רצוי לו מאוד להקדים ולהיוועץ בעו"ד טרם הזימון לחקירה או המעצר, למשל;
במקרים רבים כאשר החלה חקירת מצ"ח כנגד משתמשים בסמים, הגיעו חוקרים לבסיס, ערכו חיפוש, עיכבו ועצרו חשודים לחקירה, והחשוד שטרם עוכב או נעצר יודע שבידי החשודים שנעצרו יש כנראה ראיות המסבכות גם אותו בביצוע העבירה, אם בטלפון הנייד של מי מהם שנתפס ובקרוב החוקרים יראו וילמדו את כל תוכנו, תיעוד תמונות של שימוש משותף, התכתבויות, או אפילו אם אין את הראיות הללו, אבל היו שימושים משותפים ויש מספר מעורבים שיודעים על כך, סביר מאוד שבחקירתם, מעורבותו של זה שטרם נחקר תצוף והוא יוזמן בקרוב לחקירה, או גרוע מכך יגיעו אליו ויעכבו או יעצרו אותו כחשוד.
במקרים שכאלה, מומלץ מאוד "להקדים תרופה למכה" ובהתאם להקדים את ההיוועצות בעורך דין מיומן ומנוסה, להגיע למשרדו, לשבת ולהתכונן לעתיד לבוא, וזאת בצורה רגועה ושלווה.
בסוג כזה של היוועצות ניתן להתכונן בצורה מושלמת לחקירתו כחשוד, ניתן לקיים סימולציות של תרחישים בחקירה, שאלות, פעולות חקירה, להתכונן לכל תסריט ולהכין את הנחקר לכל מה שצפוי לו.
כאשר נחקר מגיע מוכן לחקירה, הוא מבין ויודע מראש את הצפוי לו, הן מבחינת פעולות החקירה, הן מבחינת התנהגות החוקרים והן את זכויותיו, הוא למעשה לא יופתע ולא יורתע מדבר שאולי יביא אותו להודות בעבירה שלא ביצע. הוא לא יחשוש, לא יהיה בהלם ולא יודה ו/או ייקח אחריות סתמית ומיותרת על ביצוע עבירות שלא ביצע. וגם אם ביצע עבירה, הוא לא יודה ולא יפליל עצמו בביצוע עבירות בהיקף רב ורחב יותר מזו שביצע, למשל בעבירת שימוש בסמים, הוא לא יודה ולא יצייר 'ציר שימושים' רב, ארוך ועשיר יותר מאלה עליהם יש ראיות כנגדו.
ההלם, הפחד מחוסר הידיעה לעתיד לקרות וההפתעות בהן מופתע הנחקר בחקירה, מביאים אותו במקרים רבים לפגוע בזכויותיו בצורה שלעתים גורמת לנזק בלתי הפיך הן ברמה המיידית, של שלילת חירות, הגשת כתב אישום כנגדו, הרשעתו והטלת עונש של כליאה, והן בטווח העתידי כאשר לחובתו רישום פלילי לשנים ארוכות.
רבים הם המקרים בהם ייצגתי נאשמים, חלקם בתיקים חמורים, אשר טרם הייצוג וטרם חקירתם, הם בחרו בצורה מודעת ושלמה לוותר על זכותם להיוועץ בעורך דין.
קו הדמיון בין כל המקרים ובין כל הנאשמים הללו, היה במספר מרכיבים אשר גם יחד הובילו להחלטתם השגויה והגורלית:
· כל הנאשמים היו נורמטיביים וללא עבר פלילי.
· עם מעצרם/עיכובם ע"י המשטרה/משטרה צבאית, הם העריכו לא נכון וב"הערכת חסר" את חומרת החשדות כנגדם ונטו לייחס להן חומרה קלה מאוד ולכן האמינו שמקץ שלא יותר ממספר שעות חקירה הם ישוחררו חזרה לביתם ועיסוקם וימשיכו בשגרת חייהם.
· הם האמינו בגרסתם התמה ובניקיון כפם ובכך ש"אין להם מה להסתיר ולכן לא צריך להתייעץ".
· במצבם זה הם האמינו כי ההמתנה לעו"ד שיגיע לחדר החקירה וייעץ להם רק "תוסיף שעות מיותרות לשהייתם המיותרת בחדרי החקירות".
· לכן הם בחרו "להתחיל ולהיחקר" ללא היוועצות בעו"ד תוך ויתור על זכות בסיסית מהותית קריטית זו.
לעו"ד אביעד רייפר באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אביעד רייפר
למצער, ברוב המקרים הללו, החקירה החשובה ביותר, הקריטית, הארוכה והמפורטת ביותר, בה נמסרה גרסת החשוד (בהמשך הנאשם) הגרסה המפלילה, הייתה אותה חקירה לפני שהוא נועץ בעו"ד, חקירה בה היה הנחקר כ"חומר ביד היוצר" כאשר הוא האדם שומר החוק, האדם הנורמטיבי שמעולם לא היה קודם חשוד ולא נחקר כחשוד, נמצא בחדר חקירות אלא מול חוקרים מנוסים וותיקים (בד"כ יותר מאחד) שמהממים אותו בהטחת חשדות חמורים, מעמתים אותו מול גרסאות מפלילות ומפתיעות, לפעמים מרימים את קולם וצועקים עליו, לעתים מנווטים אותו בתחבולות לא הוגנות, ובתרגילי חקירה אל גרסאות הנוחות להם ופחות מתיישבות עם העובדות המוצקות.
נוכח כל אלה, לא אחת אותם נחקרים מוכים בתדהמה במהלך החקירה והופכים ל'שבר כלי', וכך מקבלים על עצמם מעשים פליליים שמעולם לא ביצעו, מודים בעובדות לא נכונות או לכל הפחות לא מדויקות ומקבעים בדרך לא הוגנת את אשמתם במיוחס להם.
כשהם מבינים שטעו והיו חייבים הם להיוועץ בעורך דין טרם תחילת החקירה, בד"כ הנזקים העיקריים כבר נגרמו וכעת מה שנותר זה לכל היותר "לצמצם נזקים" לכרסם מהנזקים המשמעותיים שכבר נגרמו.
בד"כ במקרים שכאלה, כתב האישום שיוגש כנגדם יבוסס גם על גרסתם זו, שעה שלא היו מיוצגים וניתן לקבוע כי לכל הפחות הם תרמו מאוד לראיות שנגדם בתיק, ביססו את חומרת החשדות ובהמשך האשמות כנגדם ואף לפעמים תרמו לביסוס הראיות שהביאו להרשעתם בתיק.
כאשר מדובר בנחקרים "מנוסים", כאלה שיש להם עבר והם לא נמצאים בחדר החקירות בפעם הראשונה, הם בד"כ מכירים את זכויותיהם, את הנזק הפוטנציאלי מוויתור עליהן ובד"כ עומדים על קיומן, או לכל הפחות שומרים על עצמם מפני הפללה עצמית ("זכות השתיקה") ועל פי רוב התוצאה במקרים כאלה היא הרבה פחות מזיקה לנחקר.
לא אחת אנו פוגשים נחקרים (למשל בעבירות שימוש סמים בצבא), שיש כנגדם חשד כללי קל ולא מבוסס בראיות (להבדיל משמועות) אשר בוחרים לוותר על זכותם להיוועץ בעו"ד וכך נחקרים ללא כל הסבר מהותי על זכותם ובעיקר זכותם למניעת הפללה עצמית, מודים בחקירתם בכל המיוחס להם ומעבר לכך, מתנגדים ללא סיבה לפעולות חקירה שיש בכוחן לסייע להם, או מסכימים לפעולות חקירה שמסבכות אותם.
במעשיהם אלה הם מספקים ראיות רבות כנגד עצמם, חלקן מאוד לא מבוססות "ממה שזכור לנחקר" אך כאשר מדובר ב'הודאת חשוד', מדובר בראיה מבוססת, וכך בהמשך מוגש כנגדם כתב אישום ארוך ושבעיקר מבוסס ברובו הגדול על דברי הנאשם שאם לא היה מספר אותם, שמץ מהם לא היה מגיע לתיק החקירה ולא היה מבסס כתב אישום ומצבו היה רע הרבה פחות, לפעמים אף לא היה מוגש כנגדו כתב אישום.
במקרים שכאלה, גם העמידה האיתנה על זכויות הנאשם לאחר הגשת כתב אישום, לא תמיד מקלה את מצבו המשפטי וגם העונש שייגזר לאחר הרשעה, יהיה חמור מאוד, יחסית למצב בו לא היה תורם מרצונו את כל הראיות המפלילות את עצמו.
"כעורך דין צבאי ופלילי ותיק ומנוסה פגשתי מקרים רבים בהם ייצגתי בבית הדין הצבאי חיילים-נאשמים בעבירות של שימוש בסמים, אשר ברבים מהם, בתחילת החקירה היה חשד מסוים כנגד החשוד (שבהמשך הפך 'נאשם') אם בעקבות חברותו הקרובה עם חשודים/נאשמים אחרים שנחקרו והואשמו, אם בראיות שמצאו אצלם וחלקן מפליל גם אותו, ואם באמרות של אחרים שמסבכות את החייל. אך לבסוף מוגש כנגדו כתב אישום חמור שבעתיים מהחומרה אשר הייתה כנגדו בשלב תחילת חקירתו, וזאת על בסיס דברים שמסר לחוקריו בחקירתו באזהרה, שעה שבחר לא להיוועץ בעורך דין'' אמר עורך הדין אביעד רייפר.
כמעט בכל תיק מצ"ח של חייל הנאשם בעבירת שימוש בסמים בהם בנסיבות לעיל, קיימת גם "ראיית הזהב" המכונה "ציר שימושים" שהיא סיפורי מקרי השימוש של החייל בסמים - תדירות ומשך השימוש תקופת השימוש ואיפה. סיפור יפה המבוסס על פי רוב על אמרתו של החייל הנחקר, על בסיסה בין היתר (לפעמים 'בעיקר') מוגש כתב האישום והחייל-הנאשם על פי רוב לא יודע להסביר איך וכיצד הגיע לסיפור היפה והעשיר בשימושים על פני תקופה שלא מייצגת את שימושיו בסמים.
לא אחת יש בתיק כתב אישום עם תקופות שימוש ארוכות ורצופות בנסיבות צבאיות, בחלקן החייל כלל לא שירת (היה בחופ"ש וכו'). הדבר מלמד כי גורמי החקירה, לקחו את סיפוריו ואמירותיו כפשוטם, לאחר שהחליט לשתף פעולה ולהיחקר ללא שהתייעץ קודם עם עורך דין ומסר את הגרסאות שיש בהן 100% שיתוף פעולה והתמסרות לחוקרים, אם בכדי להיות 'נחמד' ואולי כך לזכות באהדתם, דבר שיוביל להקלה, סיום מהיר של החקירה או טובת הנאה כלשהי כמו נחמדות של החוקרים וקיום הבטחתם ל"עונש מוקל" או הבטחה אחרת (שאף פעם לא תקוים), או אם בגלל פחד מאיומי החוקרים או אמונה להבטחותיהם כי ייטב לו אם יספר כמה שיותר.
לפעמים מדובר בתוצאה של 'שבירה מנטלית' של החייל והסכמה עם כל מה שיוחס לו, עייפות פיסית או מנטלית, או כל סיבה אחרת. לא משנה הסיבה לוויתור על הייעוץ עם עורך דין טרם החקירה והעמידה על זכויות הנחקר, בוויתור על זכות ההיוועצות, התוצאה היא תמיד קיפוח זכויותיו, לפעמים עד כדי הרשעה בעבירות אותן לא ביצע, אך בחקירה כאמור סיפר אחרת.
לסיכום, זכות ההיוועצות היא אמנם זכותו של הנחקר טרם החקירה, אך לא פחות חשוב מכך, על פי הוראות החוק, טומנת היא בחובה את חובת החוקרים לאפשר לו לקיימה באופן מידי, טרם החקירה וללא סייג או תנאי.
אף חוקר אינו נוהג 'לפנים משורת הדין' כאשר הוא מעניק לנחקר את זכותו זו, לכן גם לא ניתן 'לסחור' בזכות זו בתמורה להקלות ו/או הטבות מידיות או עתידיות לנחקר. כלומר "וותר על הזכות ונתחיל מייד בחקירה ובתמורה תקבל...."
מדובר בזכות חוקית מהותית ומוטב שהנחקר/חשוד ייעשה בה שימוש בהזדמנות הראשונה בה הוא יודע על היותו חשוד, אף אם בפועל טרם זומן לחקירה וטרם בא במגע כלשהו עם הרשות החוקרת.
במקרים רבים, החלטת הוויתור על ההיוועצות עם עורך דין טרם החקירה, עלולה להיות החלטה הרת גורל, שיש בה כדי לפגוע מאוד בנחקר, לעתים פגיעה אנושה בעלת השלכות מרחיקות לכת.
יודגש ויוער כי אין סיבה לוותר על זכות זו, וגם אם יש מי שחושב שיש סיבה, הרי שנהיר כי סיבה זו מתגמדת אל מול הנזק שעלול להגרם לנחקר במידה ויוותר על זכות זו, או אף אם יחליט לדחות אותה ולהיחקר טרם ההיוועצות.
משמעות החלטת הוויתור על היוועצות עם עו"ד טרם חקירה, שוות ערך להחלטה מודעת לסיוע לחוקרים לאסוף ראיות כנגד החשוד ולהביא באמצעות זאת להרשעתו בדין.
לכן, נכון יעשה כל חשוד שיבחר להגיע להיוועצות עם עו"ד מומחה טרם חקירתו, ולכל המאוחר ובאין ברירה אחרת, במקרים בהם נעצר החשוד טרם ההיוועצות, ראוי שיעשה זאת מיד עם הקראת החשדות ע"י החוקרים ואזהרתו כי עומד הוא להיחקר באזהרה.
עו"ד אביעד רייפר מעניק שירות מקצועי ואמין על רמה גבוהה, תוך דגש על אמינות, ניסיון רב, ועמידה בסטנדרטים הקפדניים ביותר במשפט הישראלי.
aviad_r@013net.net
0522692484
הכתבה באדיבות zap משפטי