פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא רוצים להשתחרר משירות הקבע

      בעוד רוב החיילים בשירות חובה מייחלים ליום בו ייפרדו מהמדים ומצה"ל, אצל משרתי הקבע הודעה על שחרור או פרישה עלולה להגיע בניגוד גמור לרצונם. מה יעשה משרת קבע שקיבל הודעה על שחרור או פרישה ורוצה להמשיך בשירות הצבאי?

      קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף (GettyImages)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      סיום שירות של משרת קבע בצה"ל יכול להגיע בשתי דרכים - פרישה או שחרור:

      פרישה - סיום שירות קבע כאשר התגבשה הזכות לפנסיה, מה שקורה, בדרך כלל, רק החל מגיל מסוים (42 לקצינים, 47 לנגדים). חריג לכך הוא פרישה מחמת נכות, שאינה תלוית גיל.

      שחרור - סיום שירות שאינו במסגרת פרישה, כולל התרת התחייבות ביוזמת הצבא.

      כך או כך, גם כאשר המערכת משחררת את משרת הקבע משרות קבע וגם כשהיא מחליטה להפריש אותו, שמורה למשרת הקבע הזכות להתנגד להחלטה זו.

      התנגדות לפרישה

      הליך הפרישה מתחיל, במקרים רבים, אי שם "למעלה", במשרד האוצר, המודיע לצבא על צורך בצמצומים ובהפרשת מספר מסוים של משרתי קבע. כל יחידה מקבלת את מכסת הפרישה שעליה לעמוד בה ומחליטה על פי שיקוליה את מי מבין אלו אשר הגיעו לגיל המינימלי, ניתן להפריש לגמלאות.

      את התרעת הפרישה יקבל משרת הקבע לפחות שנה לפני המועד שנקבע עבורו לסיום השירות. אם אינו מעוניין בכך, הוא יכול להתייצב מול הגורם המוסמך בחיל שלו (רמ"ח הסגל בחיל או סגן קצין החיל הראשי, בהתאם לחיל אליו משתייך) ולנסות לשכנעו כי ההחלטה להתחיל בהליך לפרישתו, היא מוטעית.
      משרת הקבע ילווה את התנגדותו לפרישה בנימוקים כגון: תחושה שההחלטה אינה מוצדקת, חוסר רצון להתחיל פרק ב' בחיים האזרחיים, או רצון לדחות - אפילו במעט - את מועד הפרישה ולמצות את מירב הזכויות המגיעות לו (הגעה למדרגת שכר שתגדיל משמעותית את הפנסיה, זכאות לקבלת מענק יובל הניתן רק אחרי 25 שנות שירות וכדומה). במסגרת הליכים אלו, זכאי משרת הקבע לטעון את טיעוניו בעל פה בפני הגורם המוסמך בחיל ולהיות מיוצג בהליך ע"י עורך דין.

      אם הצליח משרת הקבע לשכנע את הגורם המוסמך בחיל שפרישתו אינה מוצדקת - מה טוב. אך אם הגורם המוסמך בחיל לא השתכנע והותיר את החלטתו על כנה, משרת הקבע יהיה רשאי לפנות לראש אכ"א ולשטוח את טענותיו בפניו. פנייה זו תיעשה בכתב בלבד וגם היא יכולה להתבצע ע"י עורך דין.

      גם להודעת שחרור ניתן להתנגד

      הליך השחרור הוא בדרך כלל הבעייתי והכאוב יותר מבין השניים, שכן בניגוד להליך הפרישה המגיע לאחר צבירת חיסכון פנסיוני, כאן עלול משרת הקבע להיפלט מהשירות הצבאי ללא כל רשת ביטחון סוציאלית.

      הדברים נכונים כמובן למשרתי הקבע המשרתים בהסדר הפנסיה התקציבית (היינו מי שהתחייבו לשירות קבע עד 31.12.2003), המאבדים במקרים רבים את כל זכויותיהם הפנסיוניות. שכן, להבדיל, למשרתי הקבע המשרתים בהסדר הפנסיה הצוברת (היינו מי שהתחייבו לשירות קבע מ-1.1.2004), קיימת צבירה פנסיונית, בדומה ליתר העובדים במשק.

      כאשר מתקבלת החלטה לשחרר משרת קבע, עליה לעמוד באחת מהעילות המוכרות בפקודות הצבא. נכון להיום, העילות העיקריות לשחרור הן על רקע אירגוני-מערכתי כגון צמצום כוחות סדירים או אי מעבר לקבע מובהק. במקרים אחרים, עילת השחרור עשויה להיות היעדר אופק שירות ואף תפקוד לקוי - עילה שאיש לא היה רוצה שתופיע בתעודת השחרור שלו.

      כמו במקרה של הודעת הפרישה, גם כאשר מדובר בהודעת שחרור, עומדת לרשות משרת הקבע הזכות לטעון כנגד המהלך המסתמן. גם במקרה כזה יחל התהליך ברמת היחידה, כזכות טיעון בעל פה ואם הדבר אינו צולח, ניתן להגיש טיעונים בכתב לרח"טית הסגל באכ"א או לראש אכ"א (כאשר מדרג הסמכויות משתנה בין עילות השחרור השונות ודרגתו של משרת הקבע).

      עילות שחרור אחרות, כגון שחרור על רקע ערכי, שחרור כתוצאה משיפוט בדין משמעתי, הליך פלילי או כתוצאה מירידה בכושר הרפואי שאינה מאפשרת המשך שירות אך אינה מצדיקה פרישה רפואית, יעמדו לדיון בפני ועדה להתרת התחייבויות בראשות רח"טית הסגל באכ"א. לועדה זו מומלץ להגיע בליווי מפקדים, חברים ובני משפחה שעשויים להעיד על פועלו הטוב של משרת הקבע לאורך השנים, וניתן להיות מיוצג גם בה על ידי עורך דין.

      קצין בדרגת רב סרן בחיל ההנדסה הקרבית (ראובן קסטרו)
      (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      לערער על החלטת הצבא

      הליכי השחרור או הפרישה הם הליכים מינהליים לכל דבר ועניין. כפועל יוצא, עומדת לפרט אשר צפוי להיפגע מההחלטה - זכות הטיעון. בתחילה, כאמור, זכות הטיעון ממומשת בעל פה, בתוך החיל, אם צעד זה לא יוביל לתוצאה הרצויה, אזי לא יהיה מנוס אלא להמשיך הלאה ולהגיש טיעונים בכתב או ערעור לרח"טית הסגל באכ"א או לראש אכ"א (בהתאם לסוג ההליך). בכל אחד מן השלבים מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בדיני שירות הקבע, אשר יוכל לנסח כראוי את כל הטענות ולהגדיל את הסיכוי לקבלת הטיעונים.

      חשוב לדעת, כי על כל החלטה סופית שתתקבל בתוך המערכת הצבאית בסוגיות אלו, ניתן להגיש ערר לוועדת הערר של משרתי הקבע, שהינה בית דין מינהלי חיצוני למערכת הצבאית. גם כאן תרומתו של עורך דין לתהליך עשויה להיות קריטית.

      עו"ד שלמה רכבי הוא שותף ומייסד במשרד עורכי הדין רכבי, הראל ושות' העוסק במשפט צבאי, נכי צה"ל, משפחות שכולות ודיני עבודה.
      טלפון: 03-6938409
      הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.