המדינה כולה בטראומה. ילדים חשופים לאזעקות, להיעדרות הורים במילואים, לחרדות ולאובדן. גם ההורים מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית. דווקא עכשיו, כשכולנו זקוקים לחיבוק של המשפחה, מערכת הרווחה צריכה לגלות רגישות יתר - לא למהר להוציא ילדים מבתיהם, אלא לחזק את המשפחות. עו"ד סימה כהן, המייצגת משפחות בהליכים אלה, מזהירה: "בתקופה כזו, הוצאת ילד מביתו היא טראומה נוספת שעלולה להיות הרסנית".
מאז ה-7 באוקטובר, המציאות הישראלית השתנתה מקצה לקצה. משפחות רבות מתמודדות עם אתגרים שלא הכירו קודם - הורים במילואים ממושכים, ילדים שנחשפו למראות קשים, חרדות שהפכו לחלק מהשגרה. במציאות מורכבת זו, עולה השאלה: כיצד צריכה מערכת הרווחה להתייחס למשפחות שמתקשות להתמודד? האם מצוקה רגשית בתקופת מלחמה מצדיקה הוצאת ילדים מבתיהם?
"קטין נזקק" ושלומו הנפשי
חוק הנוער (טיפול והשגחה) משנת 1960 מגדיר מיהו "קטין נזקק" - ילד שזקוק להתערבות המדינה להגנה עליו. בין שבעת המצבים המנויים בחוק, הרלוונטי ביותר לענייננו הוא סעיף 2(6): "מי ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת".
"זוהי הגדרה רחבה מאוד", מסבירה עו"ד סימה כהן. "היא נותנת לעובדים סוציאליים ולבתי המשפט שיקול דעת נרחב. השאלה היא איך משתמשים בו - האם כדי להגן על ילדים או כדי לפרק משפחות בשעת משבר?"
הליך הוצאת ילד מביתו מתחיל בדרך כלל בוועדת תכנון טיפול והערכה. אם ההורים מתנגדים להמלצות הוועדה, הם רשאים לערער ולדרוש דיון בוועדה בהרכב חדש ומורחב. אם גם אז אין הסכמה, פקיד הסעד פונה לבית המשפט לנוער.
תקציבים מול מציאות
אחת הביקורות החריפות על מערכת הרווחה נוגעת לאופן חלוקת התקציבים. מתוך תקציב של למעלה מ-12 מיליארד שקלים בשנה, חלק ניכר מופנה למימון מסגרות חוץ-ביתיות - אומנה, פנימיות ומוסדות. לעומת זאת, התקציבים לסיוע למשפחות בתוך הקהילה נותרים דלים.
"יש כאן עיוות מובנה", טוענת עו"ד כהן. "כשהתקציב זורם למוסדות ולמשפחות אומנה, נוצר תמריץ להוציא ילדים מבתיהם. במקום להציע הדרכת הורים, מטפלת או טיפול פסיכולוגי בבית - קל יותר להמליץ על הוצאה".
העלות של החזקת ילד במסגרת חוץ-ביתית גבוהה פי כמה מעלות הטיפול במשפחה בקהילה. "באותם משאבים שמושקעים בילד אחד במוסד, אפשר לתת מענה טיפולי למשפחה שלמה", מדגישה עו"ד כהן.
"כולנו בטראומה"
המלחמה הנוכחית יצרה מציאות חדשה. הורים רבים מתמודדים עם פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. ילדים חיים בצל האזעקות והחשש לשלום יקיריהם. במצב כזה, כמעט כל משפחה יכולה להיחשב כמשפחה במצוקה.
"צריך להבין שאנחנו במצב חירום לאומי", מסבירה עו"ד כהן. "הורה שמתקשה לתפקד אחרי חודשים במילואים לא הפך להורה רע. ילד שמפתח חרדות בגלל המצב הביטחוני לא נמצא בסכנה מהוריו. דווקא עכשיו המשפחה צריכה להיות המקום הבטוח".
מה אומרים בתי המשפט?
בשנים האחרונות ניכרת מגמה בבתי המשפט להקפיד יותר על העיקרון שהוצאת ילד מביתו היא "אמצעי אחרון". שופטים רבים מבקרים את הנטייה של רשויות הרווחה להמליץ על הוצאה חוץ-ביתית כפתרון ראשון.
"ראינו החלטות חשובות של בתי משפט שדחו המלצות אוטומטיות להוצאה", מציינת עו"ד כהן. "השופטים מבינים שהפגיעה בילד שנתלש מהוריו יכולה להיות קשה יותר מהקושי שבגללו רצו להוציאו".
לדברי עו"ד כהן, העיקרון המנחה הוא שילד צריך לגדול עם הוריו הביולוגיים, ורק כאשר יש סכנה ממשית ומיידית לשלומו, ולאחר שכל האמצעים האחרים מוצו, ניתן לשקול הוצאה מהבית.
הזכות לסיוע משפטי
עו"ד כהן מדגיש בפני ההורים כי הם זכאים לסיוע משפטי חינם בהליכים אלה. "אל תוותרו על ייצוג משפטי", היא מבהירה. "עורך דין יכול לעזור לכם להציג את התמונה המלאה, להציע חלופות ולהגן על זכויותיכם".
מעבר לכך, לדבריה, גם הילד זכאי לייצוג נפרד במקרים מסוימים, כאשר בית המשפט ממנה לו אפוטרופוס לדין.
החלופות האפשריות
לפני שמגיעים לצעד הקיצוני של הוצאת ילד מביתו, קיימות חלופות רבות שהמערכת אמורה לבחון. הדרכת הורים וליווי משפחתי יכולים לתת כלים להתמודדות, במיוחד בתקופות משבר. לעיתים, כל מה שנדרש הוא סיוע של מטפלת או עוזרת בית שתקל על העומס היומיומי. טיפול פסיכולוגי להורים ולילדים יכול לסייע בעיבוד הטראומה והחרדות.
לדברי עו"ד כהן, המשפחה המורחבת היא משאב חשוב נוסף - סבים, דודים או קרובים אחרים יכולים לספק רשת ביטחון ותמיכה. מרכזי יום טיפוליים מציעים מסגרת תומכת לילדים תוך שהם ממשיכים לגור בבית. בחלק מהרשויות קיים שירות של "תמיכה ביתית", פתרון ביניים שבו הילד שוהה אצל משפחה קולטת מספר שעות ביום אך חוזר לישון בביתו - מענה המאפשר הפוגה להורים מבלי לנתק את הילד ממשפחתו.
"כל אחת מהחלופות האלה עדיפה על פירוק המשפחה", אומרת עו"ד כהן. "במיוחד בתקופה כזו, כשכולנו זקוקים לתמיכה ולא לענישה".
לעו"ד סימה כהן באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד סימה כהן
מה צריך להשתנות?
לפי עו"ד כהן, כמי שעדה למתרחש בנושא זה, השינוי הנדרש הוא עמוק ומערכתי. ראשית, כך לדבריה, יש להפנות תקציבים משמעותיים לתמיכה במשפחות בקהילה. שנית, יש לשנות את התפיסה - ממערכת שרואה בכל קושי איום, למערכת שרואה בו הזדמנות לסייע.
"בתקופה הזו, כשכל משפחה שנייה בישראל מתמודדת עם טראומה כלשהי, אנחנו חייבים לשנות גישה", מסכמת עו"ד כהן. "הילדים שלנו זקוקים להוריהם יותר מתמיד. תפקיד המדינה הוא לתמוך במשפחות, לא לפרק אותן".
המסר להורים
להורים המתמודדים עם קשיים רגשיים בתקופה זו, המסר ברור: אתם לא לבד, ומצוקה זמנית אינה סיבה לוותר על ילדיכם.
"אל תחששו לבקש עזרה, אבל דעו את זכויותיכם", ממליצה עו"ד כהן. "תעדו כל פנייה לטיפול, שמרו על קשר עם גורמי תמיכה בקהילה, ואם נדרש - פנו לייעוץ משפטי. הילדים שלכם זקוקים לכם, במיוחד עכשיו".
בסופו של דבר, השאלה היא לא רק משפטית אלא ערכית: איזו חברה אנחנו רוצים להיות? חברה שתומכת במשפחות בשעת משבר, או חברה שממהרת לשפוט ולהעניש? התשובה תקבע את עתידן של אלפי משפחות ישראליות.
הכתבה בשיתוף zap משפטי