"זה היה יום רגיל לחלוטין במשרד", מספרת דנה (שם בדוי), מנהלת חשבונות בת 38. "הלכתי למטבחון להכין קפה, כמו בכל בוקר. לא שמתי לב שהרצפה רטובה - כנראה מהמדיח שדלף. החלקתי ונפלתי על הגב. ברגע הראשון זה לא נראה נורא. הקולגות עזרו לי לקום, הביאו לי כוס מים, והמנהלת אמרה 'תנוחי קצת במשרד'. לא רציתי לעשות מזה עניין גדול, אז חזרתי לשולחן שלי. זו הייתה טעות שאני משלמת עליה עד היום".
"אחרי יומיים של ישיבה מול המחשב עם כאבי גב הולכים ומחמירים, כבר לא יכולתי להתרכז בעבודה", ממשיכה דנה. "חשבתי שזה סתם גב תפוס, לקחתי כדורים נגד כאבים והמשכתי לעבוד. רק כשהתחלתי להרגיש נימול ברגל, אחרי כמעט שבועיים, הלכתי למיון. שם גילו שיש לי פגיעה בעמוד השדרה שהחמירה בגלל שלא טופלה מיד. כשניסיתי להגיש תביעה לביטוח לאומי התחילו הבעיות. לא היה תיעוד רשמי של התאונה, לא היה דו"ח של ממונה הבטיחות, ופתאום כולם 'לא זכרו בדיוק' מה קרה. המעסיק אמר שאולי נפגעתי בכלל בבית".
בכל יום מתרחשות תאונות עבודה ברחבי ישראל, רובן רחוק מאור הזרקורים. לפי נתוני הביטוח הלאומי המעודכנים לאוקטובר 2024, למעלה מ-83,000 ישראלים מקבלים קצבת נכות או תלויים כתוצאה מתאונות עבודה - כמעט אחוז אחד מכלל האוכלוסייה. מאחורי כל מספר בסטטיסטיקה הזו מסתתר סיפור אישי, חיים שהשתנו ברגע אחד.
מקרים כמו של דנה מגיעים תדיר למשרדה של עו"ד ונוטריון אילנית גדקר אהרוני, מבעלי משרד עוה"ד גדקר-אהרוני בכר, המתמחה בדיני נזיקין, ביטוח לאומי ותאונות עבודה. "בכל שבוע אני פוגשת לפחות שני מקרים כאלה", היא מספרת. "אנשים מגיעים אליי אחרי שכבר נעשו טעויות קריטיות בהתנהלות הראשונית, ולצערי זה מקשה מאוד על המשך הטיפול בתביעה".
מה לא לעשות אם נפגעתם בעבודה
"המקרה של דנה," מסבירה עו"ד גדקר אהרוני, "מדגים בדיוק את הטעויות הנפוצות שאנשים עושים אחרי תאונת עבודה, במיוחד בסביבת משרד. "רגע התאונה הוא קריטי," היא מדגישה. "הפעולות שאדם עושה - או לא עושה - בשעות הראשונות יכולות להשפיע דרמטית על המשך התהליך ועל הפיצוי שיקבל".
הטעות הראשונה והשכיחה ביותר, היא מסבירה, היא להמעיט בחומרת הפגיעה. "בעיקר בסביבת משרד, אנשים חוששים להיראות כמי שעושים עניין מכלום. אבל פציעה שנראית קלה יכולה להתפתח למשהו כרוני, ובלי תיעוד מההתחלה, יהיה קשה מאוד להוכיח את הקשר לתאונת העבודה".
"חשוב מאוד להבין," מדגישה עו"ד גדקר אהרוני, "שהמושג 'תאונת עבודה' רחב הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל שלושה סוגים עיקריים: תאונה במקום העבודה עצמו, כמו במקרה של דנה; תאונת דרכים שמתרחשת בדרך הישירה לעבודה או בחזרה ממנה, שנחשבת גם היא לתאונת עבודה לכל דבר; ומחלת מקצוע - פגיעה שמתפתחת לאורך זמן עקב העבודה, כמו בעיות גב כרוניות אצל מי שיושב שעות מול מחשב בתנוחה לא נכונה".
"לצערי," היא מוסיפה, "אני רואה מקרים רבים שבהם אנשים לא מדווחים על תאונת דרכים כתאונת עבודה כי הם פשוט לא יודעים שהם זכאים לכך. גם מי שנפגע בתאונה בדרך הקבועה שלו לעבודה, אפילו אם נהג ברכבו הפרטי, זכאי להכרה כנפגע בתאונת עבודה. וזה כולל גם עצירה סבירה בדרך, למשל להוריד ילדים בגן שנמצא על הדרך לעבודה, ככל שמדובר במסלול הקבוע של אותו אדם".
"לגבי מחלות מקצוע," היא מסבירה, "זה תחום שהולך ומתרחב עם השנים. היום אנחנו רואים הכרה במגוון רחב של פגיעות שמתפתחות לאורך זמן - החל מבעיות אורתופדיות ועד מצבי לחץ נפשי שנגרמו עקב העבודה. המפתח הוא להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה".
"ברוב המקרים," מספרת עו"ד גדקר אהרוני, "אנחנו נאלצים להסתמך על ראיות עקיפות - עדויות של קולגות, תכתובות וואטסאפ של צוות המשרד, דיווחים לממונה בטיחות. כל פיסת מידע יכולה להיות קריטית להוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לפגיעה. חשוב להבין שיש כאן שני מסלולים מקבילים שכדאי לפעול בהם במקביל - הביטוח הלאומי וחברות הביטוח הפרטיות".
"בביטוח הלאומי," היא מסבירה, "התהליך מתחיל בהגשת טופס בל/211 - תביעה להכרה בפגיעה בעבודה. חשוב להגיש אותו בתוך 12 חודשים מיום התאונה, אבל כמובן שעדיף מוקדם ככל האפשר. במקביל, המעסיק צריך להגיש טופס בל/250 שמתאר את נסיבות התאונה. אם המעסיק מסרב או מתמהמה, אפשר וצריך להגיש את התביעה גם בלי הטופס שלו".
לעו"ד אילנית גדקר אהרוני באתר zap משפטי
חשיבות הייעוץ המשפטי
"אבל", מדגישה עו"ד גדקר אהרוני, "הרבה אנשים לא יודעים שבמקביל להליך בביטוח הלאומי, יש אפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו. בעוד הביטוח הלאומי מעניק פיצוי מוגבל וקבוע מראש, בתביעה נזיקית אפשר לקבל פיצוי מלא על כל הנזקים - כאב וסבל, אובדן השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות שלא מכוסות, ועוד".
במקביל, היא מזהירה: "אל תחתמו על שום מסמך מהמעסיק מיד אחרי התאונה, אל תמשיכו לעבוד לפני קבלת אישור רפואי מתאים, ואל תדברו עם חברת הביטוח של המעסיק לפני התייעצות עם עורך דין." טעות נפוצה במיוחד במשרדים היא לוותר על זכויות מתוך תחושת מחויבות למעסיק או פחד לפגוע באווירה הטובה.
"זו בדיוק הסיבה", מוסיפה עו"ד גדקר אהרוני, "שחשוב כל כך לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. עורך דין מנוסה יכול להתחיל לאסוף ראיות כשהן עוד טריות, לתעד את הנזקים בזמן אמת, ולנהל במקביל את שני ההליכים - מול הביטוח הלאומי ומול חברת הביטוח. יש גם מגבלות זמן חוקיות - תביעה נזיקית צריך להגיש תוך שבע שנים מיום התאונה, אבל ככל שמקדימים כך גדלים הסיכויים להצליח".
"לדוגמה", היא מתארת, "במקרה של תאונת עבודה בסביבת משרד, חברת הביטוח של המעסיק עשויה לשלוח חוקר פרטי כבר בימים הראשונים. הוא יתשאל עובדים, יצלם את המקום, יאסוף מסמכים. אם אין לנפגע ייצוג משפטי באותו שלב, הוא עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות משמעותית".
"נקודה קריטית נוספת," מדגישה עו"ד גדקר אהרוני, "היא שאסור להסכים לתת הצהרה לחברת הביטוח או לחתום על מסמכים שלהם לפני התייעצות עם עורך דין. חברות הביטוח עלולות לנסות לקבל הודאה שהתאונה הייתה באשמת העובד, או לגרום לו לוותר על זכויות מבלי שהבין את המשמעות".
עד כה פירטנו מה לא כדאי לעשות, אז מה צריך לעשות כשנפגעים בעבודה?
עו"ד גדקר אהרוני: "קודם כל, חייבים לקבל טיפול רפואי. גם אם זה נראה מיותר באותו רגע, חשוב שיהיה תיעוד רפואי מסודר. במקביל, צריך לדווח מיד לממונה הבטיחות או למנהל הישיר, ולוודא שממלאים טופס תאונת עבודה".
מומלץ, להיעזר ולהיוועץ בעורך דין מומחה, אשר יודעים שזהו אכן תחום עיסוקו העיקרי...
"הסיפור של דנה שאתו פתחנו", מסכמת עו"ד גדקר אהרוני, "ממחיש שתאונת עבודה יכולה לקרות בכל מקום, גם במשרד הכי מסודר. זה אירוע שיכול להשפיע על כל תחומי החיים - הפיזיים, הנפשיים והכלכליים. לכן חשוב כל כך לפעול נכון מהרגע הראשון ולקבל את מלוא הזכויות המגיעות לכם. אל תהססו לבקש עזרה מקצועית - זה יכול להיות ההבדל בין החלמה מלאה והתאוששות כלכלית לבין קשיים מתמשכים".
אנו במשרד עו"ד גדקר אהרוני בכר, ניתן לכם את הייעוץ הפרטני הנדרש ונלווה אתכם לכל אורך הדרך, בנחישות ובמקצועיות ונעמוד על מיצוי מלוא זכויותיכם אל מול המוסד לביטוח לאומי ואל מול חברות הביטוח והפנסיה השונות.
משרד עו"ד ונוטריון אילנית גדקר אהרוני מתמחה בתחומי הנזיקין, ביטוח לאומי, דיני משפחה, ליטיגציה, שירותים נוטריונים ומגוון שירותים משפטיים נוספים כבר יותר מ - 25 שנה. צרו קשר: שד' יצחק רגר 22, באר שבע, טל' - 053-7429882
הכתבה בשיתוף zap משפטי