בגלל רשלנות רפואית: יצא מניתוח מוח עם פגיעה מוחית קשה לצמיתות

רפואה אינה מדע מדויק ולעיתים, על אף מאמצים כבירים, לא ניתן לרפא את החולה. אך כאשר הטיפול עצמו מוביל לגרימת נזק לחולה, וכאשר ברור כי אותו נזק יכול היה להימנע, מדובר במקרה מובהק ומכעיס של רשלנות רפואית

  • רשלנות רפואית
עו"ד אורי גלבוע, בשיתוף zap משפטי, בשיתוף zap משפטי
ניתוח מוח (צילום: shutterstock)

ד' הוא מהנדס אלקטרוניקה, בשנות ה-30 לחייו, נשוי ואב לתינוק. בתחילת 2012 התחיל ד' לסבול מכאבי ראש, סחרחורות והקאות והגיע לסדרת בדיקות בבית החולים. הבדיקות הראו על גידול במוחו, אשר דרש הסרה בניתוח מורכב, לשמו גייס בית החולים מנתח מומחה שהגיע במיוחד מחו"ל.

הניתוח התבצע, על פי כל הסימנים, בהצלחה, והצוות התרשם כי הגידול הוצא במלואו. אלא שבבדיקת הדמיה שנערכה מאוחר יותר, התברר שנותרה שארית גידול במוחו. בדיון מחלקתי שהתבצע עם הרופא המומחה מחו"ל, הוחלט להכניס את ד' ביום שלמחרת לניתוח חוזר להוצאת שארית הגידול. זאת, על אף שד' עדיין חלש מכדי לעבור ניתוח נוסף ומעורפל מכדי להבין את משמעות הדבר; על אף שהוריו של ד' לא נתנו את הסכמתם להחלטה; ועל אף שההחלטה עומדת בניגוד גמור לפרקטיקה הרפואית המקובלת במקרה זה, הדוגלת בהמשך טיפול שמרני.

מן הניתוח הזה ד' לא התעורר ונמצא במצב של תרדמת במשך חודשים. בהמשך, כאשר הוא חזר להכרה, התבררו ממדי הפגיעה - ד' נותר עם פגיעה מוחית קשה לצמיתות, ויישאר סיעודי ותלוי לחלוטין בעזרת הזולת למשך שארית חייו.

עוד בוואלה! NEWS

העבודה הרעילה אותך? כך תשיג את הפיצוי המגיע לך

לכתבה המלאה

האם מדובר ברשלנות רפואית?

למרבה הצער, גם הטיפול הרפואי הטוב ביותר אינו חף לחלוטין מטעויות. עם זאת, לא כל טעות של רופא או של חבר בצוות המטפל נחשבת למעשה רשלנות. אחד הקריטריונים המאפשרים לבית המשפט לקבוע אם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית נקרא "מבחן הרופא הסביר", אשר נועד לוודא כי פעולותיו של הרופא נעשות על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בהתאם לנתוני המקרה. אי עמידה במבחן הרופא הסביר, משמעה עילה אפשרית לתביעת רשלנות רפואית.

כחלק ממבחן הרופא הסביר נבחנים כל שלבי הטיפול, החל משלב האבחון דרך הליך קבלת ההחלטות של הרופא והתאמת הטיפול לנתונים ולהיסטוריה הרפואית של המטופל, ועד לאופן ביצוע ההליך הטיפולי בפועל והתגובה הרפואית שלאחריו, אם נדרשת כזאת.

חלק בלתי נפרד מהליך הטיפול הוא קבלת הסכמה מדעת של המטופל לגבי כל שלב של הטיפול. הסכמתו של המטופל תיחשב להסכמה מדעת רק בתנאי שהמטופל קיבל הסבר מלא על פרטי הטיפול, על סיכויי ההצלחה שלו ועל הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בו ובהליך ההתאוששות וההחלמה ממנו.

סעיפי הרשלנות במקרה

החלטה על ביצוע הניתוח השני נעשתה כאשר המטופל נמצא עדיין במצב מעורפל לאחר הניתוח הראשון, מבלי שהוצגו לו הסיכונים הנלווים לביצוע ניתוח נוסף, מבלי שהוסבר לו כי הדבר מנוגד לפרקטיקה הרפואית המקובלת וללא הצגת אפשרויות טיפול אחרות שעמדו בפניו

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי הוריו של ד', המשמשים כאפוטרופסיו, באמצעות עורכי הדין אורי גלבוע ועמית אוריה, פורטו סעיפי הרשלנות, בהם אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל או אפוטרופסיו וקבלת החלטות מתוך שיקולים אישיים.

על פי כתב התביעה, ההחלטה על ביצוע הניתוח השני נעשתה כאשר המטופל נמצא עדיין במצב מעורפל לאחר הניתוח הראשון, מבלי שהוצגו לו הסיכונים הנלווים לביצוע ניתוח נוסף, מבלי שהוסבר לו כי הדבר מנוגד לפרקטיקה הרפואית המקובלת וללא הצגת אפשרויות טיפול אחרות שעמדו בפניו.

לטענת ההורים, שהתנגדו לביצוע הניתוח הנוסף, השיקולים שעמדו מאחורי ההחלטה על ניתוח שני כבר ביום שלמחרת, כלל לא היו שיקולים רפואיים ענייניים אלא היו קשורים ללוח הזמנים של המנתח שהגיע מחו"ל.

לטיעונים אלו התווספה הטענה המרכזית של התביעה, אשר גובתה בחוות דעת של מומחה לנוירולוגיה, נוירוכירוגיה ופסיכיאטריה, לפיה הנזק שנגרם לד' נובע מהטיפול שקיבל, טיפול שאינו עומד במבחן הרופא הסביר ואינו מהווה חלק מפרוטוקול הטיפול הנהוג במקרים דומים.

בחוות דעתו בחן המומחה את כל שלבי הטיפול, את התסמינים עליהם התלונן ד' ואת הממצאים שהתגלו בבדיקות השונות שעבר, וקבע כי הגישה המקובלת לטיפול במקרה זה היתה גישה שמרנית יותר, הכוללת ביצוע הקרנות ומעקב. לדבריו, ובפרט לאור מצבו התקין של ד' לאחר הניתוח הראשון, הניתוח השני הוא זה שגרם למהלך ההרסני של פגיעה נוירולוגית וקוגניטיבית קשה, אשר היתה נמנעת לו היה המנתח האחראי בוחר בגישה השמרנית.

שימו לב לסימני אזהרה

התביעה, העומדת על סך העולה על 2.5 מיליון שקלים, נמצאת כיום בשלבים ראשוניים של ההליך המשפטי. ברובן המוחלט, מסתיימות תביעות רשלנות רפואית בפשרה, ובהחלט ייתכן כי זו תהיה התוצאה גם במקרה המדובר.

על מנת לנסות ולהימנע ממצבים של רשלנות רפואית, חשוב לשים לב בזמן אמת לסימני אזהרה כגון: הליכים רפואיים מרובים שנעשים בפזיזות, אי מתן אינפורמציה מלאה, חוסר שיתוף בנוגע לאלטרנטיבות טיפול קיימות ועוד. מומלץ תמיד להתלוות בקרוב משפחה נוסף שיקבל ויתעד את שלבי התהליך ואת האינפורמציה הנמסרת למטופל.

בכל מקרה של נזק שנגרם עקב טיפול רפואי רשלני, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבסס תיק תביעה יציב וחזק, שיבטיח כי תקבלו את מלוא הפיצוי עבור העוול שנעשה לכם.

עו"ד אורי גלבוע הוא המייסד והבעלים של משרד עו"ד אורי גלבוע המתמחה ברשלנות רפואית ובתביעות נזיקין מורכבות.

טלפון - 077-9968260

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully