הוצאת דרכון גרמני לצאצאי שורדי שואה היא יותר מתהליך בירוקרטי - מדובר בתיקון היסטורי, סגירת מעגל, ופתיחת דלת לעתיד אירופאי עבור הדורות הבאים. בשנים האחרונות, בעקבות שינויי חקיקה בגרמניה שהרחיבו את מעגל הזכאים, התהליך הפך לנגיש יותר - אך גם ארוך יותר. עם זאת, קיימת דרך משמעותית לקצר את ההמתנה: שילוב בן משפחה מבוגר בבקשה.
המקרה של שרה: מחווה היסטורית שמרגשת דור שלם
שרה, ילידת 1926, נולדה בברלין למשפחה יהודית ממוצא פולני. באותה תקופה חיו יהודים רבים מזרח אירופיים בגרמניה כתושבי קבע, אך ללא אזרחות, בשל החוק הפולני שאסר על אזרחות כפולה. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון והתגברות רדיפות היהודים, עזבה משפחתה של שרה את גרמניה ועלתה לארץ ישראל.
בעקבות שינויים בחוק הגרמני המאפשרים כיום מתן אזרחות גם לצאצאי מי שהיו תושבי גרמניה ונרדפו על ידי המשטר הנאצי, פנתה שרה, כיום בת 97, לעו"ד שירה גריי, בבקשה לסייע לה בקבלת האזרחות. "הבנו מהרגע הראשון שהזמן הוא קריטי", מספרת עו"ד גריי. צוות המשרד החל במרוץ נגד השעון, תוך איתור מסמכים היסטוריים מארכיונים בגרמניה ובישראל, ושיתוף פעולה מלא עם הרשויות הגרמניות שהפגינו רגישות יוצאת דופן למקרה.
תוך 3 חודשים, התקבלה האזרחות הגרמנית של שרה - זמן שיא בהשוואה למקרים דומים (3 שנים), אפילו בהשוואה לקרוביה שהגישו בקשות וטופלו ברשות מקומית בגרמניה עצמה. "המקרה של שרה ממחיש את מדיניות הרשויות הגרמניות", מסבירה עו"ד גריי. "כאשר מדובר במבקשים מבוגרים, במיוחד כאלה ששרדו את תקופת הנאצים, מחלקת האזרחות נוטה לתעדף את הטיפול בבקשות, שבפועל מואץ משמעותית - זו הכרה בחשיבות ההיסטורית של התהליך".
השפעת השינויים בחקיקה: מהפכה בצירוף דורי
החקיקה הגרמנית שעברה שינויים בשנים האחרונות פתחה את שערי האזרחות בפני אוכלוסייה רחבה יותר. כיום, גם צאצאים של יהודים שהיו תושבי גרמניה אך לא אזרחיה זכאים להגיש בקשה. לדברי עו"ד גריי, "הרשויות הגרמניות מבינות את הצורך במענה מהיר במיוחד במקרים של ניצולי שואה ובני משפחה מבוגרים, מתוך הכרה בערך ההיסטורי של המהלך".
דוגמה נוספת היא סיפורו של מהנדס בן 102, שברח מגרמניה בשנת 1939 כסטודנט צעיר. לאחר 84 שנים, לא רק שקיבל את אזרחותו מחדש, אלא הצליח להעניק אותה ל-12 צאצאיו. התהליך ארך חודשיים בלבד, ונציג משגרירות גרמניה בישראל אף הגיע באופן אישי להעניק לו את תעודת ההתאזרחות.
המציאות הבירוקרטית: למה חשוב לפעול כעת?
"בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה חדה במספר הבקשות לאזרחות גרמנית", מסבירה עו"ד גריי. "בעבר התהליך ארך בממוצע כשנה- שנה וחצי, אך כיום רשויות ההגירה בגרמניה מתמודדות עם עומס רב, ומשך ההמתנה עלול להגיע לשלוש שנים".
עם זאת, צירוף בן משפחה מבוגר לבקשה יכול להיות הפתרון. "ראינו מקרים שבהם תיקים שהיו צפויים להימשך שנתיים ואף יותר הסתיימו תוך שבועות ספורים", היא אומרת. "הרשויות הגרמניות מכירות בחשיבות של מתן עדיפות למבקשים מבוגרים, במיוחד כאלה שחוו על בשרם את הרדיפה".
למשרד עוה"ד דקר, פקס, לוי באתר zap משפטי
לאתר של משרד עוה"ד דקר, פקס, לוי
חיבור בין-דורי: לא רק מסמך רשמי
מעבר לקיצור ההליך, יש ערך מוסף עצום לשילוב דורי בתהליך. "כל תיק כזה הופך לחוויה משפחתית מיוחדת", משתפת עו"ד גריי. "הסבים והסבתות אינם רק מפתח לזירוז הבירוקרטיה - הם גם מקור לסיפורים ולמסמכים היסטוריים שיכולים לשפוך אור על עבר המשפחה".
לדבריה, תהליך כזה לא רק מאחד את המשפחה סביב מטרה משותפת, אלא גם מעביר לדורות הבאים את סיפור המשפחה והמשמעות ההיסטורית של המהלך.
איך מתחילים?
עו"ד גריי ממליצה להתחיל את התהליך בשלושה צעדים עיקריים:
1. בדיקת זכאות - החקיקה החדשה פתחה אפשרויות נרחבות, כולל למי שבעבר לא היה זכאי. במסגרת זו אנו מציעים בדיקות אקספרס להוכחת זכאות.
2. איסוף מסמכים היסטוריים - תעודות לידה, נישואין, דרכונים ישנים ומסמכים אחרים עשויים להיות קריטיים להוכחת הזכאות.
3. שילוב קרוב משפחה מבוגר - אם יש במשפחה מי שחי בתקופת השואה או שנות ה-30, ספציפית מעל גיל 80, מומלץ לצרפו לבקשה, כדי לזרז את התהליך.
"דרכון גרמני הוא הרבה יותר ממסמך נסיעה", מסכמת עו"ד גריי. "זהו תיקון היסטורי, גשר לעתיד, והזדמנות להעברת המורשת המשפחתית לדורות הבאים, ובעיקר פתיחת צוער לעולם של ם של הטבות ואפשרויות מקדמות ברמה האישית והמקצועית".
הכתבה בשיתוף zap משפטי
