פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חייבים להכיר: חוק חדלות פרעון

      בספטמבר הקרוב ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מה אומר החוק ומהן משמעויותיו עבור בעלי החוב?

      חובות לבנק (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      חדלות פירעון היא מצב בו אדם נמצא בחובות שאין ביכולתו לפרוע. מצבים מורכבים ומלחיצים מסוג זה גוררים בעלי חוב רבים להתפתות לפרסומים שונים המציעים מחיקת חובות או הגעה להסדר תוך 24 שעות. במציאות, תהליך של פריעה מוחלטת של החוב ופתיחת דף חדש הוא מורכב וממושך הרבה יותר.

      עד כה, יכול היה חייב שהגיע למצב של חדלות פירעון לפתוח בהליך של פשיטת רגל או, תחת תנאים מסוימים (ובמסגרת חלון זמנים מצומצם המסתיים ב-5.9.19) להגיש בקשה להפטר בהוצאה לפועל. החל מה-15 בספטמבר ייכנס לתוקף חוק חדש ומהפכני: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

      החוק החדש מבקש לשקם את החייבים ולא להעניש אותם. זאת, מתוך ההבנה כי חדלות פירעון אינה עבירה אלא מצב אליו מגיעים על פי רוב בתום לב עקב משבר כלשהו או התנהלות כלכלית לא נכונה. החוק אף יוצא מתוך הנחה כי שיקום החייבים הוא בעל השפעה חיובית על המשק ועל החברה ככלל.
      החוק מגדיר שלוש מטרות עיקריות:

      • שאיפה לשיקום כלכלי מקסימלי של החייב
      • הגדלת שיעור החוב שיוחזר לנושים
      • שילוב מחודש של החייב בחברה תוך שמירה על הליך מכבד ועל תנאי מחיה הולמים

      שטרות של שקל (ShutterStock)
      הועלה רף הכניסה להליך והוא יעמוד על 50,000 שקלים במקום כ-17,500 כיום (אילוסטרציה: ShutterStock)

      החידושים העיקריים

      שינוי הגישה כפי שמסתמן בחוק, ניכר כבר במונחים החדשים המוגדרים בו: במקום "חייב" יש לומר "יחיד", במקום "צו פשיטת רגל" - "צו שיקום כלכלי", במקום "חקירה" - "בירור", וכך הלאה.

      כחלק מהשינוי, הועלה רף הכניסה להליך והוא יעמוד על 50,000 שקלים במקום כ-17,500 כיום. בנוסף, תתאפשר כניסה להליך לא רק במצב של חדלות פירעון קיימת, אלא גם במקרים בהם פתיחת ההליך תמנע הגעה לחדלות פירעון.

      ניהולו השוטף של ההליך יופקד בידי הכונס הרשמי, או "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", בשמו החדש. הסמכות להכרעה שיפוטית תעבור מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום, וחוב הנמוך מ-150,000 שקלים יתנהל במלואו מול רשם ההוצאה לפועל.

      חוק חדש, לו"ז חדש

      מרגע הגשת הבקשה לפתיחת הליך, ייצא תוך 30 יום צו פתיחת הליכים וימונה נאמן לבדיקת מצבו הכלכלי של החייב. הנאמן יידרש להגיש דוח ביניים תוך חמישה חודשים, וארבעה חודשים לאחר מכן יגיש את מסקנותיו הסופיות לבית המשפט.

      בתוך 60 יום ממועד הגשת מסקנותיו של הנאמן, יגיש הממונה לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום כלכלי. הצעה זו תכלול בדרך כלל מימוש נכסים של החייב, לצד קביעת תשלומים שוטפים. חודש לאחר מכן יתקיים דיון בנוגע לתכנית המוצעת, ובסיומו יוציא בית המשפט צו לשיקום כלכלי שמשמעותו צו הפטר המותנה בעמידה בתכנית הפירעון. מתוך השאיפה לשיקום, בחלק מהמקרים תכלול תכנית הפירעון גם הדרכה להתנהלות כלכלית נכונה.

      תכנית הפירעון אורכת על פי רוב כשלוש שנים, כך שההליך כולו צפוי להסתיים כארבע שנים מרגע הגשת הבקשה. במקרים מסוימים, הפטור יינתן לאלתר וההליך כולו יסתיים תוך שנה מיום הגשת הבקשה.

      כמו שניתן לראות, החוק מעוניין לעזור לחייבים ולשקמם תוך פרק זמן סביר. עם זאת, במידה שיסתבר כי היחיד התנהל שלא בתום לב, סירב לשתף פעולה עם הנאמן או הממונה ו/או ניסה לפגוע בניהול ההליך, בית המשפט רשאי לבטל את ההליך ולהטיל עליו תקופת תשלומים בלתי מוגבלת.

      עו"ד רים ג'מאל עבוד עוסקת בחדלות פירעון, הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

      הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי

      *המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.