פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא נעים להכיר: תסמונת ניכור הורי

      מהי תסמונת ניכור הורי ומה ניתן לעשות כשאחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני בעקבות גירושין?

      אם נוזפת בילדתה המתבגרת (ShutterStock)
      לעתים הילד או הילדה יתייחסו להורה המנוכר בחוסר כבוד ואצל ההורה המסית יופיעו ביטויים של זעם (צילום: ShutterStock)

      בשנת 1985 טבע פסיכיאטר הילדים האמריקאי ריצ'רד גארדנר, את המושג "תסמונת ניכור הורי" (Parental alienation), המתאר מצב בו הורה אחד מסית את הילדים המשותפים, במישרין או בעקיפין או במשתמע, כנגד ההורה השני בדרך כלל בעקבות סכסוך גירושין. הסתה זו גורמת לרגשות שליליים של הילדים כלפי ההורה, כשבמקרים החמורים ביותר, רגשות אלה עלולים להוביל אף לסירוב מוחלט להיפגש עימו. ברוב המוחלט של המקרים, ההורה המשמורן הוא זה שמסית את הילדים נגד ההורה השני, אם כי במקרים חריגים תיתכן גם תופעה הפוכה. מאז שנות ה-80 ועד היום עמדה התסמונת במרכזן של מחלוקות רבות וזכתה להתייחסות נרחבת ביותר בבתי דין לענייני משפחה בישראל.

      שלוש דרגות חומרה של ניכור הורי

      נהוג להתייחס לשלוש רמות של ניכור הורי:

      קלה - הילד משתף פעולה עם ההורה המנוכר, אך במקביל יחוש הזדהות מוחלטת עם ההורה המנכר ויביע ביקורת כלפי ההורה השני המנוכר. ברמה הקלה הצד המסית מונע על ידי נקמנות מסוימת, כעס והסתה המתרחשת לפרקים.

      בינונית - הילד יתייחס להורה המנוכר בחוסר כבוד. אצל ההורה המסית יופיעו ביטויים של זעם וניסיון לאתר מטפל מקצועי שיאמין לגרסה שלו ושיתמוך בו מבחינה משפטית.

      חמורה - דרגה זו היא מעין "חטיפה נפשית". ההורה המסית המנכר ישתמש בכל האמצעים החוקיים והבלתי חוקיים כדי לחסום כל אפשרות של קשר בין הילד וההורה המנוכר. במקרים קשים אלו תיתכן אלימות מצד הילד כלפי ההורה המנוכר, וכן ייתכנו פחד וסירוב מוחלט להיפגש עימו. הילד המוסת מאמץ תפישה אבסולוטית לפיה ההורה המסית הוא טוב בלבד וההורה המנוכר רע בלבד. במקרים מסוימים אף יעלה הילד טענות של אלימות (מינית, פיסית ומילולית) שביצע בו, כביכול, ההורה המנוכר.

      ניכור הורי ומערכת המשפט

      כאשר ההסתה משוללת כל יסוד, חשוב לערב עורך דין המנוסה מאוד בדיני המשפחה ובפרט בנושא זה של תסמונת הניכור הורי. כך ניתן לערב את בית המשפט ולנקוט באמצעים משפטיים לטיפול בבעיה.

      כך לדוגמה, אירע במקרה של אם לילד בן שש וחצי שמנעה ממנו להיפגש עם אביו בהתאם להסדרי הראייה, בטענה שהיא חרדה ממנו. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק כי האם תישא בסנקציה כספית של 750 שקלים בכל פעם שהיא תמנע מהאב לפגוש את בנו. בנוסף, חויבה האם בתשלום הוצאות בית המשפט, בסך 15,000 שקלים. במקרה חמור אף יותר, הוטל על אם שמנעה מאבי בנה לראותו, עונש מאסר.

      הורים מתווכחים מאחורי גבה של ילדתם (ShutterStock)
      הילד המוסת מאמץ תפישה אבסולוטית לפיה ההורה המסית הוא טוב בלבד וההורה המנוכר רע בלבד (צילום: ShutterStock)

      כל מקרה לגופו

      בתיקים העוסקים בניכור הורי, בוחנים בתי המשפט כל מקרה לגופו. בשלב הראשון נבחנת השאלה האם אכן מתקיים ניכור הורי. היה והוחלט שאכן כך, יסתייע בית המשפט בחוות דעת של מומחים וגורמים מקצועיים שונים ויבדוק את הנסיבות, קיומה של אחריות מצד ההורים ודרגת החומרה של התסמונת.

      לא אחת עולה מבירור נסיבות המקרה כי הטענות בדבר ניכור הורי משוללות כל אחיזה במציאות. פעמים רבות ממצא זה עולה בשל הקושי בהוכחתו של הניכור ההורי. במקרה לדוגמה, טען אב לשני ילדים כי זוגתו לשעבר מאלצת אותו לפגוש את ילדיו במרכז קשר ולא מתירה לו להיפגש עימם ללא ליווי של איש מקצוע. בית המשפט פסק כי דרישותיה של האם מוצדקות ואינן מהוות תסמין של תסמונת ניכור הורי, לאור העובדה שהאב הוא פדופיל מורשע ומפגשים בינו לבין הילדים ללא ליווי מקצועי מהווים סכנה לשלומם.

      ברוב המקרים, ההורה המנכר הוא המשמורן של הילד, שמאמין שהוא פועל לטובת הילד בהרחקתו מההורה המנוכר ובדרך כלל המסרים שיעביר לילד יהיו סמויים ובמשתמע כך שיהיה קשה מאוד להוכיחם. ככל שההסתה ההורית נמשכת, כך יעמיק ויתרחב הקרע בין הילד וההורה המנוכר. עם זאת, פעולה מהירה ואפקטיבית, יכולה להשיב את הגלגל לאחור ולשקם את הקשר.

      אם אתם מאמינים שילדיכם עובר שטיפת מוח על ידי ההורה השני, יש ליצור קשר בהקדם האפשרי עם עורך דין לענייני משפחה המכיר את התופעה על שלל היבטיה - הפסיכולוגיים, הסוציאליים והמשפטיים.

      עו"ד משה פרדס, המוסמך גם כטוען רבני, עוסק בתחום דיני המשפחה ומתמחה בתביעות גירושין, החזקת ילדים, אפוטרופסות, הסדרי ראייה, עיזבונות וצוואות, רכוש ומזונות ובעל ניסיון רב בטיפול בתיקים של תסמונת הניכור ההורי.

      טל' ליצירת קשר: 053-9376361

      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.