לא מעט זוגות בישראל מוצאים את עצמם בעיצומו של גירושין מורכבים, שבהם הוויכוח על גובה דמי המזונות הופך לנושא המרכזי. דווקא ברגעים הרגישים האלה, עולה השאלה המשפטית שמעטים מבינים לעומקה - היכן נכון להגיש את התביעה, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?לכל אחד מהם יש סמכות שונה ולעיתים גם גישה שיפוטית אחרת, שיכולה להשפיע ישירות על גובה המזונות, על משך ההליך ועל תוצאותיו.
באולפן וואלה התארח עו"ד יורם ביתן, נוטריון ובעל ניסיון רב בדיני משפחה, כדי להסביר מתי יש סמכות לדון במזונות בבית הדין הרבני, מתי לא, ומהם הסיכונים בהחלטה לא נכונה.
הכרעה ששינתה את כללי המשחק
עו"ד ביתן מתייחס לפסק הדין הדרמטי שניתן בבג"ץ, שבו היה מעורב באופן אישי. "עד לפני כמה שנים היה ניתן לקרוך תביעת מזונות לתביעת גירושין בבית הדין הרבני, אבל בג"ץ קבע חד־משמעית - לא עוד," הוא מסביר. "היום, אם אין הסכמה בין בני הזוג, הסמכות הבלעדית לדון במזונות הילדים היא של בית המשפט לענייני משפחה."
לדבריו, למרות הפסיקה הברורה, ישנם עדיין בתי דין רבניים שממשיכים לדון בתביעות מזונות, ולעיתים אף סומכים על החלטות קודמות של בית הדין הרבני הגדול בירושלים: "זו מציאות בעייתית, משום שבתי דין שונים מפרשים את ההחלטות בצורה לא אחידה, וזה יוצר בלבול אצל הציבור וגם אצל עורכי הדין."
מתי אפשר להסכים שבית הדין הרבני יכריע?
במקרים שבהם שני הצדדים מסכימים, ניתן להעביר את הסמכות לבית הדין הרבני. "כמעט כל דבר בתחום המשפחה ניתן לעשות בהסכמה - זה כתוב בחוק," אומר ביתן. "אבל חשוב להבין שאם ההכרעה לא תמצא חן בעיני אחד הצדדים, הוא כבר לא יוכל לעבור אחר כך לבית המשפט. ברגע שנתתם סמכות - היא שרירה וקיימת."
תוקפו של הסכם גירושין שנחתם בבית הדין
עו"ד ביתן מסביר כי גם הסכמי גירושין שמכילים סעיף מזונות יכולים להיות תקפים, כל עוד נעשו בהסכמה אמיתית של שני הצדדים: "אם בית הדין רק אישר את ההסכם, ולא התקיימה הסכמה אמיתית, ניתן לטעון שהסמכות לא ניתנה כדין. הסכמה יכולה להיות מפורשת, בכתב, או משתמעת - וכל מקרה נבחן לגופו."
ומה קורה כשהתביעות חופפות?
אחת השאלות המורכבות היא מה קורה כאשר ניתנו כבר החלטות במקביל בבית הדין ובבית המשפט.
"בג"ץ ביטל את פסקי הדין שניתנו בבית הדין הרבני, אבל לא הכריע מה לעשות עם המזונות שכבר שולמו," מספר ביתן. "יש מקרים שבהם נמשך ההליך ארבע שנים - סכומי כסף עצומים - ובסוף אין תשובה ברורה מי צודק. גם זה חלק מהבעיה במערכת."
"כריכה כדין" - מונח שמבלבל גם משפטנים
אחת הסוגיות המורכבות ביותר היא מושג ה"כריכה". "לכאורה, סעיף 3 לחוק בתי הדין הרבניים מאפשר לקרוך מזונות לתביעת גירושין - אבל רק אם מדובר בתביעת גירושין אמיתית, לא שלום בית," מבהיר עו"ד ביתן. "אם בן הזוג מתחרט או מושך את תביעת הגירושין, הקריכה מתבטלת אוטומטית, וכל מה שצורף אליה - כולל תביעת המזונות - נופל."
ההבדל בין מזונות אישה למזונות ילדים
"הרבה אנשים מבלבלים בין מזונות אישה למזונות ילדים," אומר ביתן. "מזונות אישה ניתנים עד למועד הגט בלבד, וניתן להגיש עליהם תביעה עצמאית בבית הדין או בבית המשפט. לעומת זאת, מזונות ילדים - במיוחד לאחר פסק הדין בבע"מ 919/15 - כפופים כיום לגישה שוויונית יותר, שלוקחת בחשבון את הכנסת שני ההורים."
עם זאת, לדבריו, עדיין קיימים פערים בגישות: "בעוד שבתי המשפט פועלים לפי ההלכה החדשה, יש בתי דין רבניים שעדיין נצמדים לגישה הישנה, שבה האב נושא כמעט לבדו במזונות הילדים. לכן חשוב לדעת מראש לאן לפנות."
ייעוץ משפטי נכון יכול לשנות את התוצאה
"בסופו של דבר, ההבדל בין ערכאה אחת לאחרת יכול להיות עשרות אלפי שקלים בשנה," מסכם עו"ד ביתן. "חשוב להבין את הסמכויות, להתייעץ עם עורך דין מנוסה, ולוודא שהתביעה מוגשת במקום הנכון - כדי להבטיח שהילדים יקבלו את התמיכה שמגיעה להם, וההורים לא יסתבכו בהליכים כפולים."
עו"ד יורם ביתן באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד יורם ביתן
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
עו"ד יורם ביתן מתמחה בדיני משפחה וגירושין, לרבות מזונות, אבהות, הסכמי ממון, חלוקת רכוש, ייצוג בבית דין רבני, ירושות וצוואות, אפוטרופסות וגישור. המשרד מציע פתרונות יצירתיים המשלבים תיאום בין תחומי הכלכלה, ניהול עסקים והדין, ומספק שירות אישי ומקצועי המותאם לכל לקוח.