מזה למעלה משני עשורים, משרדו של עו"ד ונוטריון חן גינסברג מעניק שירותים משפטיים מקיפים בתחום דיני המשפחה והירושה. עם סניפים בבת-ים ובראשון לציון, המשרד בולט בזכות מקצועיות בלתי מתפשרת, יחס אישי ללקוחות ויכולת אסטרטגית המותאמת לצרכים המשפטיים של כל לקוח. עו"ד גינסברג והצוות במשרדו מתמחים בטיפול בתיקים מורכבים, כיאה לתיקי גירושין, ירושות ועוד, תוך דגש על פתרונות מותאמים אישית והשגת התוצאות הטובות ביותר.
בעולם שבו נושאים כמו גירושין, חלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסכמי ממון וצוואות נוגעים לרבים מאיתנו או למקורבינו, ולחלקנו יש השגות או טראומות מהנושאים האלה, חשוב להכיר אנשי מקצוע שיודעים לא רק לייצג את הלקוח בצורה הטובה ביותר אלא גם להעניק לו תמיכה ותחושת ביטחון בתקופות מאתגרות.
עו"ד חן גינסברג מציג זווית ייחודית, המאפשרת להבין את גישתו המקצועית לעולם המשפט ואת הערכים שמנחים אותו בעבודתו - וזו ההזדמנות לצלול לעולם דיני משפחה ולשאול את כל מה שתמיד רצינו לדעת.
עו"ד חן גינסברג, אחת ולתמיד: איזה מסמכים דורשים אימות נוטריוני?
עו"ד חן גינסברג: "במקרים של ייפוי כוח בלתי חוזרים של בנקים למשכנתאות, ייפוי כוח בלתי חוזרים של קבלנים, מסמכים שונים מחו"ל, אימות צוואות ועוד. לעיתים יש לאדם נכסים בחו"ל או שהוא עושה עסקאות בחו"ל, אז הוא נדרש לחתום על הצהרות או לאמת חתימה, כשאימות נוטריוני הוא הכרחי כדי לאשר את כל המסמכים שהוא שולח".
מה ההבדל בין אימות חתימה רגיל לאימות נוטריוני?
"לא כל עורך דין מוסמך לחתום על כל סוגי המסמכים. יש מסמכים שלפי החוק, אך ורק עו"ד שהוא גם נוטריון יכול לחתום עליהם".
ואיך מתבצע אימות נוטריוני של מסמכים שאמורים להיות לשימוש בחו"ל?
"אימות נוטריוני של מסמכים המיועדים לשימוש בחו"ל מתבצע בפגישה פרונטלית, לעיתים באמצעות תרגום כשבסוף התהליך ניתן אישור נוטריוני, בשפת היעד הנדרשת. לאחר האימות, הלקוח יכול להעביר את המסמכים לגורמים הרלוונטיים במדינה הזרה. במקרים מסוימים, ניתן להעביר את המסמכים בצורה דיגיטלית באמצעות סריקה, אך לעיתים נדרשת הגשה של המסמכים המקוריים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. התהליך מבטיח שהמסמכים יהיו בעלי תוקף משפטי מוכר גם מחוץ לישראל".למה זה חשוב שיהיה תרגום נוטריוני?
"תרגום נוטריוני הוא כלי חיוני במגוון סיטואציות הדורשות הכרה רשמית במסמכים ממדינה אחרת. לדוגמה, אדם המעוניין לפתוח חשבון בנק בחו"ל עשוי להידרש להציג מסמכים המעידים על אזרחותו או מקום מגוריו בישראל. במקרים נוספים, כמו בני זוג שמתכננים להינשא מחוץ לישראל, עשויה להתבקש הגשת מסמכים הקשורים למעמדם האישי, כגון תעודות לידה או מסמכי סטטוס אישי. תרגום נוטריוני נדרש גם בהליכים של קבלת אזרחות זרה, כאשר יש צורך להגיש תעודות רשמיות מתורגמות ומאושרות על ידי נוטריון, ולהן נוסף אפוסטיל המעניק למסמכים תוקף משפטי במדינה הזרה.
אגב, עוד מילה אחת על עבודת הנוטריון -אין מדובר בעבודה טכנית בלבד, אלא לעיתים נדרשת עבודה מהותית כגון הכנת צוואה או הסכם ממון שמקבלים אישור נוטריוני. הצוואה המוכרת לציבור היא צוואה עם עדים - האדם חותם על צוואה ושני עדים מאמתים את החתימה שלו. אבל לנוטריון יש אופציה לתת אישור של צוואה, גם בלי עדים כשצוואה זו קרויה צוואה בפני רשות".
למה חשוב לעשות צוואה? הרי לפי החוק בישראל, הילדים יורשים את הוריהם באופן אוטומטי
"אם אדם לא עורך צוואה, חלוקת הירושה נעשית באופן אוטומטי על פי חוק הירושה. האם הדבר תמיד אידיאלי? לא בהכרח. הנה דוגמה פשוטה: במקרה של בני זוג נשואים, כאשר אחד מהם הולך לעולמו מבלי להשאיר צוואה, הרכוש מתחלק כך שבן הזוג שנותר בחיים מקבל מחצית מהעיזבון, בעוד הילדים מקבלים את המחצית הנותרת. חלוקה זו, על אף שהיא חוקית, עלולה להוביל למורכבויות משמעותיות.
לדוגמה, אם מדובר בדירה, שלושה רבעים ממנה יירשמו על שמו של בן הזוג הנותר (מחצית מזכויות המנוח ומחצית שכבר היתה לו), בעוד הרבע הנוסף יחולק בין הילדים. תרחיש כזה עלול ליצור מצב בעייתי: ילד אחד, למשל, עשוי לדרוש לממש את חלקו ברכוש, לפחות מבחינת השווי הכספי. דרישה כזו עלולה להעמיד את ההורה הנותר בחיים במצב כלכלי מורכב, שכן לא תמיד יש בידו את המשאבים הכספיים הנדרשים לעמוד בדרישה זו. במקרים קיצוניים, הילד עשוי לנקוט בצעדים משפטיים העלולים להביא לפינוי ההורה מדירת המגורים.
כדי למנוע מצבים כאלה, חשוב לערוך צוואה מבעוד מועד. בצוואה ניתן לקבוע הוראות ברורות, למשל להעניק לבן הזוג הנותר זכות מגורים בדירה לכל חייו, תוך דחיית חלוקת הנכס לילדים או ליורשים אחרים עד לאחר מותו. כך ניתן להבטיח יציבות וביטחון להורה שנותר בחיים.
בנוסף, צוואה מאפשרת לרדת לפרטים נוספים ולתת הוראות שמקלות על היורשים ומונעות מחלוקות. למשל, לא כל אדם מעוניין לחלק את עזבונו בצורה שווה בין ילדיו. ישנם מקרים שבהם אדם מבקש לאזן בין הילדים על פי הנסיבות האישיות - לדוגמה, כאשר ילד אחד קיבל תמיכה כספית משמעותית במהלך חיי ההורה, בעוד ילד אחר לא קיבל כלל. באמצעות הצוואה, ניתן להסדיר חלוקה מותאמת אישית שמבטאת את רצון המצווה ומאפשרת פתרון הוגן המותאם לצרכים של כל אחד מהיורשים."
לעו"ד ונוטריון חן גינסברג באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד ונוטריון חן גינסברג
האם זה קורה הרבה, שהילדים יודעים שנחתמה צוואה שמפלה אותם, והם מתחילים לעשות את המוות להורים שלהם?
"קודם כל, ילד שעושה את המוות, הוא עושה את המוות גם בלי קשר לצוואה. ואני חייב לציין שכאשר לקוחות שואלים אותי על זה, אני ממליץ להם לא לשתף את הילדים בכלל בתוכן הצוואה. לא תמיד מקשיבים לי. רק אתמול עשיתי למישהו צוואה, והוא ביקש חמישה עותקים, אמר שהוא רוצה לתת לכל הילדים. המלצתי שלא, אבל הוא אמר שהוא רוצה לשבת איתם, להסביר להם".
מניסיון שלך, יש יותר קשיים במשפחות שיש בהם נישואים שניים וילדים נוספים?
"לא תמיד, אבל זה תחום מעט שונה, שנוגע להסכמי ממון ולצוואות. מדובר בסוגיות ייחודיות שמתעוררות בעיקר במערכות יחסים בפרק ב' של החיים, כלומר כאשר בני זוג מתאחדים לאחר שהיו בעבר במערכות יחסים אחרות, ובמקרים רבים יש להם ילדים מנישואין קודמים ורכוש נפרד. במצבים כאלה מומלץ מאוד שכל אחד מבני הזוג יערוך צוואה שתגדיר את זכויות ילדיו, ובמקביל יחתום על הסכם ממון כדי להסדיר את ענייני הרכוש המשותף או הפרדתו.
חשוב להבין את המשמעות והחשיבות של השילוב בין צוואה להסכם ממון, שכן זו נקודה שאינה ידועה לרבים מהציבור ולעיתים מובילה לטעויות משמעותיות. הסכם ממון נועד להסדיר את ענייני הרכוש במקרה של פרידה במהלך החיים המשותפים. לדוגמה, אם זוג חי יחד מספר שנים ומחליט להיפרד, ההסכם קובע כיצד יחולק הרכוש המשותף או הנפרד של כל אחד מבני הזוג.
עם זאת, הסכם ממון אינו דן במה שיקרה במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים. במצב שכזה נכנס לתוקף חוק הירושה, ולא הסדרי הרכוש שנקבעו בהסכם הממון. כתוצאה מכך, למרות שבהסכם הממון עשויה להיות קביעה של הפרדה רכושית מלאה בין בני הזוג, במצב של פטירה, חוק הירושה קובע שבן הזוג שנותר בחיים הוא יורש טבעי של חלק מהרכוש, לצד היורשים האחרים - לרוב ילדיו של הנפטר.
מצב כזה עלול להוביל לתוצאה בלתי רצויה: רכוש שהיה אמור להישאר בידי הילדים עובר בפועל גם לבן הזוג הנותר בחיים, מה שעלול ליצור מורכבויות ומתח בין היורשים. לכן, מומלץ מאוד במקרים של פרק ב' לערוך הן צוואה והן הסכם ממון, כדי למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח שהרצון של כל צד יישמר, הן במקרה של פרידה והן במקרה של פטירה".
מה קורה אם פתאום "צץ" אדם שטוען שהוא צאצא של האדם שנפטר ולפיכך מגיע לו חלק בירושה?
"יש מקרים שבהם אדם לא ידע שהוא אב לילד, לדוגמה אם ילד נולד מבלי שהאדם היה מודע לכך ולא היה לו קשר עם הילד במשך השנים. לפעמים, לאחר פטירתו, קם אדם שטוען להיותו ילד של המנוח, וזה מציב אתגרים משפטיים לא פשוטים. במקרה כזה, בראש ובראשונה יש להוכיח את האבהות. אם האדם שנפטר השאיר צוואה, אזי מה שכתוב בצוואה הוא הקובע, ולא תהיה משמעות לטענות של מי שטוען להיות הילד. אם לא נכתבה צוואה, אז ישנן דרכים משפטיות שונות לבחון את העניין, והן תלויות גם בזמן שחלף מאז הפטירה וגם בנסיבות שבהן אירעה.
לדוגמה, היה לי מקרה שבו אדם נפטר, ומישהי הגיעה עם ילדה וטענה כי היא בתו של מנוח. האיש היה מאושפז בבית חולים במשך מספר שבועות לפני מותו, ונשארה דגימה רפואית
של המנוח במקום. במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט להעביר את הדגימה למחלקה הרלוונטית לצורך ביצוע בדיקת DNA שהיא אמצעי חד משמעי לקביעת האבהות. אם אין דגימה ישירה של המנוח, ניתן לפנות לקרובי משפחה, כמו אחים או הורים, ולבצע בדיקות DNA , אם כי ברור שזה לא מושלם כמו בדיקה ישירה. עם זאת, גם אם מדובר בראיות פחות ישירות, ניתן לקבל אינדיקציה מספקת לצורך מתן פסק דין, שכן בפסיקה אזרחית הדרישה היא להוכיח את הטענה ביותר מ-51%, כך שזה יכול להוות בסיס להכרעה משפטית."
אתה רוצה לתת שנייה טיפים לזוגות שאחד מהם או שניהם מגיעים אליך, וחושבים על גירושים? מה הצעד הראשון?
"נכון להיום, כאשר יש בקשה לגירושין למי שנישאו כדת משה וישראל, יש צורך לבדוק האם ישנן סיבות אמיתיות וענייניות שבגינן הצדדים פונים להליך הגירושין. לא תמיד, כאשר מדובר בענייני מעמד אישי, מדובר בהליך גירושין; ייתכן שמדובר במחלוקות או בעיות אחרות. אולם, בהנחה שמדובר בהליך גירושין, יש תחילה לוודא כי ישנם טעמים לגירושין, כלומר עילות גירושין המוכרות בדין העברי. לדוגמה, כאשר אדם התחתן לפי הדין הדתי, יש צורך להראות שהיו סיבות אמיתיות ומבוססות לצורך הגירושין, וזאת על מנת שבית הדין הרבני יוכל להיענות לבקשה. כמובן, אם הייתה הסכמה משני הצדדים, אין בעיה, אבל אם יש התנגדות, יש להוכיח את עילות הגירושין כפי שמתבקש לפי הדין הדתי.
אם לא קיימת הסכמה בין הצדדים, יש להוכיח את עילת הגירושין, כמו בכל תביעה משפטית. יש להציג ראיות או עובדות שמסבירות את הצורך במתן גירושין. אם לדוגמה אישה טוענת כי היא חשה רע בנישואיה, יש צורך להראות שהטענות שהיא מעלה מצדיקות את ההליך. אם מדובר בסיבות כלליות כמו חוסר סבלנות או חוסר התאמה, קשה יהיה להוכיח את הטענות הללו בתור עילות גירושין.
במקרים כאלה, אני ממליץ לא למהר לפתוח בהליך של גירושין מבלי לבדוק קודם אפשרויות אחרות, כמו פנייה לייעוץ זוגי. לפעמים פתרון בעיות בזוגיות יכול להימצא במסגרת של טיפול מקצועי, ולא בהכרח צריך להתחיל בהליך משפטי. ברור שיש מקרים שבהם אין ברירה, אבל לפעמים ייעוץ זוגי יכול להיות הצעד הראשון. אמנם זה לא תמיד נראה באותו רגע כצעג הנכון לאדם המרגיש נבוך או לא מרוצה, אך זה בהחלט יכול להוות את הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות בזוגיות לפני שמגיעים להליכים משפטיים.
"אני מנסה להבין מה בדיוק הבעיה שמפריעה לאדם בהליך הגירושין, כלומר מהו העניין שמטריד אותו במיוחד. לדוגמה, אם מדובר בזוג נשוי ויש טענה שההימצאות של בן הזוג השני מפריעה, אני מברר אם מדובר בהימצאותו פיזית בבית - האם העובדה שהוא רואה אותו כל יום בבוקר או שהוא מסתובב בדירה, או שמא מדובר במשהו אחר. במקרים כאלה, אני מנסה להבין מה המהות של הבעיה ואילו פתרונות אפשריים קיימים.
למשל, אם מדובר בזוג שגר יחד בדירה שכורה, ניתן להמתין לסיום תקופת השכירות ואז לסיים את השיתוף בדירה. אם מדובר בדירה בבעלות, אז אפשר להגיש תביעה לפירוק שיתוף מה שיביא לפירוד בפועל או להחליט מי יישאר בדירה ומי יצא ממנה, ולקבוע מי יישא בעלות שכר הדירה, כך שלפחות המצב הכלכלי יוסדר ולו באופן זמני.
במקרים בהם יש דירה משותפת, צעד ראשון יכול להיות הגשת תביעה לפירוק שיתוף בנכסים. פעמים רבות אני נתקל במקרים שבהם לא קיימת עילת גירושין ברורה, ואז אני ממליץ להימנע מהגשת תביעה לגירושין באופן מיידי, ומקום זאת אני מייעץ להגיש תביעות בנושאים אחרים, כגון מזונות, חלוקת רכוש, והסדרי אחריות הורית (שהייתה מכונה בעבר "משמורת"(
הסיבה לכך שהסדרים אלה שונים במקרים כאלה היא פשוטה - המטרה היא בדרך כלל להגיע להסכם, ולא לנהל הליך משפטי ארוך. סטטיסטית, רוב תיקי הגירושין מסתיימים בהסכם, ובשלב כלשהו בהליך, אחד הסעיפים בהסכם יהיה בעצם הסכמהלגירושין. כאשר מגיעים להסכם כזה, ההליך המשפטי בבית הדין הרבני הופך להיות טכני בעיקרו, וכל המורכבות של הגירושין נעלמת, כי שני הצדדים כבר הסכימו להתגרש.
במקרים שבהם לא מצליחים להגיע להסכמה, יש כאלה שמבינים את הצורך בסיום ההליך אחרי כמה חודשים, ויש כאלה שיכולים להימנע משיתוף פעולה להתגרש במשך שנים. נתקלתי במקרים שבהם אחד הצדדים לא הסכים להתגרש, ובמיוחד במקרים של נשים שלא רצו להתגרש במשך תקופות ארוכות, אך זה הופך לנדיר ככל שהזמן עובר.
אני זוכר מקרה מעניין שבו אישה לא רצתה להתגרש במשך 11 שנה, וזה היה מקרה מובהק של סבל מתמשך מצד הבעל. ברוב המקרים בסופו של דבר חלוף הזמן יפתור את הבעיה. ברוב המקרים, גם אם אדם מתנגד באופן נחרץ להליך גירושין, ככל שעובר הזמן הוא ימצא מישהו אחר בחייו, ולעיתים מישהו אחר זה יגרום לו לשנות את עמדתו. לפעמים, כל שצריך זה שמישהו אחר יגיד לו: 'אם אתה לא מפסיק את הקשר עם אשתך, אני עוזב' ואז הוא פתאום יהיה מוכן להתגרש.
לסיום, אני חייב להדגיש שאין הרבה מקרים שבהם התנגדות כזו נמשכת לאורך זמן, ובמיוחד כאשר יש עילות גירושין ברורות, כמו בגידה, אלימות, או התנהגות כלכלית לא ראויה - במקרה כזה אפשר לפנות לבית הדין ולהשיג צו לחיוב בגט, כשהסנקציות כלפי מי שמתנגד לכך יאפשרו גם להפעיל אמצעים משפטיים נוספים כדי להכריח את הצדדים להסכים לגירושין."
עו"ד ונוטריון חן גינסברג, גלילי ישראל 3 ראשון לציון, טל' - 053-6113974