מגייסים גם מן התפוצות: על גיוס (ודחייתו) לאזרחי ישראל בני מהגרים

חלק מאזרחי ישראל בוחרים בשלב כזה או אחר של חייהם להעתיק את מגוריהם לחו"ל. חלקם משתקע מעבר לים לצמיתות, ועבור אחרים מדובר בשליחות של מספר שנים ולא יותר. המשותף לאלה גם אלה, הוא שילדיהם, בין אם נולדו בארץ ובין אם לאו, יהיו גם הם אזרחי ישראל מתוקף אזרחות הוריהם.

ילדים אלה, בהגיעם לגיל גיוס כמוגדר בחוק, ייקראו לשירות ביטחון בצה"ל או יוגדרו כשוהים בחו"ל ללא רשות. במקרים כאלו, במיוחד אם הוצא להם צו גיוס אליו הם לא התייצבו, הם עלולים להיחשב למשתמטים ותוצא כנגדם פקודת מעצר שתמנע מהם להיכנס לארץ, תוביל למשפט צבאי ובמקרים מסוימים - אף לרישום פלילי.

מתוך הבנה כי ישנם אזרחים ישראלים שמרכז חייהם נמצא מחוץ לארץ, וכי עבור רבים מהם, הציפייה שילדיהם יגיעו לארץ לשירות צבאי מלא בעוד הם חיים בחו"ל אינה ריאלית, הוגדר בחוק מעמד מיוחד המאפשר לצעירים וצעירות אלו לדחות את חובת השירות כל עוד לא חל שינוי בתנאים שזיכו אותם במעמד זה.

מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) אשר עונים להגדרת מעמד זה יהיו:

• יליד חו"ל - מלש"ב שביום לידתו החזיק לפחות אחד מהוריו באזרחות ישראלית, ושמיום לידתו עד גיל הגיוס היה מושב הקבע שלו ושל הוריו - בחו"ל.

• בן מהגרים - יליד הארץ אשר עבר עם הוריו לחו"ל לפני הגיעו לגיל 16, ושמרכז חייו היה במדינה בה מתגוררים הוריו עד שמלאו לו 18 לפחות.

• בן שליחים - אזרח ישראל השוהה עם הוריו בשליחות בחו"ל מטעם גוף ממשלתי, ציבורי או פרטי.
במקרים בהם ההורים גרושים, יוגדר מעמדו של המלש"ב בהתאם למקום מגוריו הקבוע של ההורה שבחזקתו הוא נמצא.

כאשר המלש"ב עונה באופן מובהק על הדרישות של פקודות הצבא בעניין זה, אזי הסדרת מעמדו כבן מהגרים, יליד חו"ל או בן שליחים יכולה להתבצע באמצעות התייצבות בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו עם הגיעו לגיל 17 והגשת טפסים מתאימים.

פקודות הצבא מגדירות את התנאים לקבלת המעמד, אך משאירות לגורמים המוסמכים שיקול דעת במקרים מורכבים יותר, החורגים מלשון הפקודות. במקרים אלו כדאי להגיש את הבקשה בליווי עורך דין המתמחה במשפט צבאי ובקיא בפקודות הצבא הרלוונטיות.

לאחר שיאושר, יהיה המעמד תקף כל עוד לא תהיה חריגה מתנאיו. כחלק מהתנאים, מוגדרים פרקי הזמן המותרים לביקור בארץ, ומאפשרים שהייה של עד 120 יום בכל שנה קלנדרית, שנת שהייה חד פעמית ואף הגעה ללימודים תיכוניים או אקדמיים, בתנאים מסוימים.

כאשר צפויה חריגה מזמני השהייה המוגדרים, מומלץ להגיש מראש בקשה לאישור החריגה באמצעות עורך דין צבאי, על מנת שלא להגיע למצב בו המעמד יבוטל עקב אי עמידה בתנאים, וחובת הגיוס תיכנס לתוקף.

החל מגיל מסוים ניתן לקבל פטור מלא מחובת הגיוס, ובתנאי שעד לגיל זה הוסדר המעמד כנדרש. גיל הפטור של נשים משתנה בין מעמד "בת מהגרים" לעומת "ילידת חו"ל" והעניין מעוגן בפקודות הצבא, ואילו עבור גברים גיל הפטור משתנה בהתאם למדיניות הגיוס התקפה באותה עת.

צעיר או צעירה שמעמדם כבני מהגרים, ילידי חו"ל או בני שליחים, בוטל (מרצונם או עקב אי עמידה בתנאים), יגויסו בהתאם למדיניות גיוס עולים, על פיה, בדרך כלל, משך השירות הוא קצר יותר.

לצעירים וצעירות החיים בחו"ל עם הוריהם, ועל אחת כמה וכמה אם נולדו בחו"ל, קל לשכוח בתוך שגרת חייהם כי מוטלת עליהם חובת הגיוס לצה"ל. על מנת להימנע מההשלכות הכרוכות בהשתמטות או שהות בחו"ל ללא רשות, כדאי לוודא מראש הסדרה של המעמד מול רשויות הצבא.

כמו כן, בכל מקרה של חריגה מהמוגדר בפקודה, גם לאלו שכבר זכו במעמד, חשוב להסדיר את החריגה מבעוד מועד באמצעות פניה לעורך דין צבאי.

עו"ד אלה הראל היא שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין רכבי, הראל ושות' העוסק במשפט צבאי.

טלפון: 03-6938409

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד