אל תעשה זאת בעצמך: תביעה להכרה בפגיעה במסגרת שירות בטחוני מחייבת מקצועיות

ש', חייל בשירות סדיר ללא כל מחלות רקע, חלה במהלך שירותו הצבאי באפילפסיה. ש' הגיש תביעה כנגד משרד הביטחון וביקש להכיר במחלתו, אך עשה זאת ללא ליווי משפטי. בתביעה הוא ציין שבתקופה שקדמה לפרוץ המחלה היה נתון תחת לחץ ומאמץ רב. תביעתו נדחתה על ידי קצין התגמולים וניתנה לו אפשרות לערער לבית משפט השלום.

על מנת להגיש את ערעורו, הוא פנה לעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין תיחקר את ש' לגבי תנאי שירותו בניסיון לבחון האם ש' סבל מחסך שינה בסמוך להתפרצות ההתקף האפילפטי הראשון בחייו. פרט זה, אותו השמיט ש' מן התצהיר כיוון שלא ראה בו חשיבות, היה פרט מהותי לתביעה והיווה את המפתח לקבלת ההכרה במחלה. אם היה ש' מיוצג בשלב הראשוני של הגשת התביעה, פרט זה היה נכלל בבקשה והיה יכול להשפיע ולשנות את גורל התביעה, אך בשלב הערעור, כל ניסיונותיו של עורך הדין להוסיף זאת לכתב התביעה לא צלחו והבקשה נדחתה.

במקרה אחר, לקה איש קבע המשרת כגשש בסוכרת במהלך שירותו. גם הוא השמיט מהתצהיר הראשוני שלו פרט מהותי - פגיעת טיל סמוך אליו כשבועיים לפני פרוץ המחלה. אירוע זה, כך גילה אחרי שהגיש לבדו את התביעה, יכול היה להיחשב כגורם משמעותי להיווצרות הסוכרת בשל סמיכות זמנים להתפרצותה, אך גם במקרה זה נתפסה הגרסה המתוקנת של התובע כניסיון מגמתי ולא אמין לביצוע מקצה שיפורים, ותביעתו נדחתה.

כאשר אדם המשרת בכוחות הביטחון נפגע, נחבל או לוקה במחלה עקב שירותו, וכאשר לפגיעה זו יש השלכות על שארית חייו, הוא זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון להכרה בפגיעתו. כדי שבקשתו תתקבל, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים שקבע החוק: תנאי ראשון - שהפגיעה קרתה בזמן השירות, והתנאי השני והמהותי -הוכחת קשר סיבתי הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית בין תנאי ומהות השירות הביטחוני שלו לבין הפגיעה.

בתביעה כזו כל פרט עשוי להיות חשוב, אך הנפגע, שאינו מחזיק בידע רפואי או משפטי, לא יכול לדעת מה רלוונטי ומה לא. לא מעטים המקרים בהם התובע מחליט להיעזר בעורך דין רק בשלב מתקדם של ההליך המשפטי, וחבל שכך. חשוב להבין שרק כשהתיק והנפגע נבחנים על ידי אנשי מקצוע בעלי ידע משפטי ורפואי מתאים, ניתן יהיה להבין את מכלול הנסיבות שהובילו לאותה פגיעה. למרבה הצער, כשהמעורבות המקצועית מתחילה מאוחר מדי, הניסיון של עורך הדין לתקן את התצהיר הראשוני ולכלול בו פרטים חשובים שהושמטו בתום לב, עשוי לערער את אמינות התובע ולהוביל לדחיית הבקשה.

נפגעים רבים המלווים בשלבים מוקדמים של הפגיעה על ידי מש"קית נפגעים, שמים בה את מבטחם וסומכים עליה שתמלא עבורם את התצהיר בטופס התביעה. אך מש"קית הנפגעים אינה מחזיקה בידע המקצועי הדרוש לתחקור הנפגע ולבירור הקשר הסיבתי הרפואי והמשפטי הנדרש.

פעמים רבות יוצע לנפגע לפנות לעורך דין היושב כקצין העיר בשרות המילואים, ששירותיו ניתנים לאנשי כוחות הביטחון ללא עלות, אך ברוב המקרים גם הוא לא יספק טיפול מקיף, יסודי ומעמיק, אלא יסתפק בתצהיר קצר, לקוני וחסר.

התצהיר הראשוני והקשר הסיבתי שיוכח באמצעותו הם מהות הבקשה להכרה, ועליהם תתבסס בהמשך הדרך התביעה כולה. זאת הסיבה שהפנייה לעורך דין המתמחה בתחום, עוד לפני הגשת התביעה, היא קריטית. לייעוץ המשפטי ישנה חשיבות גדולה גם לשם מיצוי הזכויות המגיעות לנפגע, כגון מימון טיפולים רפואיים, תשלום משכורת בזמן ההחלמה (גם לאחר השחרור) ועוד. ללא ליווי משפטי מתאים, גם אם יקבל הנפגע את ההכרה המיוחלת, התנאים וההטבות שיתלוו לה עשויים להיות רחוקים מהמגיע לו.

לפיכך, בכל מקרה של פגיעה, מחלה או בעיה נפשית שהוכחת הקשר הסיבתי בינה לבין השירות הצבאי אינה ברורה מאליה - אל תוותרו על ייעוץ משפטי. פגישת ייעוץ ראשונית, טרם הגשת התביעה, היא ללא עלות וללא התחייבות והיא יכולה להכריע את הכף לטובתכם.

עו"ד אלי סבן עוסק בייצוג נכי צה"ל ובתביעות נגד משרד הביטחון.

טלפון: 077-9977458

הכתבה בשיתוף עם Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד