אדם שסיים את יום עבודתו ושב לביתו, שם החל לחוש ברע ופונה לבית החולים, בו אובחן כי הוא עובר אירוע לבבי - האם מדובר בתאונת עבודה?
שאלה מרכזית היא האם עצם העובדה שהתקף הלב התרחש בביתו שוללת ממנו את הזכות להיות מוכר כנפגע עבודה. בהתאם לפסיקה, הכרה באירוע לבבי כתוצאה מעבודה אינה מותנית בהתרחשותו הפיזית במקום העבודה, אלא בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין האירוע הרפואי. כלומר, אם ניתן להוכיח כי האירוע החריג או עומס העבודה שהתרחשו במהלך יום העבודה היוו גורם דומיננטי בהתפרצות ההתקף - ייתכן שהמקרה יוכר כתאונת עבודה, גם אם ההתקף עצמו התרחש לאחר סיום העבודה.
לעומת זאת, עובד שחווה התקף לב במהלך העבודה עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ביתר קלות, מאחר שסמיכות הזמנים בין האירוע לבין הפגיעה מהווה חיזוק לטענה כי מדובר בתוצאה ישירה של תנאי העבודה. עם זאת, גם במקרה זה, יהיה צורך להוכיח כי התקף הלב נגרם עקב אירוע חריג במסגרת העבודה ולא בשל מצב רפואי קודם בלבד.
במקרים מסוימים, ניתן להכיר בהתקף לב או שבץ כמקרה של פגיעה בעבודה, אך לשם כך יש לעמוד במספר תנאים משפטיים. ראשית, יש להוכיח כי התרחש אירוע חריג במהלך העבודה שניתן לקשור אליו את המצב הרפואי. ללא אירוע כזה, יהיה קשה לטעון לקשר ישיר בין העבודה לבין הפגיעה.
בנוסף, על האירוע להיות מוגדר כ"מאורע מיוחד" או "אירוע חריג" במסגרת העבודה - כלומר, לא מדובר בשגרת העבודה הרגילה אלא במצב יוצא דופן שגרם ללחץ פיזי או נפשי משמעותי.
תנאי נוסף הוא הוכחת סמיכות זמנים בין האירוע החריג לבין הופעת התקף הלב או השבץ. ככל שהזמן שעבר בין האירוע לבין הפגיעה קצר יותר, כך קל יותר להוכיח את הקשר הסיבתי ביניהם.
לבסוף, יש להראות כי האירוע החריג היה הגורם הדומיננטי לנזק הרפואי. כלומר, אם היו גורמי סיכון רפואיים קודמים, יש להוכיח כי האירוע בעבודה היה הגורם המרכזי שהוביל להתקף הלב או לשבץ.
ראיות חשובות במקרה של התקף לב או שבץ במסגרת העבודה
כדי להוכיח קשר בין הפגיעה לבין תנאי העבודה, יש להציג ראיות תומכות. בין הראיות החשובות ביותר:
-תיעוד רפואי מלא - כולל רישומים רפואיים מהאירוע עצמו ומהטיפול בבית החולים, המעידים על מצב הנפגע מיד לאחר הפגיעה.
- עדויות של עובדים - עדויות של עמיתים לעבודה שנכחו בזמן האירוע ויכולים לתאר את הנסיבות, הלחץ או המאמץ שהתרחשו.
- יומני עבודה - מסמכים המוכיחים כי בתקופה שקדמה לאירוע היה עומס עבודה חריג, שעשוי היה להשפיע על בריאות העובד.
- תכתובות המתעדות מתח או לחץ בעבודה - כגון הודעות דוא"ל, מכתבים פנימיים, או עדויות של עובדים ששמעו על עימותים, ויכוחים חריגים או מאמץ פיזי יוצא דופן.
- דוחות נוכחות ושעות עבודה - אשר יכולים להראות שעות עבודה ממושכות או עבודה בתנאים חריגים שהובילו לפגיעה הבריאותית.
איסוף ראיות אלו בצורה מסודרת ומפורטת יכול להיות קריטי להוכחת התביעה ולקבלת ההכרה במצב הרפואי כפגיעה בעבודה.
לחץ מתמשך מול אירוע נקודתי
למרות שלחץ מתמשך בעבודה אינו מוכר כיום כעילה לפגיעה בעבודה, ייתכן שתביעה תיבחן אם בתוך תקופת הלחץ אירע אירוע נקודתי וחריג. במקרים כאלה, יש צורך להוכיח כי אותו אירוע חריג הוא שגרם לנזק הבריאותי, ולא רק מצטבר הלחץ לאורך הזמן.
לעו"ד סימונה גולדמן מימון באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד סימונה גולדמן מימון
קבלת פיצוי לאחר אירוע מוחי או לבבי
עובד שעבר אירוע מוחי או לבבי כתוצאה מהעבודה יכול להגיש תביעה לקבלת פיצוי מביטוח לאומי. כדי לעשות זאת, יש לפעול בהתאם להנחיות הבאות:
- הגשת תביעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים ממועד האירוע.
- צירוף תיעוד רפואי מלא, כולל אבחונים ודוחות רפואיים.
- הוכחת קשר ברור בין האירוע לבין העבודה, באמצעות מסמכים, עדויות וראיות נוספות.
- במקביל, ניתן לבחון אפשרות להגשת תביעה נזיקית נגד המעסיק, במקרה של רשלנות או הפרת חובת הזהירות.
זכאות לדמי פגיעה לאחר התקף לב במשמרת
עובד שחווה התקף לב במהלך משמרתו עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה, בתנאי שמתקיימים הקריטריונים הבאים:
- האירוע הוכר באופן רשמי כתאונת עבודה.
- הוכח קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה לבין האירוע הלבבי.
- התביעה הוגשה במסגרת הזמן הקבועה בחוק.
הוכחת קשר סיבתי בתביעות נגד ביטוח לאומי
כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה מול ביטוח לאומי, יש להציג ראיות ברורות ולהוכיח את הקשר בין תנאי העבודה לאירוע הרפואי. הוכחת הקשר הסיבתי יכולה להיעשות באמצעות:
- הצגת תיעוד רפואי מקיף, הכולל רישומים מבית החולים, דוחות רופאים ומכתבים רפואיים רלוונטיים.
- הסתייעות בחוות דעת של מומחה רפואי, שיכול לתמוך בטענה כי האירוע נגרם כתוצאה מהעבודה.
- הוכחת קיומם של תנאי עבודה חריגים, כגון עומס משמעותי, לחץ מתמשך או מאמץ פיזי חריג.
- תיעוד אירועים חריגים בעבודה שהובילו ללחץ או לעומס חריג על העובד.
- הצגת עדויות של עמיתים לעבודה, שיכולות לחזק את הטענה כי תנאי העבודה היוו גורם משמעותי בהתפרצות האירוע הרפואי.
מקרים משפטיים לדוגמה
בפסיקות שונות הוכרו מקרים שבהם אירועים חריגים בעבודה הובילו להכרה בפגיעה כתאונת עבודה. בין המקרים שנפסקו לטובת העובדים:
- התקף לב בעקבות עימות עם לקוח - כאשר התגובה המיידית ללחץ החריג הובילה להתפרצות האירוע הלבבי.
- אירוע מוחי לאחר משמרת מפרכת - מצב שבו עבודה אינטנסיבית לאורך זמן הובילה ישירות לקריסת המערכת הגופנית של העובד.
- התקף לב בעקבות לחץ חריג בעבודה - מצב שבו עומס יוצא דופן, שלא היה חלק משגרת העבודה הרגילה, הוכר כגורם ישיר לאירוע הלבבי.
רשלנות תעסוקתית ואחריות המעסיק
מעסיק עשוי להיתבע בגין רשלנות תעסוקתית אם לא עמד בחובתו להגן על בריאות העובדים. בין המצבים שבהם ניתן לטעון לאחריותו:
- אי-סיפוק סביבת עבודה בטוחה - למשל, היעדר אמצעים למניעת עומס יתר או לחץ נפשי.
- התעלמות מתלונות על עומס עבודה חריג - כאשר העובד התריע בפני המעסיק על הקושי, אך לא ניתן לכך מענה.
- אי-נקיטת אמצעי זהירות סבירים - למשל, אי-קיום הפסקות נדרשות או עבודה בתנאים מסוכנים.
- הפרת חובת הזהירות - הן ברמה הכללית (חובה מושגית) והן כלפי העובד הספציפי (חובה קונקרטית).
צעדים משפטיים ראשונים במקרה של פגיעה בעבודה
אם עובד חווה אירוע רפואי הקשור לעבודה, חשוב לפעול במהירות ובצורה מסודרת. הצעדים הראשונים כוללים:
- דיווח מיידי למעסיק - תיעוד ראשוני של המקרה חשוב לצורך בירור עתידי.
- פנייה לטיפול רפואי - יש לוודא שהתלונה על האירוע מופיעה בתיעוד הרפואי הראשוני.
- תיעוד האירוע - רישום מדויק של הנסיבות, כולל עדויות של עמיתים, יכול לסייע בהוכחת המקרה.
- הגשת תביעה לביטוח לאומי - הגשת הבקשה תוך עמידה בלוחות הזמנים הנדרשים.
- פנייה לייעוץ משפטי - כדי לבדוק אפשרויות נוספות, כולל תביעת פיצויים.
אחריות משפטית של המעסיק בסביבת עבודה לחוצה
למעסיק יש אחריות ישירה למנוע מצבים שעלולים לסכן את בריאות העובדים. בין חובותיו:
- לספק סביבת עבודה סבירה - תוך שמירה על תנאים המאפשרים עבודה בריאה.
- למנוע עומס יתר - לדאוג לחלוקה מאוזנת של משימות ולמניעת שחיקה מוגזמת.
- לנטר מצבי לחץ - במיוחד במקומות עבודה הידועים בסביבת עבודה אינטנסיבית.
- להגיב לתלונות עובדים - כל פנייה של עובד בנוגע לעומס או לחץ צריכה להיבדק ברצינות.
תביעה בעקבות פיטורים או עימות בעבודה
במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעה בגין פיטורים או עימות בעבודה אם ניתן להוכיח קשר לנזק רפואי. תנאים אפשריים לתביעה:
- פיטורים פתאומיים - אם השפיעו ישירות על מצבו הבריאותי של העובד.
- עימות חריג וחד - כאשר אירוע חריג במיוחד הוביל למצב נפשי או רפואי קשה.
- תיעוד רפואי תומך - רישומים רפואיים המעידים על הפגיעה.
- קשר זמנים ברור - סמיכות בין האירוע לבין הנזק שנגרם.
- הוכחה שהאירוע גרם לנזק - באמצעות עדויות מומחים וראיות תומכות.
ניהול נכון של המקרה והתייעצות משפטית יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההכרה והפיצוי.
עו"ד סימונה גולדמן מימון בעלת משרד עורכי דין מוביל במימוש זכויות ביטוח לאומי.
הכתבה באדיבות זאפ משפטי