פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סמים בצבא: החומרים מהם עשויה עבירה

      במישור האזרחי עבירות סמים נכנסות לאחרונה מתחת למטרייה של סמי-לגליזציה, אך מבחינת הצבא עבירות אלה הן עדיין מהחמורות ביותר, ואליהן מופנה חלק ניכר ממשאבי המשטרה הצבאית החוקרת

      עישון ג'וינט מריחואנה סמים אמסטרדם (ShutterStock)
      גוינט (צילום: shutterstock)

      חייל או חיילת שמתחילים את שירותם הצבאי נפרדים באחת מבית הוריהם ומבגדיהם האזרחיים ומקבלים את הדסקית, המדים והמספר האישי. שינויים אלו נראים לעין, אך שינוי נוסף, משמעותי לא פחות, הוא השינוי המשפטי במצבם, שכן מרגע זה ואילך ילוו אותם במהלך כל תקופת שירותם חוק השיפוט הצבאי ומדיניות ההעמדה לדין של הפרקליטות הצבאית.

      לשיפוט הצבאי חוקים משלו. אם באזרחות חקירת עבירות נמצאת בסמכות משטרת ישראל, בצבא הגוף הממונה עליהן הוא המשטרה הצבאית החוקרת - מצ"ח; גם ההחלטה על פתיחת הליכים משפטיים נגד חשוד עוברת, ככלל, לגורמי הצבא: באזרחות החלטה זו מתקבלת על ידי משטרת ישראל (בעבירות קלות) או הפרקליטות הפלילית ה'אזרחית' (בעבירות כבדות יותר), ובמסגרת הצבאית - על ידי הפרקליטות הצבאית.

      שוני זה בולט במיוחד בכל הנוגע לטיפול המשפטי בעבירות הסמים.. משטרת ישראל - מאז ומתמיד אך בעיקר בעת האחרונה - אינה משקיעה מאמצים בחיפוש אקטיבי אחר 'עברייני סמים קלים', וגם כאשר היא נתקלת בכאלה, לרוב יסתכם הדבר בברירת קנס, לפחות בפעמים הראשונות בהן נתפס האזרח בעבירות מסוג זה.

      במסגרת הצבאית -הסיפור הוא אחר לחלוטין.

      מאמצי האיתור של עבירות סמים בצבא

      מצ"ח משקיעה מאמצים ומשאבים רבים באיתור חיילים המשתמשים בסמים, בין אם קלים (קנאביס על כל נגזרותיו) או קשים (קוקאין, אקסטזי, MDMA, סמי פיצוציות למיניהם ועוד).

      חיילים רבים חושבים כי רק שימוש בסמים בשטח הבסיס נחשב לעבירה. למעשה, על פי המדיניות הקיימת, כמעט כל אירוע של שימוש בסמים - גם אם בנסיבות אזרחיות 'בלבד', ואפילו במסגרת 'רגילה' או חופשה מאושרת בחו"ל - ייחשב לעבירה המצדיקה הגשת כתב אישום.

      מאמצי האיתור מופנים למספר אפיקים: שימוש בסוכנים סמויים המגיעים לבסיסים כשהם מתחזים לחיילים ומנסים לדובב את החיילים המוצבים בו, עבודה מודיעינית של חוקרים מול חשודים המגיעים לחקירה, בתקווה להוציא מהם מידע על שותפיהם לעבירה והליכי החקירה עצמם.

      מבססים את החשד

      הפעולות שלעיל הן חלק מההתנהלות השוטפת של גורמי מצ"ח בקרב כלל חיילי צה"ל בניסיון לאתר חיילים החשודים בשימוש בסמים. אם בדרך כזו או אחרת (דיווח של המפקד, הלשנה ועוד) יעלה חשד ספציפי לגבי חייל, הוא יעוכב מידית לחקירה בה יינקטו, בין היתר, הפעולות הבאות:

      צעד ראשון - דגימת שתן: בשלב הראשון מתבקש החייל החשוד למסור דגימת שתן מרצונו החופשי. אם החייל מסרב (וזכותו לעשות כן), יכולים גורמי החקירה להוציא נגדו "צו קש"ב" (המותנה בקיומו של חשד), שרק לאחריו - אם יתמיד החייל בסירובו - יהווה הסירוב עבירה לפי חוק השיפוט הצבאי.

      צעד שני - חיפוש בטלפון הנייד: כמו לגבי בדיקת השתן, חייל רשאי לסרב לצעד זה עד שיוצא צו חיפוש שיאפשר לגורמי החקירה לבצע החיפוש גם ללא הסכמתו של החייל. על פי רוב, גם כאשר יוצא צו, אין הוא מחייב את החייל למסור את הקוד הסודי של המכשיר הנייד, אך מומלץ להתייעץ עם עורך דין צבאי (גם) לפני החלטה בהקשר זה.

      צעד שלישי - חיפוש בחדר של החייל - ביחידה ובביתו: מציאת כלים כמו באנג, מקססה או מספריים (וודאי אם נמצאו עליהם שאריות של קנאביס), תוביל לסעיף אישום נוסף של 'החזקת כלים' לשימוש בסמים.

      צעד רביעי - בנוסף לפעולות החקירה האמורות, החייל ייחקר באזהרה, יוצגו לו הראיות נגדו (ככל שאלו קיימות), והוא יתבקש להתייחס לכל החשדות נגדו. במהלך החקירה - רשאים החוקרים לנקוט במניפולציות ובתחבולות שונות. (למידע על ההתנהלות המומלצת במעמד החקירה: 11 טיפים להתנהלות בחקירת מצ"ח)

      טלפון סלולרי (ShutterStock)
      חוקרי מצ"ח יחפשו עשדויות בטלפון הסלולרי של החייל (צילום: shutterstock)

      כתב אישום (כמעט) על כל עבירה

      ההתייחסות המחמירה של מערכת האכיפה הצבאית לנושא הסמים באה לידי ביטוי בכך שכמעט כל עבירה של שימוש או אחזקת סמים לצריכה עצמית תוביל להגשת כתב אישום, ובמקרים רבים גם לריצוי תקופת מאסר בכלא הצבאי (תקופת המאסר, בהקשר זה, תיגזר מהיקף השימושים, סוגי הסמים ובעיקר - מהשאלה האם השימושים נעשו 'רק' במסגרת אזרחית או שבתוככי היחידה / בזמן תפקיד).אם יתברר כי החייל "אירגן" חבר או העביר סם לאחרים, האישומים יוחמרו משמעותית ויכללו גם תיווך, הפצה ובמקרים מסוימים - אפילו סחר.

      בנוסף, כל הרשעה בתיק סמים במסגרת בית הדין הצבאי תגרור, ככלל, הורדה לדרגת טוראי, רישום פלילי ולרוב - גם פסילה של רישיון הנהיגה (הצבאי והאזרחי). כמו כן יידרש החייל להתייצב בפני ועדת סמים - ועדה פנים צבאית אשר תדון בהמשך שירותו בצה"ל, וברוב המקרים תורה על שחרורו לאלתר.

      עו"ד שלמה רכבי הוא שותף ומייסד במשרד עורכי הדין רכבי, הראל ושות' העוסק במשפט צבאי, נכי צה"ל, משפחות שכולות ודיני עבודה.

      טלפון: 03-6938409

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד