משרתי קבע המגיעים לגיל פרישה (נכון למועד כתיבת שורות אלו: גיל 42 לקצינים ו-47 לנגדים) זכאים, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, לפנסיה בהתאם לחוק שירות הקבע (גמלאות). נכון להיום קיימים בצה"ל שני מסלולי הסדר פנסיוני:
פנסיה צוברת (מסלול זהה למנגנון הפנסיה האזרחי): 'העובד' (במקרה זה, משרת הקבע) מפקיד מדי חודש אחוז מסוים ממשכורתו לקרן הפנסיה, ו'המעסיק' (צה"ל) מוסיף הפקדה חודשית משלו. פנסיה זו תשולם למשרת הקבע בהגיעו לגיל הפרישה במשק בהתאם לסך הכספים שהצטברו בפועל, הערכת תוחלת החיים ותנאי הקופה בה נוהלו הכספים. הייחודיות הצבאית, בהקשר זה, נעוצה בזכותם של משרתי הקבע ל"פנסיית גישור" תקציבית, שתשולם להם ממועד פרישתם מצה"ל ועד הגיעם לגיל הפרישה במשק (אז, כאמור, תוחלף פנסיית הגישור בקצבת הפנסיה הצוברת).
פנסיה תקציבית: במסלול זה אין הפקדות על ידי משרת הקבע או צה"ל. בהינתן וותק שירות וגיל פרישה מינימליים, משרת הקבע יהיה זכאי לפנסיה מתקציב המדינה מיום פרישתו. פנסיה זו מחושבת בהתאם למשכורת הקובעת האחרונה, המוכפלת באחוזי הפנסיה שנצברו לאורך תקופת השירות. בניגוד לפנסיה הצוברת, במסלול זה אין 'מסגרת תקציב' המחולקת לפי תוחלת חיים צפויה, אלא סכום חודשי קבוע שישולם למשרת הקבע למשך כל ימי חייו, ואף לאחר פטירתו יקבלו שאריו חלק מסוים מהפנסיה במשך תקופה מוגדרת מראש.
טוב למשרתי הקבע, קשה למדינה
מסלול הפנסיה התקציבית היה נהוג בצה"ל מאז ומתמיד. עבור מרבית משרתי הקבע מסלול פנסיוני זה, הנאמד במצטבר במאות אלפי ואף מיליוני שקלים, הוא הטוב ביותר שניתן לייחל לו. יש בו וודאות והוא מספק רשת בטחון סוציאלית למשרת הקבע ולמשפחתו, אלא שלרוע מזלם של משרתי הקבע, עם השנים הבינה מדינת ישראל כי אין באפשרותה לעמוד בסכומי העתק הנדרשים למימון מסלול זה; בתחילת שנות האלפיים הוחלט על הפסקת מנגנון הפנסיה התקציבית ועל החלפתו במסלול הפנסיה הצוברת. מי שהחל את שירות הקבע שלו עד סוף שנת 2003 נשאר במסלול הפנסיה התקציבית, אך מי שהחל בשירות הקבע החל מה-1.1.2004, נכנס למסלול הפנסיה הצוברת.
המועד הקובע - תאריך ההתחייבות לשירות
בימים אלו מתקרבים לגיל פרישה משרתי הקבע שהחלו את שירות הקבע שלהם לפני כ-17 שנים, בתקופת המעבר בין המסלולים. רבים מהם מגלים כי שויכו למסלול הפנסיה הצוברת, על אף שלטענתם עליהם להיות משויכים להסדר התקציבי.
לצורך שאלת השיוך הפנסיוני, המועד הקובע אינו יום הכניסה בפועל לשירות הקבע, אלא תאריך ההתחייבות לשירות הקבע. כך, אדם שהתחייב לשירות קבע בשנת 2003, ישויך למסלול הפנסיה התקציבית גם אם שירות הקבע שלו החל, בפועל, ב-2004.
פרט זה עשוי אמנם לבלבל ולהטעות את הפרט, אך המערכת הצבאית - מודעת לו היטב ומשייכת לפיו את משרתי הקבע למסלולי הפנסיה השונים. עם זאת, במקרים חריגים ייתכנו טעויות מערכתיות שיובילו לשיוך פנסיוני שגוי.
עילות לשינוי השיוך
במקרה לדוגמה התחייב משרת קבע לשירות בתחילת 2004 ולכן שויך למסלול הפנסיה הצוברת. אלא שלמעשה, היה על המערכת הצבאית לדרוש התחייבות מוקדמת לשירות קבע, כבר ב-2003, אך החתמתו התעכבה בשל טעות מערכתית. ברגע שהוכחה הטעות, השתכנעה המערכת הצבאית כי יש לתקנה ולשנות את השיוך הפנסיוני בהתאם. במקרה אחר, התעכבה ההתחייבות לשירות הקבע בשל תהליכי סיווג בטחוני שהתארכו בחסות הבירוקרטיה הצבאית.
אוכלוסייה נוספת שנכון שתבחן בקפידה את שאלת שיוכה הפנסיוני הינה 'חוזרי שירות' - משרתים שהחלו שירותם הביטחוני בהסדר הפנסיה התקציבית, השתחררו לאזרחות ואחרי פרק זמן מסוים - התגייסו לשירות הקבע בצה"ל. עם חזרתם של אלו לשירות, שויכו מרביתם אוטומטית למסלול הפנסיה הצוברת.
תחת תנאים מסוימים (ותק בשירות הביטחוני הקודם וחלון זמן קצר עד הגיוס החוזר לצה"ל) ניתן לתקן זאת ולשייך גם את הפרק השני של שירותם למסלול הפנסיה התקציבית.
במקרים רבים - חלוף הזמן, כשלעצמו, יוצר לפרט קושי לפעול בנושא, שכן המערכת הצבאית ממהרת לטעון ל"נזק ראייתי" שנגרם בשל השיהוי בפנייה. עם זאת, בהינתן מסמכים מקוריים מ"זמן אמת", או מפקדים שישלימו החסרים העובדתיים - ניתן, גם לאחר שנים רבות, לדרוש מהמערכת לתקן טעותה.
בשורה התחתונה, שאלת השיוך הפנסיוני טומנת בחובה משמעות כלכלית רבה. אם לדעתכם חלה טעות בשיוך הפנסיוני שלכם, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה של המשפט הצבאי.
עו"ד שלמה רכבי הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין רכבי, הראל ושות' העוסק במשפט צבאי.
טלפון: 03-6938409
הכתבה בשיתוף עם Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד