הרגע המיוחל הגיע - יום ההולדת ה-18. אותו יום שבו צעירים רבים חוגגים את כניסתם לעולם הבגרות, את הזכות להצביע, לנהוג ולקבל החלטות עצמאיות. אבל בישראל של 2025, המציאות הכלכלית מציירת תמונה מורכבת יותר. בעוד שהחוק מכיר בהם כבגירים לכל דבר ועניין, רוב הצעירים הישראלים ממשיכים להיות תלויים כלכלית בהוריהם - בין אם הם מתגייסים לצבא, משרתים בשירות לאומי או ממשיכים ללימודים במסגרות שונות.
השאלה המשפטית המרכזית שעולה כאן נוגעת להמשך חובת ההורים לשלם מזונות גם לאחר שילדיהם חצו את קו הבגרות. "המעבר לגיל 18 אינו מנתק באופן אוטומטי את החובה ההורית לדאוג לצרכי הילדים", מסבירה עו"ד סימה כהן, המתמחה בדיני משפחה. "המשפט הישראלי מכיר במציאות החיים שלנו, שבה צעירים רבים אינם יכולים להתפרנס בעצמם מיד עם הגיעם לבגרות. החובה ממשיכה להתקיים, אם כי במתכונת שונה - מה שאנו מכנים 'מזונות מדין צדקה'".
מה אומר החוק הישראלי?
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) משנת תשי"ט-1959 קובע כי אדם חייב במזונות לפי הדין האישי החל עליו. עבור יהודים, המשמעות היא שהחובה נקבעת על פי הדין העברי, המבחין בין צרכים הכרחיים - אלו הבסיסיים ביותר כמו מזון, ביגוד ומדור - לבין צרכים שאינם הכרחיים, המכונים צרכים "מדין צדקה".
בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בעניין פלוני נ' פלונית משנת 2017, חל שינוי משמעותי בחלוקת הנטל בין ההורים. בעוד שבעבר האב נשא בחובה העיקרית, כיום שני ההורים חולקים בנטל בהתאם ליכולתם הכלכלית מכלל מקורות ההכנסה שלהם. החל מגיל 15 ועד 18, חובת תשלום המזונות נחשבת כולה כחובה מדין צדקה, והיא חלה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית.
אך מה קורה כשהילדים מגיעים לגיל 18? "חשוב להבין שמזונות מדין צדקה אינם מתנת חסד או התנדבות", מדגישה עו"ד כהן. "מדובר בחובה משפטית מלאה שניתן לאכוף אותה באמצעות בית המשפט. ההבדל העיקרי הוא שהחובה כפופה לתנאים מסוימים - ההורה צריך להיות 'אמיד', כלומר בעל יכולת כלכלית מעבר לצרכיו שלו, והילד הבגיר צריך להיות 'נצרך', כלומר מי שאינו יכול לפרנס את עצמו".
המונח "אמיד" אינו מחייב עושר רב. מדובר במי שיכול לפרנס את עצמו ועדיין נותרת בידו יכולת כלכלית. מנגד, "נצרך" הוא מי שאין בכוחו הכלכלי לדאוג לצרכיו. היקף החובה נקבע על פי עקרון "כדי מחסורו" - בהתאם לרמת החיים שאליה הורגל הצעיר ובהתחשב ביכולת הכלכלית של ההורים.
המציאות הייחודית של ישראל
המציאות הישראלית, שבה רוב הצעירים מתגייסים לשירות חובה או משרתים בשירות לאומי, יוצרת מצב ייחודי. במהלך השירות, הצעירים אינם יכולים לעבוד ולהתפרנס, והתלות הכלכלית שלהם בהוריהם נמשכת. הפסיקה הישראלית הכירה במציאות זו וקבעה כי בתקופת השירות, ההורים ממשיכים להיות חייבים במזונות, אם כי בסכום מופחת - בדרך כלל כשליש מהסכום ששולם עד גיל 18.
"ההיגיון מאחורי ההפחתה ברור", מסבירה עו"ד כהן. "החיילים מקבלים מהצבא שלוש ארוחות ביום, מקום לינה ומשכורת צבאית, גם אם היא צנועה. לכן הצרכים הכספיים שלהם פוחתים, אבל לא נעלמים לחלוטין. הם עדיין זקוקים לכסף עבור נסיעות, בילויים, ביגוד אזרחי וצרכים אישיים שונים".
לדבריה, כאשר הורים עורכים הסכם גירושין, הם יכולים לקבוע מראש כי החובה תימשך עד גיל 21 או עד סיום השירות הצבאי. ניתן אף לקבוע במפורש שהמזונות ישולמו כל עוד הצעיר משרת בפועל, ויופסקו אם ישתחרר מוקדם מסיבה כלשהי.
מצב מעניין נוצר כאשר צעירים בני 18 ומעלה ממשיכים ללמוד בכיתות יג'-יד' או פונים למסלולי עתודה אקדמית. במקרים אלו, התלות הכלכלית בהורים אף גדולה מזו של חיילים בשירות סדיר. "תלמיד שלומד במסגרת מלאה אינו יכול לעבוד ולפרנס את עצמו", מציינת עו"ד כהן. "בניגוד לחייל שמקבל מהצבא מענה לצרכים בסיסיים רבים, התלמיד ממשיך להיות תלוי לחלוטין בהוריו עבור כל צרכיו - מזון, לינה, נסיעות, חומרי לימוד וכל השאר".
עו"ד כהן מציינת כי בתי המשפט הכירו במציאות זו וקבעו כי גם במקרים אלו קיימת זכאות למזונות. ההיגיון הוא שהמשך הלימודים בכיתות יג'-יד' נתפס כהמשך טבעי של הלימודים התיכוניים, במיוחד כאשר מדובר במסלולים מקצועיים או בהכנה ללימודים גבוהים שיאפשרו לצעיר להשתלב בעתיד בשוק העבודה.
לעו"ד סימה כהן באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד סימה כהן
שיקולים בקביעת סכומי המזונות
כאשר מגיעים לקביעת סכום המזונות לצעיר מעל גיל 18, ישנם מספר מסלולים אפשריים. ההורים יכולים להגיע להסכמה ביניהם ולעגן אותה בהסכם. לחלופין, הם יכולים לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני לצורך הכרעה.
איך קובעים את סכום המזונות?
עו"ד כהן: "בית המשפט לוקח בחשבון מגוון שיקולים. ראשית, נבחן סכום המזונות ששולם לאורך השנים עד גיל 18. לאחר מכן נבחנת היכולת הכלכלית של שני ההורים מכלל מקורות ההכנסה שלהם, תוך התחשבות בצרכיהם שלהם. כמו כן, נבחנים צרכי הצעיר, מצבו - האם הוא חייל, סטודנט או עובד - ורמת החיים שאליה הורגל. חשוב לציין שהחובה אינה אוטומטית. אם הצעיר מסוגל לפרנס את עצמו, עובד במשרה מלאה או בעל רכוש משמעותי, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לביטול או הפחתה משמעותית של המזונות".
בין החוק למציאות
המעבר לבגרות בישראל מלווה באתגרים כלכליים משמעותיים. מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצורך ברכישת השכלה גבוהה הופכים את התמיכה ההורית להכרחית עבור צעירים רבים. המשפט הישראלי, בהכירו במציאות זו, יוצר מסגרת המאזנת בין הצורך להגן על צעירים שאינם יכולים להתפרנס לבין ההכרה בכך שמדובר בבגירים שאמורים לשאוף לעצמאות.
"חשוב שהורים יבינו שהחובה המשפטית ממשיכה להתקיים גם לאחר גיל 18, אם כי בתנאים מסוימים", מסכמת עו"ד כהן. "מצד שני, צעירים צריכים להבין שמזונות מדין צדקה אינם זכות אוטומטית, והם כפופים ליכולת הכלכלית של ההורים ולצורך האמיתי שלהם בתמיכה".
"כפי שאני רואה את הדברים", ממשיכה עו"ד כהן, "סוגיית המזונות לצעירים מעל גיל 18 משקפת את המורכבות של החברה הישראלית המודרנית. מצד אחד, הכרה משפטית בבגרות ובאחריות אישית. מצד שני, הבנה שהמציאות הכלכלית והחברתית מחייבת המשך תמיכה הורית. המשפט הישראלי, באמצעות מנגנון המזונות מדין צדקה, יוצר מסגרת גמישה המאפשרת התאמה למצבים השונים תוך שמירה על איזון בין זכויות וחובות של כל הצדדים המעורבים".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי