פסיקה תקדימית של רשם ההוצאה לפועל בתל אביב חושפת את המשבר העמוק בשוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל. "אנחנו עדים לתופעה מדאיגה של ניצול שיטתי של לווים במצוקה," אומרת עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס, המתמחה בדיני חדלות פירעון, הוצאה לפועל וגביית חובות וחברת הוועדה להוצאה לפועל של לשכת עוה"ד. "הפסיקה הזו היא רק קצה הקרחון של בעיה רחבה הרבה יותר".
הבעיות בשוק האשראי החוץ-בנקאי מגוונות ועמוקות. "אנחנו רואים דפוסים חוזרים של הטעיה מכוונת", מסבירה עו"ד בן דוד בוסטוס. "חברות אשראי מסתירות מידע חיוני, גובות ריביות מופרזות, ומפעילות שיטות גבייה אגרסיביות. במקרים רבים, הלווים אפילו לא מודעים לכך שזכויותיהם מופרות."
במקרה הנדון, אליו מתייחסת עו"ד בן דוד בוסטוס, פסק רשם ההוצאה לפועל בת"א, יניב דיין, כי חברת אשראי חוץ בנקאי תשיב סכום של כ-26,000 ₪ ללווה וחויבה בהוצאות של כ-22,500 ש"ח נוספים. ההחלטה בתיק ניתנה בהמשך לבקשה של החברה לחייב את החייב בתשלום הלוואה וריבית פיגורים לאחר שלא עמד בתנאי ההלוואה. זאת, אף שמדובר היה ב"חוב קורונה" שכלל הסדר תשלום מקל.
לכאורה, נראה כי מדובר בתיק פשוט, אחד מני רבים, אך הוא העלה את חמתו של הרשם שמתח ביקורת חריפה על ההתנהלות כלל הזוכים כלפי חייבים, על פערי המידע והכוחות בין הצדדים, פערים המובילים את אותם החייבים לשאת בתשלומים שכלל אינם מחויבים להם.
"בעניינו", כתב הרשם דיין, "פערי הכוחות היו בולטים: החייב, מצד אחד, כלל אינו בקיא בזכויותיו המשפטיות, אינו מיוצג ומייצג את מצבם של למעלה מ-75% מחייבי ההוצאה לפועל, עסוק במלחמת הישרדות יומיומית, אל מול הזוכה, שהיא זוכה מקצועית ומיוצגת על ידי מיטב עורכי הדין בתחום, אשר הענקת אשראי היא לב ליבה של עיסוקה. פערים אלו חייבו את רשם ההוצאה לפועל, למען הצדק, להתערב ולבחון סוגיות שהחייב לא העלה ביוזמתו".
עוד ציין הרשם כי "נפל פגם חמור בהתנהלותה של הזוכה אשר ניסתה ללא הרף להטיל ספק בעבודת רשם ההוצאה לפועל ואף להטיל מורא על רשם ההוצאה לפועל חרף החלטות ברורות ומפורשות אודות מקור הסמכות לערוך את הברור הנדרש. אין מדובר בפגם יחיד. התנהלות הזוכה בתיק דנן הייתה רצופה פגמים".
"התמונה הכוללת", כך סיכם הרשם, "העולה מתיק זה מטרידה, שכן הזוכה ניצל את חולשתו של החייב ומצוקתו הרבה, פעל בניגוד לדין, כל כללי הגינות בסיסיים וגבה כספים להם לא היה זכאי. אלמלא בדיקה יסודית זו (של הרשם) העוול אשר נגרם לחייב עלול היה להיוותר על כנו".
"המסר העיקרי שיוצא כאן מבית המשפט ", אומרת עו"ד בוסטוס בן דוד, הוא "שבתי המשפט מודעים לפערי הכוחות בין החברות ללווים והם אינם סלחנים יותר לניצול ציני של הפערים הללו. הם לא יסבלו עוד התנהלות פוגענית כלפי לווים, במיוחד בתקופה בה רבים נקלעים למצוקה כלכלית. מעבר לכך, יש כאן קריאה למחוקק לקום ולעשות מעשה, להגביר את הפיקוח רק מצידו. לא ניתן לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה רק לפתחו של בית המשפט ".
לדבריה, התופעה של גביית חובות אגרסיבית התגברה בשנים האחרונות: "אנחנו עדים למקרים רבים בהם חברות אשראי מנצלות את חוסר הידע של הלווים בנוגע לזכויותיהם. הן מציגות מצגי שווא, גובות ריביות מעבר למותר בחוק, ומפעילות לחץ פסיכולוגי כבד בחוסר תום לב משווע דרך באי כוחם".
הפסיקה מגיעה בעת שהרגולטורים מגבירים את הפיקוח על שוק האשראי החוץ-בנקאי. "זהו שוק שהתפתח במהירות בשנים האחרונות, ולא תמיד המסגרת החוקית הצליחה להדביק את הקצב," מסבירה בן דוד בוסטוס. "הפסיקה הזו מראה שבתי המשפט מוכנים לנקוט יד קשה כנגד חברות המנצלות את הפערים הללו".
"לצערי", מוסיפה עו"ד בוסטוס בן דוד, "אני נתקלת כמעט מדי יום בלקוחות אשר נפלו קורבן לשיטות פסולות. חברות האשראי מנצלות את חוסר הידע של הלווים ואת מצוקתם הכלכלית. הן מציגות מצגי שווא, מסתירות את העלות האמיתית של ההלוואה ולעיתים אף מאיימות באופן משתמע בהליכי הוצאה לפועל שכלל לא נפתחו. החייבים, שאינם בקיאים ברזי חוק ההוצאה לפועל, חוק הבנקאות, חוק פסיקת ריבית, חוק החוזים ועוד רשימה של חוקים - מסכימים בלית ברירה לכל תנאי וחותמים על חוזה עם סעיפים דרקוניים הטומנים בחובם פגיעה משמעותית בזכויות יסוד חוקתיות ללא כל הסבר הגיוני, זאת לצד גביית ריביות מטורפות וכך למעשה, החייב הופך "שבוי ברשות החוק החדש" שיוצרות חברות האשראי ויעשה הכל על מנת לעמוד בהסדר החוב".
החלטת בית המשפט מדגישה במיוחד את חשיבות השקיפות בהסכמי הלוואה. "חברות אשראי חייבות להציג ללקוחות את כל המידע הרלוונטי בצורה ברורה," מדגישה עו"ד בן דוד בוסטוס. "זה כולל את שיעור הריבית האמיתי, העלויות הנלוות, והשלכות אי העמידה בתשלומים. הסתרת מידע כזה היא לא רק בלתי חוקית, היא גם בלתי מוסרית".
לדבריה, הפתרון חייב להיות מערכתי: "אנחנו זקוקים לרפורמה מקיפה בפיקוח על שוק האשראי החוץ-בנקאי. זה מתחיל בחיזוק הרגולציה, אבל לא מסתיים שם. צריך להקים גוף פיקוח ייעודי עם שיניים, להגביר את האכיפה, ולהטיל קנסות משמעותיים על מפרי חוק."
האם ההחלטה תשפיע על התנהלותן של חברות אשראי חוץ-בנקאיות? זה כלל לא ברור. "אני מקווה שפסיקה זו תוביל לשינוי מהותי בהתנהלות השוק," אומרת בן דוד בוסטוס. "אך ללא חקיקה מתאימה וגופים שיפקחו על אותן חברות, לא ישתנה כאן הרבה".
כיצד אנחנו כלווים "פשוטים" יכולים להתגונן אל מול אותו "איום" מצד חברות האשראי החוץ בנקאי?
עו"ד בן דוד בוסטוס: "ייעוץ משפטי במקרים האלו הוא קריטי וניסיון לחסוך בו יעלה ביוקר בהמשך הדרך. אני ממליצה לכל מי ששוקל לקחת הלוואה חוץ-בנקאית להתייעץ עם עורך דין לפני חתימת ההסכם. עורך דין יכול לזהות סעיפים בעייתיים, להסביר את המשמעויות המשפטיות, ולוודא שהתנאים חוקיים. במקרה של קשיי החזר, ייעוץ משפטי מוקדם יכול למנוע הסתבכות מיותרת".
"במשרדי," היא מספרת, "אני רואה יותר ויותר מקרים של לווים שנקלעו למעגל חובות בלתי אפשרי בגלל ריביות מופרזות ותנאים נצלניים. לעיתים קרובות, כשאנחנו בודקים את המסמכים, מתגלות הפרות חוק ברורות. הבעיה היא שרוב האנשים לא יודעים שיש להם זכויות ושאפשר להתנגד".
לגבי העתיד, עו"ד בן דוד בוסטוס מציגה קו אופטימי אך זהיר: "הפסיקה האחרונה היא צעד בכיוון הנכון, אבל זו רק ההתחלה. אנחנו צריכים לראות יותר פסיקות כאלה, יותר אכיפה, ויותר מודעות ציבורית. הגיע הזמן שהמחוקק יתערב ויחזק את ההגנות על הלווים" .
"כבוד הרשם יניב דיין" היא מוסיפה, " קבע שורה של החלטות הירואיות בעיניי, (החלטה מבורכת בנושא הפחתת הריביות לפי סעיף 81 א4 לחוק ההוצאה לפועל בה הציג שורה של שיקולים להפחית ריביות שהצטברו, למשל) כאלה ששינו את היחס הכללי לחייבים, שאינם משתמטים מחובותיהם, כי אם נמצאים במלחמת הישרדות ממשית , בטח ובטח לאחר תקופת הקורונה והמלחמה שטרם הסתיימה - משברים אלה הותירו המון חייבים מול שוקת שבורה אולם חברות האשראי החוץ בנקאיות "לא מורידות את הרגל מהגז" ומנצלות לרעה את הליכי הגבייה בהוצאה לפועל.
כאשר זוכה מגדיל את החוב (באמצעות ריביות גבוהות בהוצאה לפועל ), יוצר מצג שווא, כאילו החייב משתמט מחובותיו, מסרב באופן גורף לכל הצעה להסדר מהחייב, מפעיל סנקציות בחוסר תום לב ומטיל הגבלות קשות על החייב על מנת ללחוץ אותו לשלם את החוב ויהי מה , הוא למעשה מנצל את המערכת המשפטית לעשיית עושר ללא משפט , תוך ידיעה ברורה כי החייב לא יכול לשלם את החוב לפי התנאים שהוא מציב לו - וזה פסול בעיניי".
"לסיכום", עו"ד בן דוד בוסטוס מוסיפה ,"על עורך הדין המייצג זוכה חלה חובה לנהל את הליכי הגבייה בתום לב ולשקף לזוכה ( ללקוח שלו ) את הנתונים שהוצגו על ידי החייב ואת יכולותיו האמיתיות של החייב לפרוע את חוב ההלוואה, לאפשר לחייב להחזיר את ההלוואה בהסדר חוב, בו יוכל לעמוד וגם להתקיים בכבוד ולא לנהל "צייד מכשפות " אחר חייבים ולדחוף אותם לתהום של חדלות פרעון, כאשר החוק החדש מציע פתרונות מדהימים של הסדרי חובות ללא פשיטת רגל ומבלי לרמוס את זכויות החייבים".
"מבחינתי הליך חדלות פירעון הינו בבחינת נשק יום הדין. אמנם ישנם מקרים בהם הפיתרון היחיד של החייב הוא הליך חדלות הפירעון, ועם זאת החוק החדש מעודד להגיע להסדר נושים והסדרים פרטניים ורק אם אלה לא צלחו או אז יפנה החייב להליך חדלות פירעון. עורכי הדין בתחום ,לרוב, מיומנים מספיק להבחין האם מדובר בחיייב המשתמט מחובותיו (בנקודה זו להזכיר כי גם על החייב חלה חובה סטטוטורית לנהוג בתום לב על כל המשתמע) או בעצם מדובר, למעשה, בחייב שנקלע בתום לב ל"תאונה כלכלית" (כפי המשתמע בחוק החדש), ועושה כל שלאיל ידו להשיב את החוב לזוכה ועל חייב כזה , ביקש המחוקק להגן בחוק החדש.
עו"ד יפעת בוסטוס בן דוד, חברה בוועדה להוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין ועוסקת בדיני חדלות פירעון , הוצאה לפועל וכינוס נכסים ועוד. אתר המשרד
לדף הפייסבוק העסקי של המשרד. נייד: 055-9787961 טלפון משרד: 04-8483188
כתובת: שד' לוחמי הגיטאות 38, נהריה כתובת נוספת: מגדל עזריאלי שרונה, קומה 30 דרך מנחם בגין 121, תל אביב. קיימת אפשרות לשירות משפטי מרחוק באופן מקוון לרבות פגישות זום / וידאו וחתימה על מסמכים באופן דיגיטלי.