כך תתמודדו עם הדרך הלא פשוטה להכרה בנכות נפשית מצה"ל

תביעות להכרה בנכות המוגשות למשרד הביטחון נחלקות לשני סוגים עיקריים - נכות שנגרמה עקב חבלה ונכות שנגרמה עקב מחלה. בנכות מהסוג השני נכללים מקרים של מחלות פיזיות או נפשיות.

כדי לקבל הכרה כנכה צה"ל נדרש התובע להוכיח כי הוא אכן סובל מנכות וכי הגורם לנכותו - בין אם מדובר בחבלה או במחלה - קשור לשירותו הצבאי.

בניגוד לפגיעה שמקורה בחבלה, שהיא אירוע נקודתי המגובה בדרך כלל בדוח פציעה ובראיות עובדתיות, התפתחות של מחלה היא הליך מורכב יותר ועשוי לתעתע, על אחת כמה וכמה במחלה נפשית.

כאשר מוגשת למשרד הביטחון תביעה להכרה בנכות כתוצאה ממחלה, ובפרט במקרים של מחלה נפשית, ייערך תחקיר שלם על עברו של התובע - ההיסטוריה הרפואית, בתי הספר בהם למד, מחלקת רווחה של העיר בה גר התובע - כל האספקטים של חייו ייבחנו תחת זכוכית מגדלת במטרה למצוא הוכחה לניצנים ראשונים של המחלה עוד טרם הגיוס לצה"ל ולהתנער מאחריות למצב שנוצר בשירות.

בניסיונם למצוא סימנים למחלה נפשית טרם השירות הצבאי, נציגי משרד הביטחון עשויים לנסות ולתלות את מצבו הנפשי של התובע במגוון גורמים מעבר לשירות הצבאי החל ממיעוט קשרים חברתיים בבית הספר ועד לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, שתיית אלכוהול (אפילו שתיית בירה עם חברים), שימוש מזדמן בגראס, ואף תהליכים של חזרה בתשובה. המאבק להכרה, לפיכך, הוא קשה במיוחד כשמדובר בנכות נפשית, אך הוא בהחלט אינו חסר סיכוי, עם העזרה המקצועית הנכונה.

כך היה למשל במקרה של נ' שהיווה תקדים משפטי.

נ' חוותה התפרצות של מחלת הסכיזופרניה במהלך שירותה הצבאי. כעשור לאחר שחרורה, היא קיבלה הכרה כנכת צה"ל. הכרה זו הגיעה אחרי תביעה ראשונית שנדחתה ותהליך ערעור במסגרתו נבחן המקרה על ידי חמישה פסיכיאטרים שונים. חוות דעתם קבעה באופן חד משמעי כי הסכיזופרניה ממנה סבלה היתה תולדה של מסכת השפלות, שיימינג ונידוי חברתי שעברה במהלך שירותה, כפי שנטען בכתב התביעה.

ט', לוחם בחטיבת הנח"ל בתקופת מלחמת לבנון השנייה, סבל במשך יותר מעשור מחרדות, סיוטים ופלאשבקים שהקשו על תפקודו. בגיל 33, 16 שנים לאחר המלחמה, קיבל הכרה כנכה צה"ל מסיבות נפשיות.

הגורם הנפשי העומד מאחורי נכותו של ט' במקרה זה מכונה פוסט טראומה, מצב נפשי ידוע ולמרבה הצער גם שכיח. תהליך ההכרה במקרה זה שונה בהיבטים רבים לעומת התהליך השגור במחלת נפש "קלאסית".

בניגוד למחלת נפש, שהטריגר להתפרצותה עשוי להיות מצב מתמשך הקשור בתנאי השירות, מצב של פוסט טראומה יתעורר תמיד בעקבות חשיפה לאירוע נקודתי חריג וקיצוני. אך בעוד שאת הטריגר קל יותר להוכיח, המצב הנפשי הנגזר ממנו קשה יותר לאבחון, מה גם שישנם מקרים לא מעטים של התחזות וניסיונות לזייף את הסימפטומים. לפיכך, רוב מאמציו של משרד הביטחון בתביעות מסוג זה יושקעו באימות תלונותיו של התובע, ולעיתים הוא אף יישלח לאבחון מיוחד במטרה לוודא את אמיתות תלונותיו.

עם זאת, ישנם מקרים בהם גם מחלת נפש עשויה להתעורר בעקבות אירוע נקודתי וחריג. לאחרונה הכיר בית המשפט העליון באיש קבע ששימש כקצין רכב בחיל האוויר כנכה צה"ל מסיבות נפשיות. לאחר ויכוח עם מפקדו, נקלע קצין הרכב למצוקה נפשית ואובחן כסובל מהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה).

בית המשפט העליון קבע כי גם ויכוח מהווה אירוע חריג ביחס לשירותו הצבאי של החייל, והדגיש כי חוק הנכים הוא חוק סוציאלי שתכליתו היא לראות את החייל כפי שהוא ולהכיר בתרומתם של חיילים המשרתים לעיתים בתנאים מאתגרים ורוויי מתח, ולכן אין להחילו ביד קמוצה.

הכרה דומה התקבלה במקרה של חייל שהתגייס לשריון ובמהלך הטירונות צפה בסרטוני הדרכה למניעת תאונות אפשריות בטנק ובשירות הצבאי. בית משפט השלום הכיר בכך שהשילוב של הטירונות הקרבית עם עמידה בלו"ז צפוף, חסך שינה וצפייה באותם סרטונים, מהווה תנאי שירות סטרטוגנים שבעקבותיהם לקה החייל בסכיזופרניה, והכיר בחייל כנכה צה"ל. משרד הביטחון ערער לבית המשפט המחוזי אך הערעור נדחה.

בתהליך הגשת התביעה, כדי לנווט בהצלחה בסבך התנאים הנדרשים ומול הקשיים שמעמיד משרד הביטחון, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בתביעות מול משרד הביטחון, אשר ייאבק לאורך כל הדרך עד לקבלת ההכרה המגיעה לכם.

עו"ד אלי סבן עוסק בייצוג נכי צה"ל ובתביעות נגד משרד הביטחון.

טלפון: 077-9977458

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד