היא לא תמיד נראית לעין, לא משאירה סימנים כחולים, ולעיתים אפילו הקורבן מתקשה לזהות אותה - אבל אלימות נפשית במשפחה קיימת, מסוכנת, ולעיתים הרסנית לא פחות מאלימות פיזית. עו"ד לוי נעים, מומחה לדיני משפחה וגישור, שזכה באות הוקרה מטעם ארגון ויצו על תרומתו לנשים במצוקה, מסביר איך מזהים את התופעה, מה אפשר לעשות - ומדוע חשוב לא לשתוק.
"כשכואב לך בבית - זה הסימן הראשון"
"אלימות במשפחה מגיעה בהרבה מאוד צורות, ואין מקרה אחד שדומה לשני", אומר עו"ד נעים. "יש הבדל בין אלימות פיזית לבין אלימות נפשית, אבל שתיהן חמורות מאוד - ועם אף אחת מהן אף אחד לא צריך להתמודד לבד".
לדבריו, הסימן הראשון הוא פשוט: תחושת חוסר אושר. "ברגע שמישהו מרגיש רע בתוך הבית, במקום שבו הוא אמור להרגיש הכי בטוח - זה תמרור אזהרה. לפעמים האדם עצמו לא יוזם עזרה, ואז התפקיד עובר לסביבה התומכת".
"לא חייבות להיות מכות כדי שתהיה אלימות"
עו"ד נעים מדגיש כי גם החוק מכיר באלימות נפשית כעילה להתערבות. "אלימות לא חייבת להותיר סימנים על הגוף - לפעמים הצלקות של הנפש חזקות פי כמה. החוק למניעת אלימות במשפחה מתייחס גם לאלימות רגשית ומילולית, ומאפשר להוציא צווי הגנה גם במקרים כאלה."
אלימות נפשית, לדבריו, נועדה "להקטין את הקורבן, לפגוע בתחושת הערך והמסוגלות שלו, ולהפוך אותו מפרטנר שווה ל'תת-אדם' בתוך התא המשפחתי".
"נשים רבות לא מזהות שהן נפגעות"
לדברי נעים, פעמים רבות הקורבן כלל לא מזהה שהיא מצויה בתוך מעגל של אלימות: "האישה ממשיכה להישאר שם - בהתחלה לטובת הבעל, אחר כך בגלל הילדים, ואז פשוט כי זה הפך לשגרה. שגרה רעילה שממשיכה לפגוע בה שוב ושוב".
הפתרון, לדבריו, מתחיל מהסביבה הקרובה: "אנחנו יכולים להיות אלה שיציבו לה מראה. לפעמים זו בת משפחה או חברה שיכולה לעשות עבורה את מה שהיא לא מסוגלת לעשות בעצמה - לתת יד, לעזור לה לצאת".
לעו"ד ונוטריון לביא נעים באתר zap משפטי
לאתר של לביא נעים - משרד עו"ד ונוטריון
איך מבדילים בין מערכת יחסים רעילה לאלימות?
"זו שאלה קשה מאוד", מודה נעים. "יש מערכות יחסים קשות, אבל סימטריות. כששני בני הזוג סובלים - זו אולי מערכת שלא מתאימה, אבל זה לא בהכרח אלימות במשפחה. אלימות מתחילה כשאחד הצדדים לא מצליח לצאת, או שמונעים ממנו לצאת."
במקרה כזה, מוסיף נעים, מתערבים גורמים חיצוניים - עורך דין, בני משפחה, משטרה או בתי משפט - כדי לעצור את ההתעללות.
מה ניתן לעשות מבחינה משפטית?
"האופציה הראשונה היא כמובן לפנות למשטרה", אומר נעים, "אבל לא תמיד היא יודעת לתת מענה אמיתי לאלימות נפשית. לכן קיימת גם אפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה - פתרון מיידי אך זמני".
לדבריו, "כדי להתמודד עם הבעיה לטווח הארוך צריך לפנות להליך מקיף יותר - כמו תביעת גירושין או כל דרך אחרת של הפרדת כוחות. צו הגנה הוא פלסטר. הפתרון האמיתי חייב להיות רחב והוליסטי."
ומה לגבי הוכחות?
"זו אחת הבעיות הקשות ביותר", הוא מודה. "אלימות נפשית לרוב מתרחשת בין כותלי הבית, בלי עדים, בלי ראיות. נטל ההוכחה הוא על הקורבן - וזה רף ראייתי מאוד גבוה. לכן אנחנו בודקים כל מקרה לגופו לפני שפונים לבית המשפט, כדי לא לפגוע בקורבן."
עם זאת, לדבריו, יש דרכים לבנות תיק גם כשאין ראיות מובהקות. "זה דורש עבודה מדויקת, תכנון מוקפד וליווי משפטי צמוד - אבל זה אפשרי. ואנחנו עושים את זה."
עו"ד לביא נעים, בוגר תואר ראשון במשפטים ויחסים בינלאומיים ותואר שני עם התמחות במשפט ציבורי ובין-לאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מוביל משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, דיני עבודה ודיני נזקין עם ניסיון עשיר בייצוג בבתי משפט ובתי דין. המשרד מתמחה בגירושין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים, ייצוג מול ביטוח לאומי וליווי חברות ורשויות מקומיות, תוך שילוב גישור ויישוב סכסוכים למציאת פתרונות מהירים ומדויקים עבור לקוחותיו.
הכתבה באדיבות zap משפטי