מצ"ח - המשטרה הצבאית החוקרת היא היחידה הממונה על חקירות משטרתיות שבוצעו בבסיסי צה"ל ו/או על ידי חיילים בשירות חובה, קבע או מילואים, או אזרחים עובדי צה"ל. היחידה חוקרת עבירות סמים, מין, אלימות, שימוש בלתי חוקי בנשק (שב"ח), מרמה, בגידה במולדת, עבירות רכוש (גניבת נשק, ציוד צבאי או רכוש פרטי של חייל) שחשודות כי בוצעו ע"י משרתי או עובדי צה"ל ובמסגרת הצבא.
זימון לחקירה הוא מאורע מלחיץ, גם בחיים האזרחיים, כאשר הגוף המזמן הוא משטרת ישראל. על אחת כמה וכמה אמור הדבר כאשר הנחקר הוא חייל המקבל זימון ממצ"ח, או גרוע מכך, "נשלף" לחקירה - מונח המתאר הגעה של בלשי מצ"ח במפתיע למקום שהותו של החייל והבאתו לחקירה.
הנחקרים הצעירים, ככלל, לא מגיעים מרקע עברייני ופוגשים לראשונה בחייהם את גורמי החקירה. במצב דברים זה, נחקרים רבים במצ"ח כלל אינם מודעים לזכויות המגיעות להם. בנוסף, השתייכותם למערכת הצבאית מגבירה את הבלבול וגורמת לרבים להיענות לכל בקשה של חוקריהם, מתוך מחשבה שמדובר בפקודה שחובה לציית לה. בנסיבות מעין אלה, המתח והחרדה האוחזים בנחקרים יובילו על נקלה להפללה עצמית או הודאת שווא.
התנהלות לאורך החקירה
על פי רוב, מנהלת המשטרה הצבאית החוקרת את חקירותיה באחד מבסיסי החקירות הפרושים בארץ. אם קיימת עילת מעצר, ניתן לעצור את החייל לפרק זמן של עד 24 שעות. כדי להאריך את המעצר מעבר לכך, יש להביא את החייל לדיון בפני שופט צבאי.
טרם פתיחת החקירה, החוקרים מחויבים לציין בפני החייל מהן העבירות בהן הוא חשוד. בהמשך, עליהם לציין בפניו כי כל דבר שיאמר מרגע זה ואילך עשוי לשמש כראייה נגדו, וליידע אותו כי הוא אינו חייב לומר דבר וכי זכותו להיוועץ בעו"ד.
החוקרים ינהלו רישום מפורט של כל מה שנאמר בחקירה על גבי מסמך המכונה "אמרה", ובסיומה של החקירה, יתבקש הנחקר לחתום על אמרתו. לא משנה כמה הנחקר עייף ומותש בשלב זה, חשוב שיוודא כי האימרה הכתובה משקפת את הנאמר במלואו, יבקש לתקן אי דיוקים או להוסיף דבר מה בו נזכר לאחר הקריאה. אם האימרה אינה מדויקת, מחסירה פרטים או כוללת דברים שמעולם לא נאמרו והחוקר מסרב לבצע תיקונים, עדיף לסרב לחתום על האמרה ולבקש מהחוקר לתעד את סיבת הסירוב בכתב.
זכות ההיוועצות בעורך דין
בחלק גדול מהמקרים ינסו החוקרים להפעיל תרגילי חקירה שונים על החייל, תוך ניצול אי בקיאותו בזכויות המגיעות לו והמצב הנפשי בו הוא שרוי. למשל, החוקרים עשויים להטיח בנחקר בעל פה טענות על עבירות אותן ביצע לטענתם, מבלי להציג לו ראיות קבילות לביצוען של אותן עבירות. הנחקר עשוי להילחץ מכך ולהודות בדברים שלא עשה רק מתוך מחשבה שממילא יש בידי החוקרים ראיות "מוצקות".
החוקרים גם עשויים לבקש ולקבל את הסכמתו של הנחקר לחיפוש במכשיר הטלפון הנייד שלו, ולהציג לו מתוכו "ראיות מרשיעות" שייתכן שעומד מאחוריהן הסבר תמים. בשעת הלחץ, הנחקר עשוי לחשוב כי מדובר בראיות משמעויות נגדו ולקרוס תחת העומס, וכל זאת מבלי לדעת שכלל לא היה חייב להסכים לחיפוש במכשירו הסלולארי ללא צו שיפוטי.
זכות ההיוועצות בעורך דין היא זכות השמורה לנחקר בכל שלבי החקירה, אך רצוי לפנות לעורך דין כבר עם קבלת הזימון הראשוני ולהגיע לחקירה עצמה לאחר קבלת ייעוץ משפטי. עצם הפנייה לעורך דין אין בה כדי להפליל את הנחקר או לרמוז על אשמתו או מעורבותו בעבירה המיוחסת לו, אך היא בהחלט עשויה להכריע את גורלו היות שכל מילה ופרט שייאמרו בחקירה עשויים, כאמור, לשמש כנגדו בשלב מאוחר יותר.
ודבר חשוב אחרון: במקרים של חקירה במצ"ח, בשונה מחקירה במשטרה הכחולה, מוטב לפנות לעורך דין העוסק דרך קבע במשפט צבאי, מכיר את המערכת על בוריה ומנוסה בניהול ההליכים הפליליים במסגרת ייחודית זו.
עו"ד אלה הראל היא שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין רכבי, הראל ושות' העוסק במשפט צבאי.
טלפון: 03-6938409
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.
