"זה לא רק סיפור של בירוקרטיה, זה סיפור של צדק היסטורי", אומר עו"ד יהושע פקס, שותף מייסד במשרד דקר, פקס, לוי, המייצג את אלן מוניק צ'יטס בתיק שמעלה שאלות נוקבות על היחס של מדינת ישראל לצאצאי חסידי אומות העולם. "כשמדינה מתעלמת מההיסטוריה שלה, היא מאבדת חלק מהזהות שלה".
בינואר 2024, כשישראל עדיין הייתה שרויה בהלם מאירועי ה-7 באוקטובר, הגיעה צ'יטס, מנהלת מנוסה בתחום הרפואה, אזרחית הולנדית לישראל. היא לא הגיעה כתיירת מזדמנת - היא באה לעזור. נכדתו של פרדריק יאן קרקהוף, שהוכר כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם, ראתה בישראל את ביתה השני. אבל המערכת הבירוקרטית ראתה בה רק עוד מספר ודחתה את בקשתה לאשרת שהייה.
"יש משהו אבסורדי בכך שהמדינה קוראת למתנדבים מחו"ל לבוא ולסייע, ובה בעת טורקת את הדלת בפני מי שיש לה קשר היסטורי עמוק למדינה," מציין עו"ד פקס. "אלן לא רק באה לתרום - היא באה להמשיך מורשת משפחתית של עזרה לעם היהודי".
מאחורי המספרים מסתתר סיפור אנושי
החלטת משרד הפנים משנת 2022, לשנות את הנוהל הקיים בצורה המגבילה את הזכאות לאשרת שהייה רק לחסידי אומות העולם, ילדיהם, ונכדים קטינים, יצרה מציאות אבסורדית. "זו החלטה שמתעלמת מהמציאות הדמוגרפית", מסביר עו"ד פקס. "רוב חסידי אומות העולם כבר אינם בין החיים, וסביר להניח שלרובם אין נכדים קטינים. למעשה, ההחלטה הזו מרוקנת מתוכן את ההכרה בקשר המיוחד בין המדינה לבין משפחות מצילי היהודים".
צ'יטס, שעזבה קריירה מבטיחה בהולנד כדי לסייע לנפגעי טראומה בישראל, מצאה את עצמה נאבקת במערכת שאינה מכירה בערך תרומתה. "אנחנו רואים כאן מקרה קלאסי של טכנוקרטיה
שמתעלמת מההיבט האנושי", אומר עו"ד פקס. "המדינה מעדיפה לדבוק בנוהל טכני במקום להפעיל שיקול דעת ולהכיר בערך המוסף שאדם כמו אלן יכול להביא לחברה הישראלית".
סיפור המאבק של צ'יטס מול הרשויות חושף את העומק של הכשל המערכתי. כשהגישה את בקשתה הראשונית לוויזה, רשות האוכלוסין לא רק שלא קיבלה אותה, אלא אף ביקשה ממנה להמציא את כל המסמכים הרלוונטיים. רק בשלב מאוחר יותר התברר המכשול הבלתי עביר: גילה. בשל היותה בגירה, ולא קטינה, בקשתה נדחתה על הסף.
מדובר בשינוי חדש יחסית, ומקומות רבים ברשת לא מעודכנים, כולל אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין. "אלן", אומר עו"ד פקס, "הסתמכה על מידע שגוי באתר הרשות, שהטעה אותה לחשוב שהיא זכאית. שלילת זכאות על סמך פרט טכני בלבד, כאשר הרקע ההיסטורי וההומניטרי כה חזק, מעלה שאלות קשות לגבי סבירות ההחלטה".
למשרד עוה"ד דקר, פקס, לוי - באתר zap משפטי
לאתר של משרד עוה"ד דקר, פקס, לוי
באמצעות עו"ד פקס, פנתה צ'יטס בערר לבית הדין בירושלים בדרישה לאפשר לה להישאר בישראל. במסגרת הערר נטען לכשל כפול: ראשית, ההחלטה השרירותית שאינה מתחשבת בנסיבות המיוחדות, ושנית, הפרת חובת הרשויות למסור מידע מדויק ושלם לציבור. "למשרד הפנים יש את הזכות לשנות נהלים", מוסיף עו"ד פקס, "אך לאור הזמן שעבר מאז מלחמת העולם השנייה, לא סביר למצוא נכדים קטינים לחסידים, ומדובר בביטול למעשה של האפשרות לחיות ולעבוד בישראל לכל צאצא של חסידי אומות העולם המעוניין בכך".
"עולה", כך נכתב בערר שהוגש לבית המשפט, "כי החלטת לשכת האוכלוסין היא דווקנית, פורמליסטית ונעדרת כל התחשבות ברוח הנוהל ובתכליתו המהותית. מטרת הנוהל היא להוקיר את פועלם של חסידי אומות העולם ולחזק את מדינת ישראל לבין צאצאיהם, מתוך הכרה במורשתם המוסרית וההיסטורית".
על פי הערר, לרשות נתון שיקול דעת מנהלי רחב, המחייב אותה לבחון כל מקרה לגופו ולאפשר סטייה מנהלים במקרים חריגים ומוצדקים. "כידוע", נכתב, "'אין כלל אין עמו חריגים', ושיקול הדעת המנהלי נועד בדיוק למצבים שבהם נדרשת התחשבות בנסיבות ייחודיות. במקרה דנן, לא ניתן להטיל ספק בכנות כוונותיה של צ'יטס, אשר בחרה לוותר על חייה הנוחים והמשגשגים במולדתה ולעבור לישראל דווקא באחת התקופות המורכבות והקשות בתולדות המדינה - מיד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. צעד זה נבע מתוך תחושת שליחות עמוקה וחובה מוסרית כנה לתרום באופן משמעותי לחברה הישראלית בתקופה של צורך לאומי דחוף".
עו"ד פקס הדגיש בפני ביהמ"ש, כי מדובר באישה שהקדישה את חייה לסיוע לזולת, פועלת מתוך תחושת שליחות עמוקה לישראל, ובעלת כישורים וניסיון שנדרשים לחברה הישראלית דווקא בתקופה קשה זו. "מעמדה של צ'יטס", נכתב עוד, "כנכדתו של חסיד אומות העולם, אשר סיכן את חייו להצלת יהודים בשואה, מצדיק התייחסות מיוחדת וחריגה מהנוהל הטכני, מתוך כבוד למורשתה המשפחתית ולערכים שעליהם מושתתת מדינת ישראל".
צדק היסטורי מול בירוקרטיה עיוורת
המאבק המשפטי של צ'יטס חושף, למעשה, פער מטריד בין הרטוריקה הרשמית של המדינה לבין המציאות בשטח. בעוד שישראל מתגאה בהוקרתה לחסידי אומות העולם, מדיניותה בפועל מונעת מצאצאיהם להיות חלק מהחברה הישראלית.
הערעור שהוגש לבית הדין מבקש לאפשר לצ'יטס להישאר בישראל, אף שאינה עונה על הקריטריונים הנדרשים. "אנחנו מקווים שבית הדין יקבל את עמדתנו ויאפשר לה לקבל אשרה", אומר עו"ד פקס. "זו הזדמנות להראות שישראל נאמנה לערכיה ומכירה בחוב המוסרי שלה כלפי אלה שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. צריך להבין, כשאנחנו דוחים אנשים כמו אלן, אנחנו לא רק פוגעים בהם - אנחנו פוגעים בזיכרון ההיסטורי ובערכים שעליהם הוקמה המדינה".
בינתיים, צ'יטס ממשיכה להאמין שצדק ייעשה. "הסיפור שלה הוא תזכורת לכך שמאחורי כל החלטה בירוקרטית מסתתר סיפור אנושי," מסכם עו"ד פקס. "השאלה היא האם אנחנו, כחברה, מוכנים
להקשיב לסיפורים האלה. סיפורה של אלן הוא סיפור על חיבור עמוק לארץ ולעם, תקווה ונחישות. הוא גם סיפור על מדיניות בירוקרטית שאינה מתחשבת בנסיבות אנושיות. משרדנו נרתם למאבקה מתוך אמונה בצדקת דרכה ובחשיבות ההכרה בתרומתם של חסידי אומות העולם וצאצאיהם".
בית הדין טרם הכריע בגורל הערעור, אך ברור שההחלטה תהווה אבן דרך משמעותית ביחס המדינה לצאצאי חסידי אומות העולם. בינתיים, המקרה של צ'יטס ממשיך להדהד כתזכורת כואבת לפער בין החזון לבין המציאות, בין ההצהרות הרשמיות לבין המדיניות בפועל.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה - "מבדיקה שערכנו הגברת אלן מוניק צ'יטס הגישה בקשה לקבלת מעמד מכוח נוהל חסידי אומות עולם (הנוהל מתייחס לנכד קטין לחסיד אומות עולם והפונה אינה קטינה אלא בגירה). הגברת אינה עומדת בתנאי הסף של הבקשה ועל כן בקשתה סורבה. הוגש מטעמה ערר לבית הדין, וההתנהלות תהיה בערכאות המשפטיות".
הכתבה באדיבות zap משפטי