נ' ניגש לכספומט, כמו פעמים רבות בעבר, וניסה למשוך כסף. הכרטיס נבלע. הוא היה בטוח שמדובר בטעות טכנית והתעצבן על הבנק וגם על מזלו הרע אולם בירור קצר מול מוקד הבנק העלה כי הוא נמצא בחריגה גבוהה כיוון שמשכורתו עוקלה. נ' הוא לא היחיד. מה עושים במקרה כזה?
בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחולל מהפכה של ממש בחייהם של חייבים רבים. החוק החדש החליף את פקודת פשיטת הרגל ונועד לאפשר לחייבים שיקום כלכלי והשתלבות מחדש בחיי הכלכלה.
בין שאר החידושים שהביא עמו, החוק החדש ביטל את הליך 'איחוד התיקים' שאפשר לחייבים שלא היו מסוגלים לעמוד בהחזר החובות לנושים להגיש בקשה לאחד את חובותיהם וכך לשלם לגורם אחד בלבד, במקום לכל נושה בנפרד. לאחר האיחוד והסדרת התשלום, החייב יכול היה להגיש בקשה לביטול עיקולים שהוטלו עליו, לרבות עיקול משכורת.
כיום, משאין עוד אפשרות להגיש בקשה לאיחוד תיקים, ישנן דרכים מספר להתמודד עם נושא העיקולים. בין השאר ניתן לבקש צו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל שבו הוטל העיקול, לפנות ישירות לנושה ולהגיע עמו להסדר פרטני או לפנות להליך חדלות פירעון.
מי רשאי לפנות להליך חדלות פירעון?
חייב שסך חובותיו נע בין 150,000-50,000 שקלים, רשאי להגיש בהוצאה לפועל בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. כאשר סך החובות גבוה מ-150,000 שקלים, יעבור ניהול התיק לבית משפט השלום.
בשלב הזה - בין הגשת הבקשה לקבלת הצו לפתיחת הליך חדלות פירעון - ההליכים אינם מוקפאים אוטומטית, אך ניתן בהחלט להגיש בקשה מיוחדת לעיכוב ההליכים עד למתן הצו המבוקש. את הבקשה יש להגיש לגורם הדן בבקשת פתיחת ההליכים, או שאצלו מתנהל ההליך (בית המשפט, המרכז לגביית קנסות או הוצאה לפועל).
אישור הבקשה לפתיחת הליכים
כאשר עניינה של הבקשה הוא חוב בגובה 150,000-50,000 שקלים, הליכי חדלות פירעון יתנהלו ביחידה המטפלת בנושא במחוז מגוריו של החייב. עם קבלת הבקשה, יקבל החייב מסרון עם מספר התיק ושם הלשכה המטפלת, ובהתאם לצורך, יתבקש להשלים מסמכים כאלו ואחרים. כאשר הבקשה תקינה, היא תועבר לבחינה של רשם חדלות פירעון. אם הרשם מאשר כי הכל כשורה ושהחייב אכן עומד בתנאים לפתיחת ההליכים, ייצור רשם חדלות הפירעון קשר עם הנושים והחייב וינסה לקבוע הסדר תשלומים המוסכם על כל הצדדים.
אסיפת נושים ופתיחת ההליכים
רשם חדלות הפירעון (רשם ההוצאה לפועל) שואף כמובן לגבש הסדר תשלומים שיוסכם על הנושים והחייב כאחד, אך לא אחת ההצעה שגיבש אינה מוסכמת על כל הגורמים המעורבים. במקרה כזה, הרשם יוכל לנסות לזמן אסיפת נושים ולהגיע להסדר תשלומים. אם הדבר אינו עולה בידו גם במסגרת אסיפת הנושים, ייתן הרשם את הצו הנכסף ויורה על פתיחת הליך חדלות פירעון.
בשלב זה יוקפאו ההליכים המתנהלים נגד החייב ויבוטלו העיקולים השונים, לרבות עיקול המשכורת. במקביל, על החייב יוטלו הגבלות שונות כמו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב ועוד.
עיקול משכורת אינו גזירה משמיים
עיקול משכורת הוא צעד קיצוני שיכול לפגוע בצורה חמורה בחייבים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם צעד כזה היא לפנות ללא דיחוי לעורך דין המייצג חייבים בהוצאה לפועל. עורך דין מיומן יוכל לספק לחייב את כל האינפורמציה הנחוצה לו כדי לקבל החלטה מושכלת בנוגע לדרך הנכונה ביותר עבורו לפעול. כך למשל, חייב המחליט לפנות להליכי חדלות פירעון, צריך להגיש את הבקשה באופן המקצועי ביותר כדי שהטיפול בה לא יתעכב בשל רישום שגוי או היעדר מסמכים.
בנוסף, החוק אוסר לעקל את המשכורת המלאה. גובה הפטור משתנה בהתאם לפרמטרים שונים כגון מצבו המשפחתי ורמת ההכנסה של החייב. תפקידו של עורך הדין הוא, בין היתר, לדאוג לכך שהחוק יכובד והסכום המעוקל לא יעלה על המותר בחוק.
מעבר לכל הנאמר, תקופת ההחזר בהליך חדלות פירעון עומדת לרוב על ארבע שנים. חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, ניתן לקצר או להאריך את התקופה משמעותית. תפקידו של עורך הדין הוא לנסח את נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב כך שהוא יוכל ליהנות מתקופת ההחזר הקצרה ביותר המתאימה לו ומסכום ההחזר הנמוך ביותר האפשרי.
עו"ד אודליה משולמי, ממשרד "כהן, דקר, פקס", ראש מחלקת חדלות פרעון (לשעבר פשיטות רגל) והוצאה לפועל.
טל' ליצירת קשר: 053-4269208
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים.
כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.