הלילה הראשון בבית החולים. התינוק החדש שלכם נושם ברגיעה בעריסה, אבל משהו בפניו גורם לכם לאי נוחות שאתם מנסים להדחיק. הרופא נכנס לחדר והמילים שהוא אומר משנות הכל לנצח: "יש לנו חשד לתסמונת דאון." רגע אחד המציאות שלכם הייתה אחת, ורגע אחר היא הופכת למשהו שונה לחלוטין.
זוהי המציאות של אחד מכל 600 הריונות בישראל. המספר הקר הזה מתחבא מאחורי החשש השקט של כל אם ואב - החשש מהלא נודע, מהשונה, מהמורכב. למרות שרבים מהילדים הללו מביאים שמחה עצומה למשפחותיהם - עד כדי כך שיש הקוראים להם בחיבה "תסמותקים" - לא ניתן להתעלם מהמציאות הרפואית: מדובר במחלה גנטית מורכבת, עם תוחלת חיים מוגבלת, הדורשת עזרה וטיפול מתמידים.
אבל מה קורה כאשר מתברר שההפתעה הכואבת הזו הייתה יכולה להימנע? כאשר עולה החשד שמישהו במערכת הבריאות כשל, והמידע שהיה אמור להגיע אליכם בזמן - פשוט לא הגיע?
להבחין בין גורל לרשלנות
"הרגע שבו הורים מבינים שמשהו השתבש במעקב ההריון הוא רגע מפתח", מסביר עו"ד אלעד ג'ובני, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. "השאלה היא לא אם לאהוב את הילד - כמובן שיאהבו אותו ללא תנאי. השאלה היא האם הם קיבלו את האפשרות לקבל את ההחלטה המתאימה להם בזמן שעדיין יכלו".
הסטטיסטיקות ברורות: ככל שגיל האישה בעת ההיריון עולה, כך גדל הסיכון לתסמונת דאון. אצל נשים מעל גיל 45, הסיכון מגיע לאחד מכל 30 הריונות. אך במקביל, מציעה כיום הרפואה מגוון בדיקות אבחון מתקדמות ומדויקות.
"המרחק בין רשלנות רפואית לבין גורל רע יכול להיות דק כחוט השערה", אומר עו"ד ג'ובני. "כאשר מדובר בתסמונת דאון, כל יום שחולף בלי אבחון נכון הוא יום שבו נלקחת מההורים האפשרות לקבל השליטה על העתיד שלהם ושל ילדיהם".
מהניסיון של עו"ד ג'ובני, ישנם מספר מצבים שבהם יש לחשוד ברשלנות רפואית. אחד המצבים הוא כאשר הבדיקות הרלוונטיות לא בוצעו במועדן. "הבדיקה הקריטית ביותר", הוא מסביר, "היא בדיקת השקיפות העורפית בין השבועות 11-14. אם רופא לא הפנה לבדיקה זו, או שלא הסביר לזוג את חשיבותה - זו עלולה להיות רשלנות".
לדבריו, גם מצב בו ההורים קיבלו מידע לקוי או חסר, יכול להפוך עילה לרשלנות. "יש מקרים", הוא מוסיף, "שבהם הרופא לא הסביר לזוג את האפשרויות הקיימות, את חלונות הזמן לבדיקות, או שנתן מידע מוטעה לגבי תוצאות בדיקות. במקרים אחרים, הבדיקות אכן בוצעו, אך הרופא או המעבדה טעו בפענוח התוצאות ולא זיהו את הסיכון".
"לצערי", ממשיך עו"ד ג'ובני, "יש גם מקרים נוספים, בהם מידע חשוב 'נופל בין הכיסאות' בגלל חוסר תיאום בין רופאים או מחלקות שונות. גם כאן, יתכן ותהיה עילה לתביעת רשלנות".
ההתמודדות הכפולה של רגש ומשפט
אחת השאלות הקשות ביותר שמשפחות שואלות את עו"ד ג'ובני היא כיצד לנהל במקביל את ההתמודדות הרגשית עם המצב החדש ואת התהליך המשפטי. "זוהי התמודדות כפולה ומורכבת", הוא מסביר. "מצד אחד יש לכם תינוק שזקוק לטיפול מיידי ולאהבה ללא תנאי, ומצד שני יש צורך להבין האם נעשתה כאן עוולה שצריך לתקן".
לעו"ד אלעד ג'ובני באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אלעד ג'ובני
מה אתה עונה להורים אלו?
עו"ד ג'ובני: "העצה שלי היא שיתנו לעצמם זמן לעכל את המצב, אבל שלא יחכו יותר מדי. יש חלון זמן מוגבל להגשת תביעה - עד שהילד מגיע לגיל 7 - והעבודה על התיק דורשת זמן רב. משפחות צריכות להבין שהתמודדות עם תסמונת דאון היא לא רק אתגר רגשי אלא גם כלכלי עצום. הטיפולים, הציוד המיוחד, הצורך של אחד ההורים להפחית עבודה - כל זה מסתכם במיליונים לאורך חיי הילד. זה נכון שהפיצויים שנפסקים בתיקים אלו יכולים להיות גבוהים, אבל ראשית מדובר בעבודה מורכבת ביותר מהצד המשפטי, ולכן חשובה המיומנות של עורך הדין, ומצד שני, כמובן, זה לא כסף שמחזיר את השעון לאחור. יחד עם זאת, זה כסף שמאפשר למשפחה לתת לילד שלה את הטיפול הטוב ביותר ולהתמודד בכבוד עם האתגרים".
מה הם האתגרים הייחודיים של תביעת רשלנות רפואית באבחון תסמונת דאון?
עו"ד ג'ובני: "אחת השאלות המרכזיות היא הוכחת הקשר הסיבתי - האם ההורים באמת היו מחליטים להפסיק את ההיריון לו ידעו על התסמונת? למשל, בתיק הסתיים לפני מספר חודשים בבית המשפט המחוזי בירושלים, קופת החולים טענה בהגנתה שמדובר בתובעת מוסלמית דתייה שלא הייתה מפילה בכל מקרה. השופט דחה טענה זו לאחר שהתברר מעדותה של התובעת שאם הייתה יודעת על מצב בנה, הייתה פונה לוועדה להפסקת היריון ועושה כל הנדרש. נקודה משפטית נוספת נוגעת לסטנדרט הרפואי הנדרש. לא מספיק שרופא ביצע 'משהו', הסטנדרט הרפואי מחייב הסבר ברור למטופלת על חשיבות הבדיקות, תיאום מדויק של לוחות הזמנים, ומעקב לוודא שהבדיקות אכן מתבצעות במועדן".
מגמה משפטית משתנה
פסקי דין עדכניים מעידים על הכרה גוברת של מערכת המשפט בחומרת הנזק הנגרם עקב החמצת אבחון תסמונת דאון. כך,אותה אישה מוסלמית, זכתה לפיצוי של 6.6 מיליון שקל ופסק דינה מצטרף לשורה של פסקי דין נוספים שבהם נקבעו פיצויים משמעותיים.
"אנו רואים מגמה ברורה של הגדלת הפיצויים בתיקי תסמונת דאון", מציין עו"ד ג'ובני. "בתי המשפט מבינים שמדובר לא רק בנזק כספי אלא במהפך מהותי בחיי המשפחה כולה. הפיצוי כולל לא רק הוצאות רפואיות והוצאות טיפול, אלא גם אובדן כושר השתכרות של ההורים, צורך בעזרת זולת, והתאמות מיוחדות בחיי היומיום".
מרכיבי הפיצוי כוללים: הוצאות רפואיות וטיפולים לכל החיים (הרכיב הגדול ביותר), אובדן כושר השתכרות של ההורים, צורך בעזרת זולת וסיוע יומיומי, התאמות והוצאות מיוחדות, נזק לא ממוני - כאב וסבל, פגיעה באיכות החיים, ושכר טרחת עורך דין (שיכול להגיע ל-20% מהפיצוי ויותר).
למרות הסיפור הקשה, עו"ד ג'ובני מדגיש שיש תקווה למשפחות שנמצאות במצב דומה. "חשוב שמשפחות ידעו שהן לא לבד במאבק הזה", הוא אומר. "מערכת המשפט מכירה בזכותן לקבל פיצוי הולם שיאפשר להן לספק לילד המיוחד שלהן את הטיפול הטוב ביותר האפשרי. כל משפחה שחווה מצב דומה צריכה לדעת שיש לה זכויות. הדרך אמנם ארוכה ומורכבת, אך הצדק יכול לנצח."
ליצירת קשר עם עו"ד אלעד ג'ובני - office@Ge-law.co.il, שד' שאול המלך 35, בית אמריקה - תל אביב, טל' - 072-2405172, 077-3183149.
הכתבה בשיתוף zap משפטי