וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

15 גרם קנאביס זה בסדר. גרם אחד יותר? תיק פלילי: כך זה עובד

בשיתוף zap משפטי

8.6.2025 / 15:04

איך מתמודדים עם אישומים פליליים בעידן הרשתות החברתיות? מתי אפשר לטעון ל"החזקה לשימוש עצמי" במקרה של סמים? ומה הסיכוי לזיכוי בעבירות מין? עו"ד דניאל שטיינברג כהן, המתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות חמורות, משיב על השאלות הקשות

ג'וינטים של מריחואנה. ShutterStock
"החזקת סם מסוג קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת ככמות המשמשת לצריכה עצמית. כמות הגדולה מכך חורגת מהכמות הנחשבת לצריכה עצמית"/ShutterStock

באילו נסיבות ניתן לטעון להחזקת סם לשימוש עצמי? האם החזקה של תחמושת בלבד נחשבת לעבירה חמורה פחות מהחזקת נשק? ומהי חשיבותה של הסכמה חופשית בהליכים פליליים בעבירות מין?

עו"ד דניאל שטיינברג כהן, מהבולטים בתחום המשפט הפלילי, מייצג חשודים ונאשמים בעבירות מהחמורות ביותר בדין - החל מסמים ונשק ועד עבירות מין. בשיחה מקצועית ונטולת מסכות, הוא מסביר כיצד מתמודדים עם מערכת משפטית נוקשה, מהן הטקטיקות המשפטיות האפשריות בכל סוג תיק - ומדוע כל פרט, מהחזקת גרם אחד של חומר אסור ועד מילה בהודעת טקסט, עשוי לקבוע את תוצאת ההליך כולו.

עבירות סמים: המלחמה על הכמויות

באילו מקרים ניתן לטעון ל"החזקה לשימוש עצמי" גם כשכמות הסם חורגת מהמוגדר בחוק?

"כאשר מדובר בהחזקת כמות מסחרית של סם, על המבקש לשכנע את בית המשפט כי על אף המסקנה המתחייבת מהכמות, ההחזקה הייתה לצריכה אישית בלבד," מסביר שטיינברג כהן. "לדוגמה, החזקת סם מסוג קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת ככמות המשמשת לצריכה עצמית. כמות הגדולה מכך חורגת מהכמות הנחשבת לצריכה עצמית."

עו"ד שטיינברג כהן מפרט את האסטרטגיה המשפטית: "על הנאשם, באמצעות עורך הדין - לסתור את החזקה שבחוק ולשכנע את בית המשפט כי החזקת הסם הייתה לשימוש עצמי. בית המשפט בוחן החזקה של סם מסוכן בכמות המתאימה לצריכתו של המחזיק ליומיים-

שלושה, אופן החזקת הסם וקיומם או העדרם של אמצעים היכולים להצביע על שימוש מסחרי בסם, למשל: משקל, האם הסם היה מחולק, מנורות חימום לעציצים, וכו'."

התחכום המשפטי מתגלה בפרטים: "על בית המשפט לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע האם עמד הנאשם בנטל המוטל עליו. ככל שכמות הסם גדולה יותר, יהא על הנאשם להוכיח צריכה גדולה יותר ומקורות המימון איתם רכש את הסם."

כיצד פועלת היום מערכת המשפט בנוגע לקנאביס רפואי שהוחזק ללא רישיון תקף?

"בתי המשפט מתייחסים להחזקת קנאביס ללא רישיון תקף כעבירה פלילית, אך ניכרת מגמה של הקלה בענישה כאשר מדובר במי שהחזיק את הסם לצרכים רפואיים מוכחים, במיוחד אם בהמשך קיבל רישיון כדין," מגלה שטיינברג כהן מגמה חדשה בפסיקה.

"בתי המשפט מכירים בכך שלעיתים אנשים משתמשים בקנאביס לצורך הקלה על מצבם הרפואי עוד בטרם קבלת רישיון, בשל קשיים בירוקרטיים בהשגת הרישיון. בתי המשפט מתחשבים בנסיבות המקרה, כגון: כמות הסם שהוחזקה, נסיבות רפואיות של הנאשם, קבלת רישיון בדיעבד. במקרים המתאימים, בתי המשפט עשויים אף להימנע מהרשעה."

עצתו המקצועית ברורה: "מומלץ לפעול להסדרת רישיון באופן מסודר ולא להסתמך על המלצות רפואיות בלבד. במקרה של קושי בירוקרטי בהשגת הרישיון, מומלץ לתעד את הניסיונות להשגתו."

עבירות נשק: כל גרם נחשב

האם יש הבחנה משפטית בין החזקה של תחמושת בלבד לבין החזקה של נשק חם?

"כן, קיימת הבחנה משפטית משמעותית בין החזקת תחמושת בלבד לבין החזקת נשק חם, הן מבחינת חומרת העבירה והן מבחינת הענישה," מבהיר שטיינברג כהן. "מידת הסכנה לציבור הטמונה בהחזקת תחמושת לבדה, ללא כלי הנשק שאליו היא מתאימה, היא מצומצמת יותר."

הוא מפרט את ההבדלים בענישה: "סעיף 144(א) לחוק העונשין קובע עונש של עד שבע שנות מאסר על החזקת נשק ללא רשות. לעומת זאת, אם מדובר בחלק, אביזר או תחמושת, העונש המקסימלי הוא שלוש שנות מאסר. עם זאת, בשני המקרים מדובר בעבירות שבתי המשפט מתייחסים אליהן בחומרה, במיוחד כאשר מדובר בכמויות גדולות או בנסיבות מחמירות."

לעו"ד דניאל שטיינברג כהן באתר zap משפטי

לאתר של עו"ד דניאל שטיינברג כהן

איך מתייחסת הפסיקה להחזקת נשק שלא למטרות פליליות, למשל שמירה על רכוש?

התשובה חדה וחד-משמעית: "הפסיקה מבחינה בין רמות שונות של חומרה בהחזקת נשק שלא כדין, כאשר החזקת נשק להגנה עצמית או שמירה על רכוש נחשבת פחות חמורה מהחזקה למטרות פליליות, אך עדיין מהווה עבירה שדורשת ענישה משמעותית."

שטיינברג כהן מדגיש את חומרת המצב: "על פי הפסיקה העדכנית - כל מי שנושא ומחזיק נשק בלתי חוקי, גם אם מדובר בצורך להגנה אישית, צפוי לענישה קשה בדמות עונש מאסר משמעותי בפועל. הענישה המחמירה והבלתי מתפשרת חלה על כל עבירת נשק, ללא קשר למטרה."

עו"ד דניאל שטיינברג כהן. גלעד הר שלג,
עו"ד דניאל שטיינברג כהן/גלעד הר שלג
עו"ד דניאל שטיינברג כהן. גלעד הר שלג,
עו"ד דניאל שטיינברג כהן/גלעד הר שלג

עבירות מין: המאבק על האמת

מהי חשיבות ההסכמה המודעת בתיקי עבירות מין - ואיך מוכיחים או סותרים אותה?

"ההסכמה החופשית היא יסוד מרכזי בעבירות המין, כאשר העדר הסכמה חופשית הוא תנאי להרשעה," מסביר שטיינברג כהן את יסודות המשפט. "קיימת חשיבות מכרעת בזכותה המלאה של האישה על גופה ובזכותה לסרב או לחזור בה מהסכמה - בכל שלב!"

הוא מתאר את השינוי בפסיקה: "בעוד שבעבר נדרש היה להוכיח כי האישה התנגדה למעשה ונתנה ביטוי חיצוני-פיזי לאי הסכמתה, הרי במשך השנים התפתחה ההלכה במשפט הישראלי. כיום אין צורך שהנפגעת תתנגד התנגדות פיזית למעשיו של הנאשם. די בהתנגדותה המילולית כדי ללמד על אי הסכמה מצדה למגע המיני, ולעתים, די בהתנגדות משתמעת בלבד."

הוא מבהיר את המורכבות: "בהסכמה משתמעת אין צורך שבתחילת כל אקט מיני תביע הנפגעת הסכמה מפורשת באופן מילולי למעשים, די גם בהסכמה משתמעת אשר תילמד מכלל הנסיבות ומדרך התנהגותה. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר נהגה האישה באופן אקטיבי. ככל שיוותר ספק סביר שמא אכן הסכימה האישה למעשים בהתנהגותה - יזוכה הנאשם מחמת הספק."

עד כמה משקל ניתן כיום לעדויות מוקלטות, צילומים או התכתבויות כתמיכה בגרסה של החשוד או המתלוננת?

"אם העד אמין והראיה מגיעה ממקור סביר, ניתן לתת לה משקל מלא גם ללא עמידה מלאה בכללי הקבילות הטכנית המסורתיים, כבעבר," חושף שטיינברג כהן את המהפכה הטכנולוגית במשפט.

"עם התקדמות הטכנולוגיה, ההקלטה הפכה לאופציה נלווית למכשירים רבים, ואין צורך ב'בעל מקצוע' לביצועה. כל ילד יודע כיצד להפעיל מכשירי הקלטה ולהשתמש בהם. ההתקדמות הטכנולוגית הביאה עמה גם אפשרויות שיבוש ו'בישול' מתוחכמות. עם זאת, הדבר משפיע בעיקר על משקל הראיה ולא על קבילותה."

הוא מפרט את הבדיקה המקצועית: "בתי המשפט בוחנים מספר פרמטרים: איכות הצילום/הקלטה (רזולוציה, צבע), תנאי תאורה, משך הסרטון/הקלטה, זוויות צילום שונות. העיקר הוא לבחון את אמינות הראיה בהקשר של יריעת המחלוקת הספציפית."

האכיפה הבררנית: מיתוס או מציאות?

מה אתה חושב על טענות לאכיפה בררנית - האם הן אכן שכיחות או שמדובר בטענה הגנתית בלבד?

"יש לעשות שימוש בטענת הגנה מן הצדק נוכח אכיפה בררנית במקרים מובהקים וחריגים," מגלה שטיינברג כהן את המציאות המשפטית. "לשם ביסוס הטענה להגנה מן הצדק, על יסוד טענה לאכיפה בררנית לא נדרש עוד להוכיח כי הרשות שקלה מניע זדוני או שיקול פסול, חוסר תום לב או שרירות. תחת זאת נפסק שדי בתוצאה מפלה אשר הביא לפגם חמור שמקורו במחדל ורשלנות, או בטעות בשיקול הדעת של הרשות או בהתנהלותה."

המסקנה המקצועית ברורה: "הטענה לאכיפה בררנית היא אכן שכיחה בהליכים משפטיים, אך קבלתה נדירה יחסית."

דניאל שטיינברג כהן לא רק מייצג נאשמים - הוא נלחם על זכויות הפרט מול מערכת שבה, לדבריו, "תמיד תמיד יש וצריך להילחם, הרי שבסופו של דבר מדובר בחיים של אנשים. כך אני תמיד עובד וזו הדרך המנחה אותי בעבודתי, תמיד צריך להילחם, לא לוותר, להמשיך לעבוד 'לילות כימים', ולעשות כל שניתן לעשות כדי למזער עד כמה שניתן את האישום ובסופו של דבר את העונש."

עורך הדין דניאל שטיינברג כהן מתמחה במשפט פלילי ומעניק ליווי מקצועי ומסור בכל שלבי ההליך הפלילי, החל מחקירה משטרתית ועד הגשת ערעורים ובקשות למשפט חוזר. המשרד מעניק שירות אישי ומותאם לכל לקוח תוך זמינות מלאה 24 שעות ביממה ומתן מענה מקיף למגוון רחב של תיקים פליליים.

הכתבה בשיתוף zap משפטי

בשיתוף zap משפטי
  • עוד באותו נושא:
  • קנאביס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully