נפגעי תאונת עבודה בישראל ומשפחות ההרוגים בתאונות אלה זכאים על פי רוב לפיצוי משתי מערכות מקבילות, המשלימות זו את זו: הביטוח הלאומי בו מבוטחים כלל העובדים בישראל, ובנוסף - הגורם האחראי לנזק, נגדו ניתן להגיש תביעת נזיקין בבית המשפט.
תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי
נפגע תאונת עבודה בישראל זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. תגמולים אלה כוללים:
• דמי פגיעה (במקום משכורת) - משולמים עבור התקופה בה הנפגע אינו כשיר לעבוד בעקבות התאונה, עד 91 יום ממועד התרחשותה.
• קצבת נכות - למי שסובל מנכות כתוצאה מהתאונה, כולל קצבת נכות זמנית.
• קצבת שירותים מיוחדים - ניתנת במקרה של פגיעה קשה מאוד בגינה זקוק הנפגע לעזרה רבה.
• קצבת ניידות - ניתנת למי שניידותו נפגעה בעקבות נכות מהסוגים המוכרים כמזכים בקצבה זו.
הנכות הזמנית והקבועה ייקבעו על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. על החלטה זו ניתן לערער בפני ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי
כאשר הפגיעה היא קטלנית ומביאה למות העובד, יהיו בני משפחתו התלויים בו זכאים לקצבת נפטר מתאונת עבודה. קצבה זו נועדה להשלים חלק משכרו של המפרנס שנהרג.
תביעת נזיקין נגד האחראי לגרימת הנזק
ברוב מקרי תאונות העבודה, ישנה גם עילה לתביעת נזיקין נגד מי שגרם לתאונה, או שלא מנע אותה מחמת רשלנות. במקרים רבים יהיה זה המעביד עצמו. כאשר מדובר במעביד שהוא קבלן משנה, יכול להיות שגם הקבלן הראשי נושא באחריות לתאונה ולפעמים גם בעל המקרקעין בהם אירעה התאונה.
במקרים אחרים האחראי עשוי להיות גוף ציבורי - כגון עירייה או מועצה מקומית - שלא תחזק כראוי את שטחי הרשות בהם נפגע העובד.
ברוב המקרים, הנזק הכולל שנגרם לעובד גדול משמעותית מהתגמולים המתקבלים מהביטוח הלאומי, ולכן מומלץ להגיש תביעת נזיקין כנגד הגופים הרלוונטיים שהתרשלו וגרמו לפציעת העובד, בנוסף לתביעה לביטוח הלאומי.
לא לחשוש להגיש תביעה
גם כאשר העובד שנפצע חש שהתאונה אירעה באשמתו או בגלל חוסר זהירות מצדו, במקרים רבים האחריות עדיין נופלת על המעביד או על אדם שלישי כלשהו. בדרך כלל רשלנות העובד תרמה תרומה חלקית וקטנה בלבד להתרחשות התאונה, ובמקרה הגרוע, תתבטא תרומה כזו בהפחתת אחוזים קטנים מהפיצוי המגיע לו.
חשוב לזכור כי לרוב המעבידים בישראל יש ביטוח נגד אחריות מעבידים, כך שמשמעותה של תביעת נזיקין שכזו היא למעשה תביעת חברת הביטוח. לפיכך, על-פי רוב, עובד המגיש תביעת נזיקין נגד המעביד, אינו פוגע בו כלכלית ואינו מסכן את המשך העסקתו.
הנזקים הכלולים בפיצוי
הסכום שייפסק לטובת הנפגע יורכב מפיצוי על כאב וסבל בעקבות הפגיעה, הפסד שכר בתקופת אובדן כושר העבודה, הוצאות שנגרמו לו עבור טיפולים, תרופות ונסיעות ועלות העזרה שהנפגע נזקק לה (או שוויה של העזרה אם היא סופקה ללא תמורה על ידי בני משפחה וחברים).
עובד שנגרמה לו נכות בעקבות התאונה, אפילו נכות בשיעור נמוך, עקב כאבי גב או כאבי צוואר, יקבל פיצוי גם על הפסד כושר השתכרות בעתיד, עזרה במשק הבית או עזרה סיעודית שיזדקק לה בעתיד, הפסד זכויות פנסיוניות וצמצום ניידותו בהמשך החיים.
יורשיו של מי שנהרג מתאונת עבודה יקבלו פיצוי על קיצור תוחלת החיים שלו ועל הפסד השכר שלו ב"שנים האבודות". אם להרוג היו תלויים שאינם יורשים, גם הם יוכלו לקבל פיצוי על הפסד התמיכה של המפרנס שלהם, למשל, אדם שנהרג והוריש בצוואה את כל רכושו לאשתו. לילדיו הקטינים, שהם תלויים שלו, יש זכות תביעה על אובדן התמיכה גם אם אינם יורשים.
לאחר פגיעת העבודה יש להתנהל במקביל בשני הערוצים: להגיש תביעה לביטוח הלאומי על מנת לקבל את התגמולים המהווים חלק מהפיצוי המגיע בגין התאונה, ובנוסף - להגיש תביעה נגד הגורם שרשלנותו גרמה לתאונת העבודה (וחברת הביטוח שלו), להשלמת הפיצוי המגיע מעבר לסכום שיתקבל מהביטוח הלאומי.
עו"ד עוזי עמית-כהן עוסק בתאונות עבודה, תאונות דרכים, נזקי גוף, תביעות ביטוח, רשלנות רפואית.
טלפון: 077-9968254
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד
