איתן ביטון, עו"ד למעמד אישי צוואות ירושות, שותף בכיר ומנהל במשרד עורכי דין, רואה מקרוב את השינוי המתרחש בשנים האחרונות בתחום הגירושין. כאיש מקצוע עם ניסיון של כעשור בתחום, הוא עד לתהפוכות שעוברים זוגות ולמחיר הכבד שמשפחות משלמות כאשר גירושין הופכים למלחמת עולמות.
בראיון זה, עו"ד ביטון חושף כיצד המגמה החדשה של גירושין בהסכמה לא רק חוסכת לזוגות כסף רב, אלא בעיקר מצילה את הנפגעים העיקריים במלחמות הגירושין - הילדים. הוא מסביר מדוע האגו הוא האויב הגדול ביותר של תהליך הגירושין, איך המערכת המשפטית עצמה השתנתה כדי לעודד פתרונות הסכמיים, ומה זוגות צריכים לדעת כדי לעבור את התקופה הקשה הזו בכבוד ובמינימום פגיעה.
מתוך ניסיונו העשיר, עו"ד ביטון מציע מבט ישיר על הדילמות האמיתיות שעומדות בפני זוגות
המתגרשים, ומסביר מדוע לפעמים הדרך הקצרה ביותר למטרה היא דווקא זו שעוברת דרך ויתורים הדדיים ופשרות.
עו"ד ביטון, יש תחושה שבשנים האחרונות התחום השתנה, ויותר זוגות מחפשים פתרונות בלי סכסוך. איך אתה רואה את זה?
"אכן, אנו עדים למגמה ברורה בשנים האחרונות, במיוחד מאז תקופת הקורונה. הלחצים הכלכליים והחברתיים שנוצרו, לצד השהות הממושכת של בני זוג בסביבה משותפת, הובילו להחרפת מתחים זוגיים.
במקביל, עלויות ההליכים המשפטיים בדיני משפחה הפכו לכבדות יותר, בעוד שהתוצאות אינן בהכרח משיגות את היעדים הכלכליים או החברתיים של הצדדים, ובמיוחד אינן מגנות על טובת הילדים.
בעבר, הגישה המקובלת הייתה שכל צד פונה בנפרד לייצוג משפטי במטרה להשיג יתרון טקטי על בן זוגו. עורכי דין היו מעצבים אסטרטגיות התקפיות הכוללות לעיתים עירוב גורמי אכיפה וכלים משפטיים אגרסיביים, הכל במטרה לחזק את המעמד המשפטי של מרשם.
כיום, אנו רואים התפתחות מקצועית משמעותיות - לטובה. עורכי הדין מובילים מגמה של הליכים פחות עוינים ויותר בונים, המכוונים להסכמות. הגישה החדשה מדגישה דיאלוג בונה בין הצדדים, הבנה הדדית של הציפיות והמגבלות, והגעה לפתרונות מאוזנים.
ההבדל בעלויות משמעותי ביותר. בעוד שסכסוכי גירושין מורכבים עם נכסים נרחבים יכולים להגיע לעלויות של מאות אלפי שקלים, והליכים הסכמיים מסתכמים בדרך כלל בעלות של אלפים בודדים עד עשרות אלפי שקלים, בהתאם למורכבות ההסדרים הנדרשים, מספר הילדים ומגוון הנכסים הכרוכים."
לעו"ד איתן ביטון באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד איתן ביטון
השאלה המתבקשת במצב כזה היא האם אחד הצדדים נותר מקופח או נפגע יתר על המידה?
בגישה בוגרת יותר, שני הצדדים מבינים קודם כל שרווחת הילדים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות, שכן כאשר מתפתחים סכסוכים והתנגשויות, הילדים הם שנושאים בנטל הכבד ביותר. בכל מחלוקת בין הורים, הנפגעים העיקריים הם הילדים.
הצד המשפטי אינו מבטיח בהכרח את התוצאות שהובטחו בתחילת התהליך. עורכי דין נוטים לזרוק הבטחות רחבות ואופטימיות בשלבים הראשונים, אך לעתים קרובות מתברר שהמציאות המשפטית מורכבת יותר, והתוצאות הסופיות עשויות להיות שונות מהציפיות הראשוניות.
בהסכם, כמו בכל הסכם אמיתי, קיימות פשרות מובנות. כל צד מבין שיהיה עליו לוותר על דברים מסוימים, תוך שהוא זוכה ביתרונות אחרים. אולם גם התהליך המשפטי מוביל בסופו של דבר למצב דומה של פשרות, כאשר כל צד יוצא עם חלק מהדרישות שהציג בתחילה, ולא עם הכל.
אלו תנאים צריכים להתקיים כדי שזוג יוכל לעבור גירושין בהסכמה?
בראש ובראשונה, על בני הזוג לגבש החלטה ברורה ועקרונית להפסיק את הנישואים. מכאן, עליהם להבין את החשיבות של ניהול התהליך בצורה מכובדת ואמינה, במטרה להימנע מהליכים משפטיים ממושכים ומסכסוכים רב-שנתיים הפוגעים באופן משמעותי ברווחת הילדים.
לאחר גיבוש החלטת הגירושין, מומלץ שהצדדים יקיימו דיון מבנה ויעבדו על גיבוש הסכמות ראשוניות בנושאים שבהם קיימת התכנסות דעות. שלב זה צריך להתמקד בזיהוי תחומי הסכמה הקיימים לפני הפנייה לייעוץ משפטי.
רק לאחר מכן יש לפנות לעורכי דין עם הנושאים השנויים במחלוקת, כאשר קיימים מנגנונים ופרוצדורות מבוססות לפתרון מחלוקות אלה תוך מזעור הפגיעה הכוללת בשני הצדדים.
התהליך הבסיסי מחייב שלושה יסודות מהותיים: הראשון - קבלת החלטה חד-משמעית לסיום הנישואים. השני - הבנה מוקדמת וברורה שרווחת הילדים תעמוד במרכז כל החלטה ופעולה. השלישי - עבודת הכנה מקדימה הכוללת גיבוש מדיניות בנושאים הבסיסיים: הסדרי זמנים וחלוקת זמן עם הילדים, קביעת סכומי מזונות והתחייבויות כספיות הדדיות, והגדרת עקרונות לחלוקת הרכוש המשותף והתחייבויות הכספיות.
מה הדברים שגורמים לזוגות להיכשל? מה יכול להכשיל תהליך שיהיה נעים וללא יותר מדי מלחמות?
הגורם המרכזי הוא בעיות האגו ופגיעה בכבוד העצמי, המתבטאים הן בהקשרים כלכליים והן בנושאי זמני שהייה עם הילדים. כאשר אדם נפגע רגשית באופן עמוק, יכולותיו הקוגניטיביות נפגעות, ההיגיון הכלכלי מתערער. במקרים כאלה, הצד הנפגע מפסיק לחשב רציונלית - גם אם הסכומים הם משמעותיים, ההבדלים הקטנים מפסיקים להיות רלוונטיים, והעקרון הופך להיות "נפגעתי - אלחם עד הסוף ללא התחשבות בעלויות".
הצעד הראשון הוא הורדת האגו והבנה שככל שהקרבה בין הצדדים הייתה גדולה יותר, כן המחלוקות הן רגשיות יותר ובעלות פוטנציאל הרסני גבוה יותר, במיוחד במסגרת המשפחתית.
מאז חקיקת חוק סדר דין אזרחי חדש, בתי המשפט מחויבים להתחיל כל הליך משפטי בשלב של יישוב סכסוכים. מדובר בהליך חובה שמתקיים לפני הגעה לפני שופט, במסגרתו מופנים הצדדים להליך מובנה של יישוב סכסוך.
במסגרת הליך זה, הצדדים נפגשים ללא נוכחות עורכי הדין, פנים אל פנים מול איש מקצוע מוסמך - עורך דין מגשר, עובד סוציאלי, או בעל מקצוע אחר מטעם בית המשפט. התהליך מאפשר דיאלוג ישיר ולא מתווך, שבו במקום עמדות חדות ומנוגדות, הצדדים יכולים להבין שלמרות המחלוקות והפגיעות הקיימות, ניתן להגיע לפתרונות הסכמיים.
רבים מהליכי הגישור ויישובי הסכסוך מסתיימים בהסכמות, מה שהוביל לגידול משמעותי בכמות הסכמי הגירושין שנחתמים בדרך הסכמית.
יש לך הרבה מקרים של זוגות שאחד מהם מתחרט על הסכם הממון שחתם?
אחת הטענות הנפוצות ביותר לביטול הסכמי הממון היא הפעלת לחץ בלתי הולם בעת החתימה: "הכריחו אותי לחתום, איימו עלי שבלי זה לא יהיו נישואין". תרחיש נפוץ הוא זוגות שמכירים שנים רבות, ובערב החתונה אחד הצדדים מציג לראשונה הסכם הממון תוך התייחסות לנכסים משפחתיים או ירושות צפויות. המצב יוצר דילמה: "מה אני אעשה? האירוע מאורגן, כולם מוזמנים, הכל מוכן".
אכן, הטענה של הפעלת לחץ בלתי הולם ומניפולציות בעת חתימת הסכמי הממון היא אפקטיבית משפטית. מספר לא מבוטל של הסכמי הממון זוכים לביטול חלקי או מלא בפסיקה, כולל בערכאות הגבוהות ובבית המשפט העליון, בשל נסיבות דומות של לחץ ופגיעה בחופש ההחלטה.
מה צריך לכלול בהסכם הממון מקצועי, איזה סעיפים חיוניים?
הליבה של הסכם הממון מתמקדת בהגדרת הרכוש ומעמדו. עקרונות הבסיס כוללים הגדרה ברורה של הרכוש המשותף לעומת הרכוש המופרד של כל צד, קביעת נקודות זמן קריטיות - מאיזה שלב רכוש נחשב למשותף, באיזו נקודת זמן רכוש נכנס לשיתוף הזוגי, ובאילו נסיבות רכוש מופרד הופך למשותף או נשאר מוחרג.
על פי הדין הישראלי, הענקת זכויות שימוש או הנאה מרכוש יכולה לשנות את מעמדו המשפטי. לדוגמה: חשבון בנק אישי על סך שני מיליון שקל שבעליו מעניק גישה לבן הזוג - מעצם ההנאה והשימוש הפעיל ברכוש זה, הוא עלול להפוך למשותף. באופן דומה, נכס שנרכש על שם צד אחד בלבד, אך הזוג מתגורר בו ונהנה ממנו, עלול להיחשב כרכוש משותף.
מכאן נובעת החשיבות של הגדרת הרכוש הספציפי שעליו מדובר, והנסיבות המדוייקות שבהן מעמדו יכול להשתנות. חיוני להבין שבקיום יחסי זוגיות ונישואין, רכוש וזכויות מסוימות שנרכשות במהלך הנישואין הופכות באופן אוטומטי למשותפות ולא שייכות באופן בלעדי לצד אחד. לא ניתן לטעון ש"מה שהיה ברשותי ביום הנישואין נותר אישי", מכיוון שמעבר לרכוש הראשוני קיימות התחייבויות וזכויות נוספות הנובעות מעצם הנישואין.
בנוגע לרמת החיים של הילדים לאחר הגירושין - איך מוצאים את האיזון?
האמא אינה אמורה לחוות ירידה באיכות החיים כתוצאה מהגירושין. מדובר בעניין של איזון מורכב - גם במקרים שבהם זוג הצליח להתעשר במהלך הנישואין ונדרש לצמצם את הרכוש במסגרת הגירושין, יש להבטיח לבת הזוג את רמת החיים שקיבלה במהלך הנישואין, או לחתור למצב כמה שיותר קרוב למידה זו.
העניין אינו רק מניעת ירידה באיכות החיים, אלא קודם כל שיקולי רווחת הילדים וההבטחה שהם לא ייפגעו מהתהליך.
השיקולים הללו פועלים לשני הכיוונים. לדוגמה, בהסדרי ראייה ושהייה - ידוע שכאשר הילדים כבר אינם בגיל הרך, מעבר לגיל 6 הם מחויבים בדרך כלל להימצא אצל האם, אך לאחר גיל זה הם כבר מסוגלים לשהות אצל האב.
במקרים מסוימים, האם מתחילה להציב קשיים - "האב לא מתאים, יש לו בעיות כאן ושם" - כאשר בפועל, מבחינת טובת הילדים, המצב האידיאלי עבורם הוא לבלות חצי שבוע אצל כל הורה, תוך יצירת קשר איכותי עם שני ההורים. אולם היא מציבה מכשולים במטרה לשמור על הילדים אצלה ובד בבד לשמר רמת מזונות גבוהה. יש לציין כי הדפוס הזה יכול להתרחש גם בכיוון ההפוך.
איזה עצה אחת חשובה תיתן לזוג שעומד בפני גירושין?
ההמלצה העיקרית, במיוחד לזוגות עם ילדים, היא לצאת מההתמקדות בעצמכם ולמקם את רווחת הילדים במרכז כל החלטה. להבין שחוסר ההתאמה הזוגית כשלעצמו משפיע על הילדים ולהימנע מהגברת הפגיעה באמצעות סכסוכים מיותרים. רווחת הילדים חייבת להיות שיקול עליון.
נקודה זו מהווה גם את אבן הבוחן המרכזית בפני בית המשפט. לכן חיוני לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה - הילדים הם הנפגעים העיקריים בכל תהליך גירושין, ויש לזכור שגם בעת תחושות פגיעה או כעס, הדאגה לילדים חייבת לעמוד במרכז.
הקמת בית משותף לא הוכיחה את עצמה כמוצלחת. היו חוויות, ניסיונות וחתירה למטרות שלא התגשמו. ההחלטה לפרק את הקשר התקבלה. עם זאת, הילדים אינם צריכים לשאת במחיר של כישלון הקשר ההורי.
במצב של גירושין עם סכסוך, היחיד שמרוויח כלכלית הוא עורך הדין, והנפגעים העיקריים הם הילדים. הכרחי למקם את צורכי הילדים בראש סדר העדיפויות ולא שיקולים כלכליים. הסדרי ראייה וזמני שהייה עם הילדים צריכים להתבסס על היכולות וטובת הילדים. לא להשתמש בילדים ככלי מיקוח או נקמה. פגיעות כאלה ברווחת הילדים יוצרות נזקים בלתי הפיכים שאינם ניתנים לתיקון לאחר מעשה.
אם אתם עומדים בפני תהליך גירושין, זכרו שהדרך שבה תבחרו לנהל את התהליך תשפיע על כל בני המשפחה לשנים הבאות. פנו לייעוץ משפטי מקצועי שיוכל להדריך אתכם לקראת פתרון אופטימלי. תפקידו של עורך הדין הוא למצות עבורכם את כל האפשרויות לפתרון בונה ולשם כך אתם מוזמנים ליצור קשר עם עו"ד איתן ביטון.
משרדו ייצג למעלה מ-25 שנים עשרות לקוחות בתחום המעמד האישי ורשם הצלחות רבות. כמו כן, קלינגהופר ביטון ושות' יעניקו לכם טיפול מקצועי, איכותי ומסור בהליכי גירושין הסכמיים, עריכת הסכמי ממון מותאמים, הסדרת זכויות ראייה ומזונות וליווי מלא בכל שלבי התהליך תוך שמירה על טובת הילדים.
צרו קשר:
053-2731433
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה באדיבות zap משפטי