זה לא (רק) עסק: כיצד מנהלים משבר בחברה משפחתית או עמותה?

בשותפות עסקית נוצרות לא אחת מחלוקות, אי הסכמות וריבים בין שותפים. מצבי עימות אלה מחייבים טיפול מהיר שמטרתו למנוע חוסר אמון או חוסר שיתוף פעולה העלולים לפגוע בהתנהלות העסק ובעתידו.

בחברות משפחתיות ובעמותות חברתיות נוסף למרכיב השותפות רכיב נוסף המחבר בין מנהלי החברה. קשר משפחתי עסקי או אמונה ומטרה משותפת בעמותה מהווים דבק מחבר ומלכד אך מאידך, עלולים לגרום להתנהלות מורכבת יותר וליצור דינמיקה בעייתית המקבעת דפוסי פעולה והתנהגות, שקשה להתנער מהם.

עמותות חברתיות הן מטבען פרי יצירה של מספר משוגעים לדבר, שמחליטים לצאת לדרך משותפת מתוך אמונה במטרה והתלהבות גדולה. אלה, אינם מספיקים כאשר נדרשת העמותה לקיים גם את ההיבטים הפורמליים הנדרשים לניהולה כדוגמת מינוי בעלי תפקידים, פרוטוקולים והתנהלות בהתאם לדיני העמותות.

ישנם מקרים בהם דווקא כאשר העמותה גדלה וזוכה בתקציבים מתגלעות בין מקימיה חילוקי דעות על המשך הדרך, צצות קנאה ותחרותיות, והיזמים החברתיים חווים תסכול ואובדן ההתלהבות ולעיתים נשכחת המטרה הגדולה, החשובה והכנה שחיברה בין השותפים. העמותה עשויה להפסיד אנשים טובים ומחויבים ואף להתפרק לחלוטין.

בחברות משפחתיות, הדינמיקה המשפחתית היא זו שעלולה לסכן את עתיד העסק, בעקבות תרחישים כמו יחסים עכורים בין אחים, עלבונות שאחד מבני המשפחה "סוחב" לאורך שנים, חשש של הדור הצעיר לאכזב את הדור המייסד או להישאר מחוץ לעניינים, חשש של ההורים מהתנהלות דור ההמשך ועוד כהנה וכהנה.

בשל אותן דינמיקות משפחתיות מורכבות, עלולים להיווצר תסכול רב וחוסר שיתוף פעולה, ופעמים רבות מתקבלות החלטות ניהוליות שאינן משרתות את האינטרס העסקי של החברה, אלא מייצרות שקט תעשייתי זמני בלבד.

בדרך כלל, חברות משפחתיות לא נוהגות לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ ומאמינות כי אפשר לפתור הכל בתוך הבית. לפעמים השותפים העסקיים בחברה משפחתית או חברי העמותה פונים לתהליכי גישור, אך אלו אינם מתאימים לכל מצב, במיוחד כאשר הפערים המתגלעים בין הצדדים גדולים מדי, ואינם מאפשרים פשרה והגעה לעמק השווה.

לעיתים עשוי אחד הצדדים להחליט על נקיטת צעדים משפטיים, אך אלו לא יביאו לפתרון אמיתי והם תורמים, בדרך כלל, רק להעמקת השבר, לכעסים ולפיצוצים הרי אסון. בנוסף, בחירה בהליכים משפטיים היא דרך שתוצאותיה אינן צפויות, והשלכותיה על עתידה הכלכלי והעסקי של החברה ועל היחסים בין השותפים לניהולה, עשויות להיות קשות ומרחיקות לכת.

יחד עם זאת, כאשר יש עדיין בחברה משפחתית או בעמותה מטרה משותפת, עסקית, חברתית או אחרת, יש סביב מה להתאחד שוב ולפעול יחדיו.

אחת הדרכים לרכישה חוזרת של אמון בין שותפים ומציאת הדרך לשיתוף פעולה היא זיהוי הבעיה בשלביה המוקדמים. כאשר השיח מתחיל להיות לא נעים, כשמתחילים לצוף רגשות של קנאה ותחרותיות, ובעיקר - כשנוצרת תחושה שהמטרה המקורית לשמה הוקמה החברה או העמותה, מתחילה להתפספס זה הזמן לבחון את הנושא היטב בעזרת כלים מקצועיים.

שיטת CTC - Creating Trust and Cooperation, מאפשרת לחברות, לעמותות ולארגונים לעבור תהליך של רכישת אמון מחודש בין חבריה ומובילה לדרך של חזרה לשיתוף פעולה ולחיזוקו למען המטרה המשותפת. מטרת השיטה היא להזכיר למעורבים את האינטרס המשותף, ולאפשר להם, באמצעות החזרה אליו ובאמצעות בניית אמון מחודש, להתגבר על הבעיות ולחזור לשתף פעולה.

שיטת CTC מתבססת על מפגשים פרטניים וקבוצתיים, בהם חווים המשתתפים תהליכים חווייתיים שונים הכוללים תכנים רגשיים ולעתים אפילו רוחניים, לצד ייעוץ משפטי, עסקי וארגוני. ניתן להיעזר בשיטה כאמצעי ממוקד לפתרון בעיה או כליווי מתמשך להתנהלות החברה בשגרה.

בשונה מגישור, בו משתתפים שני צדדים בלבד, ואשר ממוקד בבעיה ספציפית אשר דורשת פתרון, שיטת CTC מתאימה גם למספר רב של משתתפים ומספקת מענה גם לפתרון בעיה ספציפית וגם לצורך בליווי מתמשך. בנוסף, השיטה כוללת תהליכים חווייתיים, אשר חורגים מגבולות משרדו של עורך הדין או משרדי החברה/ העמותה ואינם קיימים בתהליכי הגישור המקובלים.

תהליכי CTC נועדו לבנות אמון מחודש בין החברים, להוביל מחדש לשיתוף פעולה סביב האינטרסים המשותפים ולעזור למשתתפים לקבל פתרונות פרקטיים, קבילים וכדאיים מבחינה משפטית ועסקית.

ד"ר מיכל סגל ארנולד, עו"ד ומגשרת, מתמחה בדיני תאגידים וקניין רוחני, מפתחת שיטת CTC.

טלפון: 077-9977504

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד