פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נהיגה בפסילה ללא ידיעה? מצב אפשרי

      עבירה של נהיגה בפסילה היא מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה והענישה עליה כבדה, אך ניתן להתמודד מולה תחת הגנת "טעות במצב הדברים"

      דוח תנועה (ShutterStock)
      בדיקת רישיון (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      פקודת התעבורה מגדירה כעבירת נהיגה בזמן פסילה את העבירות הבאות:

      1. מי שקיבל הודעה שנפסל מקבלה או מהחזקה של רישיון נהיגה, ונהג בעוד הפסילה בתוקף.

      2. מי שנהג בניגוד לתנאים שנוספו ברישיונו, כל עוד התנאים בתוקף; לדוגמה, נהג שהותנתה נהיגתו ברכב כשחובה עליו להרכיב משקפיים או עדשות מגע ולא עשה כן, או נהג שנהיגתו הוגבלה לשעות היום ונהג בלילה.

      3. מי שקיבל הודעה כי נפסל מלהחזיק ברישיון רכב, והשתמש ברכב או הרשה לאדם אחר להשתמש בו, בעת שהפסילה בתוקף.

      4. מי שנהג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש (למשל, רכב שהורד מהכביש בשל אי כשירותו), או צו איסור שימוש, או הרשה לאדם אחר לנהוג ברכב בעת שהודעת או צו איסור השימוש היו בתוקף.

      פקודת התעבורה קובעת מאסר של שלוש שנים או קנס של מאה אלף שקל, או שני העונשים גם יחד, למי שנתפס נוהג בפסילה. זהו העונש החמור ביותר בפקודה, למעט העונש על עבירות הפקרה מדעת (פגע וברח). לשם השוואה, שלוש שנות מאסר הן העונש שנקבע לעבירה של גרימת מוות ברשלנות. ללמדנו, כי המחוקק מתייחס לנהיגה בפסילה כמקבילה בחומרתה לעבירה של נטילת חיים.

      האם כל נהיגה בפסילה מסתיימת במאסר?

      בית המשפט העליון קבע לא אחת, שהעונש הראוי על נהיגה בפסילה הוא מאסר. ואולם, בצד חומרת העבירה, המחוקק מדגיש כי הנהג צריך להיות מודע לביצועה. במלים אחרות, אם נוצר מצב שבו הוטלה פסילה על נהג בלי שהדבר הובא לידיעתו, אזי עשויה להיות לו הגנה טובה, כל עוד הנאשם מוכיח את אמינות גרסתו ובית המשפט מקבל אותה.

      כיצד ניתן להכריע באמינותה של טענת אי ידיעה?

      ניקח, כדוגמה, מקרה של נהג שהובא בפני בית המשפט לתעבורה באשמת נהיגה בפסילה. הנהג טען שלא ידע שרישיונו נפסל והיה תחת הרושם שהוא בתוקף. לדבריו, הוא אמנם ידע שעומד נגדו גזר דין חלוט של 40 חודשי פסילה, וכי הערעור שהגיש בעניין כשל. ועם זאת, לאחר שהערעור כשל הוא פנה לעורך דין מוכר שהיה ידוע בהצלחותיו. אותו עורך דין הבטיח לו שניתן להגיש ערעור נוסף ולהחזיר לו את רישיונו.

      הנהג שילם לעורך הדין המדובר סכום נכבד, ואכן, כעבור זמן, כפי שזה הבטיח, קיבל את רישיונו בדואר רשמי של משרד הרישוי. רק מאוחר יותר התברר לו, להפתעתו, שהפסילה עדיין בתוקף וכי הרישיון שהגיע בדואר אינו תקף.

      לאור כל זאת, ביקש הנהג, כי בית המשפט לתעבורה יזכה אותו מהאישום בנהיגה בפסילה, מכיוון שמדובר בעבירה המחייבת ידיעה.

      מה היה הבסיס לגרסת הנהג?

      במהלך המשפט התברר כי למרות שרישיון עריכת הדין של אותו "עורך דין" שאליו פנה הנהג נשלל מספר שנים לפני האירוע (מבלי שהנהג ידע זאת), הוא המשיך לתת שירותים משפטיים ושמו אף עבר מפה לאוזן בשל הצלחותיו הרבות.

      עוד התברר כי עומדים נגד אותו "עורך דין" פסקי דין שונים, וכי קיימות לו הרשעות רבות בנושאים של זיוף, קבלת דבר במרמה ועוד.

      כיצד השיבה התביעה לטענת הנהג?

      התביעה ביקשה מבית המשפט לדחות את גרסתו, וטענה כי אין זה סביר מצדו לטעון שהוא באמת חשב שניתן לבטל פסילת רישיון, במיוחד לאחר שכשל בערעור בבית המשפט המחוזי וגזר הדין נהפך לחלוט. גרסת הנהג, טענה התביעה, אינה אמינה, ולכל הפחות מצביעה על כך שקיימת מבחינתו עצימת עיניים, שכמוה כידיעה.

      כיצד הכריע בית המשפט בשאלת הידיעה?

      לאחר שבחן את גרסת הנהג לאירועים, הכריע בית המשפט כי אי אפשר לשלול את האפשרות ש"עורך הדין" שאליו פנה הנהג אכן יצר בפניו מצג שווא כי הוא מצוי בהליכים המשפטיים, וכי הוא עורך דין מוכר וידוע. קבלת הרישיון בדואר רשמי ממשרד הרישוי רק מחזקת אפשרות זו.
      כל אלה הותירו בלב השופט ספק, שמא גרסתו של הנהג היא סבירה, ולפיכך אי אפשר לשלול את האפשרות כי בעת שנהג ברכבו, הוא אכן לא ידע כי הוא עושה זאת בזמן פסילה וכי, מבחינתו, הוא נהג לפי החוק.

      את קביעתו ביסס בית המשפט על ההגנה הנתונה בחוק בגין טעות במצב הדברים. זו הגנה הקובעת כי העושה מעשה בדמות מצב דברים שאינו קיים לא יישא באחריות פלילית, אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו, וכל עוד הטעות היא כנה.

      עבירת נהיגה בזמן פסילה מצריכה מחשבה פלילית לשם התהוותה, ועל התביעה רובץ הנטל להוכיח קיומו של יסוד נפשי זה של מחשבה פלילית (וחוסר כנות) אצל הנאשם לצורך הרשעתו.
      לאור זאת, קבע בית המשפט כי סבירותה של גרסת הנאשם והספק שמא אכן ייתכן שהוטעה במכוון לחשוב כי הפסילה בוטלה באמצעות פעולה משפטית, יכולים לשמש כאמת מידה לאמינות הגירסה שלו ולאפשרות שלא היו במעשיו מחשבה פלילית.

      בסופו של דבר, ולמרות שלא עשה זאת בנקל, זיכה בית המשפט את הנהג מאשמה.

      שי גלעד - משרד עו"ד דיני תעבורה

      טלפון - 053-9374959

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד