עונת ימי המחלה: התחזית לעובד במגזר הפרטי

כמדי שנה, הצטננות ושפעת מטרידות אותנו וזאת בנוסף לנגיף הקורונה. גם אם התחבאנו היטב מאחורי מסיכה, ההורים שביננו מכירים זאת מקרוב, די בילד אחד שנדבק כדי להדביק את כל המשפחה. במקרה הטוב זה עניין של יום יומיים אך לעיתים, בעיקר במקרי שפעת, אנו מושבתים לפרקי זמן ממושכים יותר ובלתי מבוטלים.

כשזה קורה, כמו תמיד, עוד לפני שנפגוש ברופא המשפחה, נדמה שהראשון להתבשר במחלתנו הוא המעסיק. לכן מוטב שנכיר בכללות מה, כמה ואיך מגיע לנו כשאנו חולים:

חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), והתקנות לו, מסדירים את נושא ימי המחלה של העובד/ת.

תקנה 1 לתקנות דמי מחלה, קובעת כי על העובד ליידע את המעסיק בתוך 3 ימים מיום המחלה הראשון על היעדרותו מפאת מחלה. נדגיש, כי עובד שלא יודיע על כך, יסתכן באי תשלום ימי המחלה, ובמיוחד אם בהסכם העבודה מצוין כי הוא מחויב לפעול על פי תקנה זו.

סעיף 4 לחוק קובע כי כל עובד זכאי לצבירת 18 ימי מחלה בשנה כלומר, יום וחצי לכל חודש, וזאת עד ל - 90 ימים בלבד. כלומר, לאחר 90 ימים אין העובד יכול לצבור ימי מחלה על פי חוק אלא אם סוכם אחרת עם המעסיק. ונדגיש: ימי המחלה נצברים בכל חודש גם אם העובד נמצא במחלה, בתקופת אבל, בחופשת לידה ובחופשה שנתית.

סעיף 2(א) לחוק קובע כי בעד היום הראשון העובד לא יהא זכאי לתשלום וביום השני והשלישי העובד יהיה זכאי לתשלום של 50% מערך יום העבודה. שיעור דמי המחלה נקבע בסעיף 5(א) לחוק הקובע כי השכר שישולם יהיה אותו השכר כאילו היה העובד ממשיך בעבודתו. כאשר מדובר בעובד לפי הספק, בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק, גובה דמי המחלה יהיו בגובה ממוצע ההספק היומי לשלושת חודשי עבודתו האחרונים.

בנוסף, לצורך חישוב רכיבי השכר הנכללים בדמי המחלה קובע סעיף 6 לחוק שיש לכלול את שכר היסוד, תוספת ותק ותוספת משפחה, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות ותוספת מחלקתית או מקצועית. בכל הנוגע לעובד המתוגמל בעמלות מכירה, נקבע בפסיקת בתי הדין כי החישוב יהיה בדומה לסעיף 5(ב) לחוק כלומר, ממוצא עמלות המכירה היומי בשלושת החודשים האחרונים.

בשונה מעובד בשכר שעתי עבורו ימי שישי ושבת לא נחשבים, חישוב ימי המחלה לעובד חודשי כוללים את ימי שישי ושבת. כלומר, אם העובד היה חולה 7 ימים מיום ראשון ועד יום ראשון שלאחר מכן, ינוכו לו מצבירת ימי המחלה 6 ימי מחלה.

על פי הוראות סעיף 4א לחוק, כל עוד לעובד נותרו ימי מחלה צבורים ועד לתקרה זו, חל איסור על מעסיק לפטר את העובד הנמצא בימי מחלה. מעבר לתקרה זו, רשאי המעסיק לפטר את העובד אולם בפסיקת בתי הדין נקבע כי נדרש הוא לעשות זאת בתום לב, תוך התחשבות במצבו של העובד ומציאת פתרונות תעסוקה חלופיים, ככל וניתן. בכל מקרה, כאשר מעסיק חדל מלפעול, כך למשל, פשט את הרגל, או ככל ומדובר בחברה שניתן נגדה צו פירוק, אזי רשאי המעסיק לפטר את העובד בזמן מחלתו ובלבד שנתן לעובד, לפני שיצא למחלה, הודעה מוקדמת בהתאם לחוק.

תחילה חשוב להדגיש כי אין המדובר על מחלה קשה/ממארת כהגדרתה בחוקים אלה שלהלן, לגביה נקבעו הוראות ייחודיות בתנאים ייחודיים ודיווח מיוחד.

ככל ומדובר בילד מתחת לגיל 16 שנים, קובע חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993 כי ככל ובן הזוג עובד ולא נעדר באותו פרק זמן בשל מחלת הילד, ניתן לזקוף עד 8 ימים בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה. במקרה ומדובר בהורה יחיד או בהורה שילדו נמצא בחזקתו הבלעדית, ניתן לזקוף 16 ימי מחלה על חשבון המחלה הצבורה.

בכל הנוגע למחלת בן זוג, קובע סעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), תשנ"ח-1998 כי עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה על חשבון ימי מחלתו הצבורה בשל מחלת בן זוגו. נדגיש כי מחלת בן הזוג נדרשת להיות מגבילה עד לכדי מגבלות פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה, צרכים, רחצה, לבישה וניידות עצמית בבית.

באשר למחלת הורה, נקבע בסעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-199, שעובד זכאי לזקוף עד 6 ימי מחלה על חשבון ימי מחלתו הצבורה בגין מחלה של הורהו או של הורי בן זוגו. זאת, בהתקיים ארבעה תנאים: ההורה תלוי באופן מוחלט בעזרת הזולת בביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה, צרכים, רחצה, לבישה וניידות עצמית בבית; בן זוגו של העובד עובד ולא נעדר מעבודתו באותו פרק זמן; אחיו של העובד לא נעדרו מעבודתו באותו פרק זמן; ההורה לא נמצא במוסד סיעודי.

לסיום, כדאי ורצוי שנזכור את כלל היסוד הבא: דמי מחלה הם חלק מהשכר. בזמן שהותו של עובד בימי מחלה, זכאי הוא לדמי מחלה ואלה, נחשבים כחלק משכרו. בפסיקת בתי הדין נקבע כי תכליתו של חוק דמי מחלה לאפשר לעובד שנבצר ממנו להגיע לעבודתו להמשיך ולהתפרנס בכבוד, מבלי שהשכר בעד הימים בהם שהה במחלתו יופרדו משכרו הקובע. בהתאם להנחת יסוד זו, קובע סעיף 7 לחוק כי דינם של דמי מחלה המשולמים לעובד כדין שכר עבודה ולכך, חייב המעסיק להפקיד לגמל בגין דמי מחלה, בהתאם לשיעור ההפקדות והיקף השכר החלים עליו.

ונדגיש, כי חל איסור על מעסיק להעסיק את העובד בימי מחלתו, וככל שייגרם נזק בריאותי לעובד יהא זה רובץ לפתחו של המעסיק.

הננו מאחלים לכם בריאות איתנה ועומדים לרשותכם לכל שאלה והבהרה בטל': 09-7796900.

עו"ד אורנה שמריהו עוסקת בתחום דיני העבודה מעל 20 שנה ומייצגת עובדים ומעסיקים בכל הערכאות השיפוטיות.

טלפון 0779977524

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד