כעורכת דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי ומיצוי זכויות נפגעים, אני נתקלת רבות באנשים שחייהם השתנו ברגע אחד בשל אירוע תאונתי בעבודה או מחלה כתוצאה מתנאי סביבת העבודה בה עבדו.
פתאום במקום לקום בבוקר ולצאת לעבודה, הם מוצאים את עצמם במיטת בית חולים או בבית, כשאינם מסוגלים לחזור לעבודה ולשגרת החיים. אובדן כושר עבודה הוא לא רק אובדן של פרנסה. זהו אובדן של זהות, של שייכות, של ערך עצמי. ועל כן , חשוב להבין כיצד ניתן למצות את הזכויות שלכם, אם חלילה נפגעתם בתאונת עבודה.
אחת ולתמיד - מהו באמת "אובדן כושר עבודה"?
אובדן כושר עבודה הוא הרבה יותר מסתם "חוסר יכולת לעבוד". זוהי מציאות מורכבת ואישית מאוד. כמי שליוותה נפגעים רבים אני יכולה לומר בוודאות: פגיעה בעבודה משתנה מאדם לאדם לפי אופי עבודתו קחו לדוגמה פציעה באצבע עבור פסנתרנית מקצועית - זוהי קטסטרופה שעלולה להביא לאובדן מוחלט של יכולת הפרנסה. מנגד, פגיעה כזו אצל מנהל משרד, זו אי-נוחות זמנית שלא בהכרח תפגע ביכולת העבודה שלו בעתיד. אובדן כושר עבודה יכול להיות זמני או קבוע, חלקי או מלא, כללי או מקצועי - כל מקרה הוא עולם ומלואו, וזו בדיוק הסיבה שחשוב להבין לעומק את הזכויות שלכם במקרה שנפגעתם בתאונת עבודה.
כל אזרח בישראל מבוטח ע"י הביטוח הלאומי כנגד אובדן כושר עבודה. כאשר אדם נפגע במסגרת עבודתו ומאבד את כושרו הזמני או הקבוע לעבוד, הוא זכאי לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי על מנת שלא יהיה מחוסר פרנסה ויוכל להתקיים בכבוד, באמצעות פיצוי חד פעמי או באמצעות קצבה חודשית, לרבות תשלומים מסייעים נוספים לטיפולים רפואיים ו/או תרופתיים, לשירותים מיוחדים, שיקום ועוד.
על כן חשוב לפנות למוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויות כנפגע עבודה. במקביל ייתכן שתהיו זכאים לפיצוי נוסף עקב פגיעה בעבודה, גם באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי ו/או כתוצאה מקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. על כן, חשוב לבחון את כל הגופים מהם תוכלו למצות זכויותיכם במקרה של אובדן כושר עבודה.
הזכויות שלך בביטוח הלאומי - מה שאף אחד לא מספר לך
כמי שמתמודדת רבות מול המוסד לביטוח לאומי, אני רוצה לחלוק איתכם סוד: בניגוד למה שרבים חושבים, הביטוח הלאומי לא "נלחם" נגדכם. הבעיה העיקרית היא שרוב האנשים פשוט לא מכירים את הזכויות שלהם! אם נפגעתם במסגרת העבודה, בדרך אליה או ממנה כתוצאה מאירוע תאונתי (למשל נפילה במקום העבודה), או כתוצאה ממחלה מקצועית (למשל פגיעת שמיעה עקב חשיפה לרעש ממושך במקום העבודה) - לאחר שהמוסד לביטוח לאומי יכיר באירוע פגיעתכם כתאונת עבודה, תהיו זכאים לתשלום דמי פגיעה עד 91 ימים, החזר הוצאות רפואיות מלא, קצבת נכות מעבודה אם נותרה נכות צמיתה מעל 9%, ואפילו שיקום מקצועי. אבל - וזה אבל גדול - את התביעה יש להגיש תוך שנה מיום התאונה! פנייה מאוחרת יותר עלולה לפגוע בזכויותיכם בזכות לקצבה כולה או חלקה. זו טעות שאני רואה אצל יותר מדי לקוחות, והיא עולה להם בזכויות רבות.
גם אם נפגעתם בתאונה "רגילה", למשל בבית או במהלך שעות הפנאי שלכם, המוסד לביטוח לאומי יכול להכיר בפגיעה. עליכם לעבור בדיקה רפואית תוך 72 שעות, ואז תוכלו להיות זכאים לדמי תאונה עד 90 יום. ואם נותרה נכות קבועה - תוכלו להגיש תביעת נכות כללית.
במקרה של מחלה או אירוע רפואי שפגעו ביכולתכם לעבוד, אתם עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית, בתנאי שאתם בני 18 ומעלה וטרם הגעתם לגיל פרישה, נקבעה לכם נכות רפואית של 60% לפחות (או 40% בתנאים מסוימים), וכן נקבעה דרגת אי-כושר של 50% לפחות.
לעו"ד אבישג בן דוד - מור יוסף באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אבישג בן דוד - מור יוסף
הטעויות העיקריות שאני רואה אצל לקוחותיי
בשנות עבודתי כעורכת דין בתחום, נתקלתי בטעויות חוזרות שעולות לנפגעים בזכויות רבות. הטעות הנפוצה ביותר היא איחור בהגשת תביעות. התיישנות היא האויב הגדול ביותר שלכם! טעות נוספת היא חוסר תיעוד רפואי מסודר, שבלעדיו קשה מאוד להוכיח את הקשר בין הפגיעה לאובדן כושר העבודה. ולבסוף, רבים פשוט לא יודעים שבנוסף לביטוח הלאומי, מגיעות להם זכויות גם מקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים או ביטוחים פרטיים כאמור לעיל. כשאני מספרת ללקוחותיי על כל מקורות הפיצוי האפשריים, הם לעתים קרובות מופתעים מהיקף הזכויות העומדים לרשותם.
אני תמיד מדגישה בפני לקוחותיי: אל תסתפקו רק בביטוח הלאומי. רוב קרנות הפנסיה כוללות כיסוי לאובדן כושר עבודה, וכך גם ביטוחי מנהלים רבים. בנוסף, אם רכשתם ביטוח פרטי, ייתכן שיש לכם כיסוי משמעותי שכלל לא הייתם מודעים אליו. לצערי, פעמים רבות אנשים מוותרים על זכויות אלה מתוך אי הבנה או חוסר אנרגיה להתמודד עם המערכות השונות, ולכן אני ממליצה מאוד להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום שיכול לעזור לכם למפות ולמצות את כל הזכויות שלכם.
איך מתמודדים עם הוועדות הרפואיות?
במסגרת הגשת תביעה לפגיעה בעבודה ובחינת קביעת דרגת נכות מעבודה לביטוח לאומי, יש צורך להגיע גם לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי. הופעה בפני ועדה רפואית יכולה להיות חוויה מלחיצה לכל אדם. מניסיוני, ההכנה לוועדה חשובה לא פחות מהדיון עצמו. חשוב לתעד הכל ולהביא את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למצבכם. חשוב גם להיות כנים - אל תגזימו, אך גם אל תמעיטו בתיאור הקשיים שלכם. אני תמיד ממליצה ללקוחותיי נוכחות עורך דין בוועדה. זה חשוב ולפעמים קריטי. מדובר בוועדה שנמשכת בד"כ מספר דקות, וייצוג מתאים יכול לשנות את התוצאה באופן משמעותי. הוועדה הרפואית היא לא רק "בחינה" של מצבכם הרפואי, אלא גם הזדמנות להסביר כיצד הפגיעה משפיעה על חייכם ועל יכולתכם לעבוד, ולעתים קרובות אנשים מתקשים לעשות זאת בעצמם, במיוחד כשהם במצוקה.
המלצתי האישית: אל תתמודדו עם המערכת לבד. כבר בשלבים הראשונים, התייעצו עם עו"ד מומחה שמכיר את המערכת. זה יכול לחסוך לכם עוגמת נפש רבה, זמן יקר, וכמובן - להבטיח שתקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לכם בגין פגיעה בעבודה. המערכת מורכבת ולעתים מבלבלת, אבל היא נועדה לסייע לכם. עם ידע וליווי נכון, תוכלו למצות את זכויותיכם ולצאת מהמשבר חזקים יותר.
עו"ד אבישג בן דוד - מור יוסף, בעלת ניסיון של כ-17 שנים, מתמחה במגוון תחומי המשפט האזרחי עם דגש על נזיקין, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית, ייפוי כוח מתמשך, צוואות וירושות. משרדה מציע ליווי משפטי מקצועי ואישי לכל לקוח, לרבות שירות ייחודי לעורכי דין בכתיבת כתבי בי-דין, תוך התמחות מיוחדת בדיני ביטוח לאומי ואובדן כושר עבודה.
הכתבה בשיתוף zap משפטי