פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הגברת האכיפה של חוקי הבנייה בקרקעות חקלאיות

      בשנים האחרונות נוקטת המדינה יד קשה בכל הקשור לשימושים בקרקעות חקלאיות. החמרה זו פוגעת במגזרים רבים. האם ניתן לצמצם את הפגיעה?

      שדה חרוש ליד גן יבנה (ShutterStock)
      חקלאים רבים מחפשים מקורות פרנסה נוספים. שדה חרוש ליד גן יבנה (צילום: Shutterstock)

      כבר שנים ארוכות טוענים החקלאים כי התשלום שהם מקבלים על התוצרת החקלאית שהם מוכרים לרשתות השיווק, מהווה אחוז קטן בלבד מהמחיר המופקע שמשלמים לקוחות הקצה עבור תוצרת זו. ההפסדים שנוחלים החקלאים אינם הבעיה היחידה שלהם, ורשימת המשברים הפוקדים את ענף החקלאות כולו בשנים האחרונות, היא ארוכה ומייאשת: משבר המים; היעדר עובדים זרים; יבוא מקביל של פירות, ירקות ובשר; איסורים ותקנות בתחומים שונים כמו פיטום אווזים; עידוד סגירת הרפתות הפרטיות והפיכת ענף החלב לריכוזי - כל אלה ועוד תרמו למשבר גדול ומתמשך בענף החקלאות, אותו משבר שהביא חקלאים רבים לחיפוש מקורות פרנסה נוספים.

      מה עושות הקרקעות בלילות

      את קשיי הפרנסה שפקדו אותם מנסים חקלאים רבים לפתור על ידי הסבת הקרקעות החקלאיות השייכות להם ולמשפחתם מזה עשרות שנים לשימושים אחרים שאינם חקלאיים - השכרת מבנים או שטחים לצרכי מסחר ואף למגורים.

      בשנים האחרונות נקטה המדינה יד קשה במלחמתה בתופעה זו; חוקי המקרקעין שונו והוקמה יחידה ארצית לאכיפת דיני מקרקעין. שימושים חריגים במקרקעין, שאינם עומדים בקנה אחד עם המטרה לשמה יועדה הקרקע, עשויים לגרור קנסות של עד 900 אלף שקלים על בעלי הקרקע, ולתביעות ענק של המדינה כנגד בעלי אותן נחלות חקלאיות.

      פגיעה במגזרים שלמים

      החמרת האכיפה פוגעת לא רק בבעלי הנחלות החקלאיות, אשר סובלים בין כה וכה מגזרות ומכות חוזרות ונשנות על מקור הפרנסה שלהם ונאלצים כעת להתמודד גם עם קנסות עצומים, אלא גם באלפי משפחות ובעלי עסקים שעשו שימוש בקרקעות אלו.

      משפחות שראו ביחידות הדיור במושבים פתרון למצוקת הדיור בערים הגדולות, נאלצות לחזור לגור בעיר או לשלם סכומי עתק על מגורים, שעה שהקרקעות החקלאיות עומדות ריקות תחת צווי הריסה או צווי איסור שימוש.

      מגזר נוסף שנהנה מהשימוש בקרקעות הוא בעלי העסקים הנאבקים למצוא שטחי תעשייה ומסחר באזורים צפופים ומלאים עד אפס מקום. גם בעלי העסקים שיתמזל מזלם למצוא שטח מתאים במקומות המוסדרים, יאלצו להעביר נתח שמן מהכנסות העסק לתשלום השכירות, או לוותר מלכתחילה על רכישתו שכן היא אינה משתלמת בעליל.

      קציר חיטה במועצה האזורית מרחבים (ספק 500 , חג'בי את חג'בי)
      (צילום ארכיון: חג'בי את חג'בי)

      הסדרה למרות ההחמרה

      למרות האכיפה המוגברת, ניתן למצוא פתרונות מסוימים להסדרה. אחד הסעיפים המאפשר להקל על ההגבלות המחמירות, מתיר תעסוקה לא חקלאית תחת מגבלה של 500 מטר לנחלה. באמצעות שימוש נכון בסעיף זה ניתן יהיה לצמצם את כתב התביעה ב-10-15%, צמצום משמעותי ביותר עבור בעל הנחלה.

      באמצעות ייצוג מקצועי של עורך דין המתמחה בנושא, התבוננות נכונה בנתוני הקרקע והשימוש בה והצגתם באופן הנכון, ניתן יהיה להביא להפחתה משמעותית של החיובים הכספיים ושל הקנסות המוטלים על בעלי הנחלות. בנוסף, עורכת כיום רשות מקרקעי ישראל מבצע הסדרה כללי שמאפשר לבעלי נחלות רבים לאשר את השימוש בקרקע, או לכל הפחות להימנע מתשלום גבוה מאוד בשל השימוש בה.

      עו"ד אוהד חן עוסק בתחום הדין הפלילי, דיני תעבורה ומשפט מנהלי.
      הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי

      *המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.