התופעה של רילוקיישן - מעבר למדינה אחרת לצורך עבודה - שהייתה בעבר פריבילגיה של מעטים, הפכה בעשור האחרון לנפוצה יותר ויותר בקרב משפחות ישראליות וביתר שאת בשנתיים האחרונות המתאפיינות בחוסר יציבות ביטחוני וגם אישי בישראל.
אלפי משפחות עוברות מדי שנה לארצות הברית, קנדה, גרמניה, בריטניה וברחבי העולם, בעקבות הזדמנויות תעסוקתיות מפתות, תנאי חיים משופרים או רצון לשנות סביבה. אבל מה שמתחיל כהרפתקה משותפת עלול להסתבך במהירות כשהנישואין מתפרקים.
פתאום, זוג שהסכים יחד לעבור לחו"ל מוצא עצמו בסכסוך משפטי מורכב: אחד רוצה לחזור לישראל עם הילדים, השני רוצה להישאר במדינה הזרה, ושניהם נאחזים בזכויותיהם ההוריות. דיני המשפחה הישראליים, שתמיד היו מורכבים, נאלצים כעת להתמודד עם תרחישים שלא היו נפוצים בעבר. למשל, מה קורה אם הגרוש רוצה לעזוב עם הילדים ולהשאיר את ההורה השני כאן בישראל? האם זה בכלל אפשרי וכיצד?
המתח בין זכות ההורה המשמורן לבין טובת הילד
"אני רואה את זה יותר ויותר סביבי", מספרת עו"ד סימה כהן, המתמחה בדיני משפחה וירושה. "הורה משמורן מגיע ואומר לי: 'קיבלתי הצעת עבודה מדהימה בחו"ל, או שאני רוצה לחזור למדינת המוצא שלי אחרי הגירושין'. השאלה הראשונה שאני שואלת היא תמיד: מה אמר ההורה השני? ברוב המקרים, התשובה היא 'הוא מתנגד'. ואז מתחיל המאבק המשפטי".
החוק הישראלי ברור: בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החלטות מהותיות בחיי הילדים - כולל שינוי מקום מגורים משמעותי - דורשות הסכמה של שני ההורים. גם אם אחד מהם הוא ההורה המשמורן העיקרי, הוא לא יכול פשוט להחליט באופן חד צדדי להעתיק את מקום מגוריו של הילד למדינה אחרת.
"יש הורים שחושבים שמשמורת משמעה חופש מוחלט," מסבירה עו"ד כהן. "זה לא נכון. המשמורת נותנת לך את הזכות והחובה לדאוג לצרכי הילד היומיומיים, אבל החלטות עקרוניות כמו הגירה לחו"ל דורשות הסכמה של שני ההורים. אם אין הסכמה - בית המשפט הוא זה שיכריע".
מה קורה כשאין הסכמה?
כאשר ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה, הדרך עוברת דרך בית המשפט לענייני משפחה. בשנים האחרונות חלה מהפכה אמיתית בגישת בתי המשפט לנושא ההגירה עם ילדים. בעבר, בתי המשפט נטו להעדיף את רצון ההורה המשמורן ולאשר את ההגירה כמעט באופן אוטומטי. כיום, ההתייחסות שונה לחלוטין.
"בית המשפט בוחן את טובת הילד כשיקול העליון", מדגישה עו"ד כהן. "זה לא אומר מה טוב להורה המשמורן או מה נוח לו מבחינה כלכלית או קריירה. השאלה היא: מה טוב לילד עצמו? האם הוא ייהנה מההגירה? איך זה ישפיע על הקשר שלו עם ההורה שנשאר בארץ? האם הוא מסוגל להסתגל לסביבה חדשה, לשפה חדשה, לתרבות חדשה?".
לדבריה, בתי המשפט נעזרים בדרך כלל במומחים - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופקידי סעד - שמגישים חוות דעת מקצועיות. הם בוחנים שורה של פרמטרים: את איכות הקשר בין הילד לכל אחד מההורים, את יכולת ההורה הלא-משמורן לשמור על קשר עם הילד למרות המרחק, את מסוגלות הילד להשתלב במדינת היעד, ואת כנות כוונות ההורה המבקש להגר.
לעו"ד סימה כהן באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד סימה כהן
צו עיכוב יציאה: הנשק המשפטי של ההורה המתנגד
אחד הכלים המשפטיים המרכזיים העומדים לרשות הורה המתנגד להגירה הוא צו עיכוב יציאה מהארץ. מדובר בצו שמונע פיזית את יציאת הילדים מגבולות המדינה ללא הסכמת שני ההורים.
"צו עיכוב יציאה זה לא משחק", מזהירה עו"ד כהן. "כשיש צו כזה, המידע קיים במערכות המחשוב של משרד הפנים ושל רשות האוכלוסין. אם ההורה השני ינסה לעזוב עם הילדים, הם ייעצרו בנתב"ג. במקרים קיצוניים, ניסיון להעביר ילדים מחוץ לגבולות המדינה בניגוד לצו עיכוב יציאה יכול להיחשב כחטיפת ילדים ומדובר בעבירה פלילית חמורה".
על פי החוק, הפרת צו עיכוב יציאה עלולה להוביל לעונש של עד שבע שנות מאסר. מעבר לכך, ההורה שיעבור את הגבול בצורה בלתי חוקית צפוי לאבד הרבה מאוד מהאמון שבית המשפט נותן בו, ואף עלול לגלות שהמשמורת שלו מוחזרת להורה האחר.
איך בודקים אם יש צו עיכוב יציאה?
רבים לא יודעים שניתן לברר מראש האם קיים צו עיכוב יציאה על ילדיהם. לפי עו"ד כהן, אחת השאלות הנפוצות שמגיעות אליה היא: איך אני יודע אם בן הזוג לשעבר הגיש בקשה לצו עיכוב. "התשובה", היא אומרת, "היא שאפשר לבדוק. אפשר לפנות לבית המשפט המחוזי, להתייעץ עם עורך דין, או לבצע בדיקה מול רשות האוכלוסין. זה הרבה יותר נכון מלגלות את זה רק בשדה התעופה, כשכבר רכשתם כרטיסי טיסה והילדים ארוזים למסע".
המלצה נוספת שעו"ד כהן נותנת ללקוחותיה: "תמיד, אבל תמיד, תעדו הכל בכתב. כל תכתובת עם ההורה השני, כל הסכמה שהוא נותן לנסיעות, כל פרט של תוכנית הנסיעה. זה יכול להציל אתכם בבית המשפט".
מה עושים כשאין הסכמה?
כשההורים לא מצליחים להגיע להסכמה, ההליך המשפטי מתחיל ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה. שם מנסים תחילה לגשר בין הצדדים ולמצוא פתרון מוסכם. אם זה לא עובד, העניין עולה להכרעה שיפוטית.
"תביעת הגירה היא אחד ההליכים המורכבים והרגישים ביותר בדיני משפחה," מסבירה עו"ד כהן. "זה לא רק פרוצדורה משפטית אלא מהלך שעתיד לשנות את חיי המשפחה לחלוטין. לכן ליווי משפטי מקצועי הוא לא מותרות, הוא הכרח".
בפסיקות מהשנים האחרונות ניתן לראות שבתי המשפט מייחסים משקל רב ליכולת ההורה הלא-משמורן לשמור על קשר איכותי עם הילדים. במקרים שבהם ההורה שנשאר בארץ מעורב באופן משמעותי בחיי הילדים, בית המשפט נוטה יותר לדחות בקשות להגירה או להתנותן בתנאים מחמירים.
כאשר בית המשפט מאשר הגירה, הוא לרוב דורש מההורה המהגר להציג בטחונות משפטיים. אלה יכולים לכלול ערבות בנקאית בסכומים משמעותיים (עד עשרות אלפי שקלים), התחייבויות כתובות לשמירת זמני שהות, והבטחה לממן טיסות להורה שנשאר בארץ כדי שיוכל לבקר את ילדיו.
"הביטחונות האלה הם לא לשם פורמליות", מדגישה עו"ד כהן. "הם אמורים להבטיח שההורה שנשאר בארץ לא ינותק מילדיו, ושההורה המהגר לא יעלם עם הילדים לנצח".
דיני משפחה בכפר הגלובלי
המציאות של 2025 שונה לחלוטין מזו של לפני עשור. ההגירה מישראל, שהייתה בעבר תופעה שולית, הפכה לתופעה נפוצה, והיא מציבה אתגרים חדשים בפני המערכת המשפטית ובפני משפחות גרושות. ההורים שמבינים את זכויותיהם וחובותיהם, שמתכננים מראש ומקבלים ייעוץ משפטי מקצועי, נמצאים במצב הרבה יותר טוב מאלה שמנסים לפעול באופן חד צדדי או מגלים את המורכבות רק בשלב מאוחר מדי.
"הדבר החשוב ביותר שאני יכולה להגיד להורים," מסכמת עו"ד כהן, "הוא שאתם לא לבד. יש מסלול משפטי, יש זכויות, ויש פתרונות. אבל כדי למצוא אותם, צריך לפעול בזמן, בשקיפות ובאחריות. הילדים שלכם ראויים לכך".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי