לסיים קשר בשיתוף פעולה, לא בשיתוק פעולה

כ-11 אלף זוגות בישראל מסיימים את קשרי הנישואין שלהם מדי שנה. כמחצית מהם עושים זאת על ידי הגשת תביעות לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה, מה שמוביל לא פעם לנתק ברמה כזו או אחרת, והמשך מריבות גם לאחר הגירושים.

בני זוג שעוברים את התופת המכונה "גירושים קשים" מספרים על חוויות מטלטלות: חוסר תקשורת; היעדר שיתוף פעולה או יכולת לפרגן לבן הזוג; אלימות מילולית, פיזית וכלכלית; סרבנות קשר של הילדים; ניכור הורי בשל הורה שמסית את אחד הילדים בגלוי או בסמוי נגד ההורה השני; קריסה כלכלית ועוד.

מצב מעין זה הוא מנת חלקם של עשרות אלפי אנשים בישראל, שסיימו קשר נישואין לפני שנים והמריבות שלהם בעינן עומדות. הם ממשיכים לפרנס אנשי מקצוע בתחום, מרחיבים את הצלקות בלבם ומעבירים את הילדים ביניהם באמצע הרחוב מבלי להחליף מילה. הילדים מצדם, מרגישים ומבינים באיזה שדה קרב הם משמשים כחיילים.

לאחרונה פגשתי את ב' ו-נ', זוג שהיה נתון בסכסוך מתמשך של שש שנים אחרי התנהלות בבית המשפט. "לעולם לא אשכח את המעטפה שהגיעה עם השליח. מאז אנחנו בקושי מדברים", אמר לי נ' כשהשניים הגיעו למרכז הגישור.

שמעתי את סיפורם ויצאנו לדרך שארכה 18 שעות מפגש, שנפרשו על פני שלושה חודשים. נפגשתי עם כל אחד מהם בנפרד. כששיקפתי אותו היא כעסה, וכשהעליתי את נקודת מבטה - הוא זעם. בפגישות עלו עלבונות, חובות - שכבות של טראומות שנאספו עם השנים ואותן מוססנו אחת אחת. עברנו סעיף אחר סעיף. שוחחנו על חוסר האמון ההדדי ומקורותיו, על ההיבטים הרגשיים והחומריים שמכבידים עליהם ביומיום. בפגישות הם יכלו לכעוס, לצעוק, לבכות, לשחרר, ואני הקשבתי והעליתי פתרונות יצירתיים לעתיד טוב יותר עבורם ועבור הילדים. במקביל, לא הפסקנו להציף את הצרכים החדשים שדורשים מענה מיידי, אחרת הם יגיעו (שוב) לפתחו של בית המשפט.

ההליך היה רווי אמוציות ומתחים, אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע להסכמות; המשמורת וזמני השהייה שונו ממלאה למשותפת ושוויונית, הופחתו בהתאמה דמי המזונות, ובעיקר - נפתרו מועקות העבר ונוסחו מנגנונים של השבת האמון והתקשורת ביניהם, מתוקף היותם הורים לילדים משותפים. זה היה המכנה המשותף והעיקרון המנחה - אהבתם לילדיהם, רצונם בטובתם ושאיפתם לדינמיקה משפחתית חדשה ותקשורת טובה יותר.

בתום 18 שעות של פגישות אישיות טעונות הצלחנו ליצור עתיד חדש ויכולת שיתוף פעולה ששינו את החיים למשפחה שלמה. התגברנו על שש שנים מעיקות וקשות. "עשית פלא", אמר לי נ' יום למחרת החתימה. "לא האמנתי שמתוך חוסר התקשורת שהיה בינינו נחתום אי פעם על הסכם, אבל שנינו חתמנו ושנינו מרוצים, כך שהתוצאה הושגה". בתקופת סגר הקורונה הם חגגו את פסח ויום העצמאות יחד וניכר היה בקולה של ב' עד כמה הדינמיקה המשפחתית שונתה לטובה.

הניסיון האישי מלמד כי אין פער שלא ניתן לצמצם, זוג שלא ניתן להביאו לחתימה על הסכם גישור, או הכרעה שיפוטית שהותירה נתק רע שלא ניתן לשדרגה במסגרת הסכם חדש. הסכם בו מוגדרות מחדש רמות האמון והתקשורת. זאת, מתוקף ההבנה כי יש בכך כדי להגביר את השמחה בקרב הילדים והוריהם. בעוד אלפי הורים חווים קשיים בשל משבר גירושים, חבל לבזבז עוד רגע בחיים על כאבים מיותרים כאשר ישנו פתרון בהישג יד, שמעביר את בני הזוג הגרושים משיתוק פעולה לשיתוף פעולה.

סבים וסבתות אשר להם ילדים בוגרים שחוו או חווים משבר גירושים קשה יכולים להוות גורם מסייע באמצעות מימון הליך הגישור, שיוליד הסכם חדש ואמון מחודש בין בני הזוג (ילדיהם) המתכתשים, דבר שישנה את הדינמיקה עבור כל בני המשפחה.

המגשר מוטי דנוס הוא מפתח שיטת אָהֲוָה לגישור משפחתי-רגשי.

טלפון: 050-5452044

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד