נפגעתם במסגרת טיפול שיניים? מגיע לכם פיצוי!

רבים לא יודעים זאת, אך למעלה ממחצית מהתביעות המשפטיות המוגשות בישראל בשנים האחרונות בתחום הרשלנות הרפואית, הן תביעות שמוגשות בעקבות רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. אלו שלא סבלו מנזקים שמקורם בטיפול שיניים, עשויים להקל ראש בתופעה מכיוון שרבים מאמינים שנזקי שיניים מהווים הפרעה אסתטית ותו לא. עם זאת, בחלק ניכר מהמקרים מדובר על נזקים הפוגעים משמעותית באיכות החיים של המטופלים.

מעבר לפגיעה האסתטית, שבהחלט עשויה להיות חמורה, נזקים שהתרחשו במהלך או בעקבות טיפולי שיניים עלולים להוביל גם לכאבים חמורים, לפגיעה באיכות השינה וכן לבעיות לעיסה. אלו האחרונות, עלולות להוביל לאובדן משקל לא רצוני וכל זה מבלי להזכיר בעיות כמו פגיעה ביכולת הדיבור, דלקות חמורות, זיהומים, שיתוק והרשימה עוד ארוכה. לאור כל זה, מטופלים הסובלים מנזקים בעקבות טיפולי שיניים, צריכים להיות מודעים לכך שעומדת להם האפשרות לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם.

כאשר מגיע לקוח למשרד עורכי דין ומתעניין בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, רוב הסיכויים שיתבקש בראש ובראשונה להציג את כל הניירת הרפואית הרלוונטית למקרה התביעה. מטבע הדברים, לא תמיד המטופלים מחזיקים ברשומות הרלוונטיות למקרה שלהם ובמקרים האלה, עורך הדין לרוב ידרוש מרופא השיניים לספק את הרשומות הרפואיות שערך.

מרפאות השיניים שעובדות מטעם קופות החולים, מנהלות רשומות ממוחשבות וישנה גם מגמה של מעבר למערכות רישום ממוחשבות בקרב רופאי שיניים פרטיים. עם זאת, חלק ניכר מרופאי השיניים עדיין מנהלים רשומות רפואיות בכתב יד. במקרה הזה, עשויות להתעורר שלל בעיות המקשות על מערכת המשפט להבין כיצד התנהל הטיפול והאם הרופא פעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים המצופים ממנו.

כך לדוגמה, לעיתים ישנה בעיה של סדר כרונולוגי משובש, יתכן שכתב היד של הרופא לא יהיה קריא במיוחד וישנם גם מקרים שבהם לא כל המידע שצריך להופיע ברשומות, אכן מופיע בהן. אין ספק שמידע חסר ברשומות הרפואיות, לנצח יפעל נגד הרופא.

במקרים שבהם הרשומות הרפואיות מתנהלות בכתב יד, יתכן בהחלט שרופא השיניים לא יסיים לכתוב את הרשומה במהלך הטיפול ועל פניו אין בכך כל פסול: לא אחת רופא השיניים משלים את הרשומה רק לאחר שחרור המטופל לביתו וישנם גם רופאי שיניים שמשלימים את המידע החסר במהלך סוף השבוע. עם זאת, ישנם מקרים חמורים שבהם רופאי שיניים משלימים מידע או משנים את המידע הקיים בתגובה לפנייה של עורך דין.

זיוף של רשומה רפואית מהווה עבירה פלילית וחברת הביטוח שמבטחת את רופא השיניים, לא יכולה ליישר קו עם עבירות פליליות. לפיכך במקרים שבהם מתברר שהרשומה זויפה, חברת הביטוח קרוב לוודאי תסיר את האחריות שלה ולא תספק הגנה כלשהי לרופא השיניים. כל עוד קיימת רשומה רפואית אותנטית, חברת הביטוח תעניק לרופא כיסוי, גם אם הרשומה לוקה בחסר או לא מכילה פרטים מסוימים, שלרוב ניתן להשלים בקלות יחסית.

האמת היא שלא תמיד ניתן לדעת האם הרשומה הרפואית שהומצאה לפי דרישת התביעה, היא רשומה אותנטית שנכתבה בזמן אמת או רשומה מזויפת שנכתבה בשלב מאוחר יותר. עם זאת, כבר קרו מקרים שבהם עלה בידי צוות התביעה להוכיח שהרשומה הרפואית הלכה למעשה זויפה. כך לדוגמה, במקרה מסוים נכתב ברשומה הרפואית שהמטופל קיבל טיפול שיניים בזמן שהיה בחופשה בחו"ל. במקרה אחר, נכתב ברשומה שהמטופל עבר טיפול שיניים בזמן שנכח בהלוויה של אביו. בשני המקרים, עלה בידי התביעה להוכיח שהרשומה הרפואית זויפה כיוון שהכילה מידע כוזב.

כמו כן במקרה מסוים שבו מטופל החליט לתבוע את רופא השיניים שלו בגין רשלנות רפואית, עלה בידו להציג לעורך דינו את הרשומות הרפואיות שקיבל לאחר הטיפול. כאשר עורך הדין פנה לרופא השיניים ודרש לעיין ברשומות, גילה שהרשומה שהחזיק הלקוח, שונה לחלוטין מהרשומה שסיפק רופא השיניים וכך עלה בידו להוכיח שהרשומה זויפה.

הרשומה הרפואית היא המסמך שמאפשר לעקוב אחר התקדמות הטיפול וחשוב להבין שהיא נחוצה להגנתו של הרופא, לא פחות משהיא נחוצה למטופל. עדות לכך ניתן למצוא במקרה נוסף שבו מטופלת ביקשה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, לאחר שסדרה של כתרים שהודבקו על שיניה, התמוטטה. המטופלת הגיעה לעורך דינה וביקשה להגיש תביעה בגין התמוטטות של עשרה כתרים.

כשעורך הדין קיבל את הרשומה הרפואית מרופא השיניים, התברר שרופא השיניים הדביק את הכתרים עם דבק זמני ולמרות שהסביר למטופלת על החשיבות של הדבקת הכתרים עם דבק קבוע מספר פעמים, המטופלת סירבה לכך. במקרה הזה, הרשומה הרפואית המפורטת, הובילה לכך שהתביעה כלל לא הוגשה.

דוגמאות למקרים מעין אלו ישנן בשפע בכל תחומי הרשלנות הרפואית. אם לדוגמה יולדת הביאה לעולם תינוק הסובל ממומים קשים תרצה לתבוע את רופא הנשים שלה או את הרופא שביצע את סקירת המערכות, יהיה עליה להוכיח כי לא יידעו אותה אודות הפכם ו/או לא הוסבר לה על ההשלכות השונות. אם ברשומה הרפואית יהיה כתוב כי הוסבר לה מראש על הסיכונים והסיבוכים הצפויים, יהיה בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה.

זוהי אחת הסיבות בגינה הפסיקה מדגישה את החשיבות שבתיעוד כל צעד וצעד בטיפול, לרבות תיעוד של שיחות טלפון הרלוונטיות לטיפול: אם למשל הרופא הנחה את המטופל בשיחת טלפון ליטול תרופות מסוימות, חובה עליו לתעד זאת ברשומה הרפואית.

המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים הגדירה במדויק אילו צילומי רנטגן למשל יש לבצע לפני כל פעולה ופעולה. למעשה אין פעולה ולו סתימה פשוטה שניתן לבצע מבלי לעשות צילום רנטגן אבחנתי. במקרה של כתרים או טיפולי שורש, יש לעשות צילומי סטטוס שיניים ופעולות מורכבות יותר כמו השתלות או עקירות, מחייבות לכל הפחות ביצוע של צילום פנורמי.

מעבר לכך, בחלק ניכר מהמקרים יש לבצע צילומי CT וזאת כיוון שהשיניים והשתלים גובלים במבנים אנטומיים חשובים כמו עצב הלסת התחתונה או הסינוס המקסילרי בלסת העליונה. פגיעה במבנים האלו במהלך טיפול כמו עקירה או השתלה, עשויה להוביל לנכות ולנזק תפקודי קשה.

לפיכך אם הרופא מבין בהתבסס על הצילום הפנורמי שיש אפילו סיכון מינימלי לפגיעה, הוא מחויב להפנות את המטופל לצילום CT, שמספק נתונים בנוגע למשל לממדי העצם, העצב והשן ברזולוציות של עשירית המילימטר. בשל כך נכון להיום הפרקטיקה המקובלת היא לבצע צילומי CT לפני פעולות כירורגיות.

לפני ביצוע פעולות רפואיות שונות, בדגש על פעולות כירורגיות, רופא השיניים מחויב להסביר למטופל על הטיפול שהוא עומד לעבור, על הסיכונים והסיבוכים ועל החלופות הטיפוליות שבאפשרותו לבחור בהן. לאחר מכן עליו להחתים אותו על טופס הסכמה מדעת, המהווה את אישור המטופל לטיפול.

החברה לניהול סיכונים, שמבטחת את רופאי השיניים בישראל, הנפיקה שורה ארוכה של טפסי הסכמה מדעת, כשכל טופס מתייחס לטיפול אחר. נכון להיום ישנם טפסים לא רק לפעולות כירורגיות אלא גם למגוון טיפולים אסתטיים ובכלל זה הלבנת שיניים, יישור שיניים, ציפויי חרסינה ועוד. על טופס ההסכמה המטופל צריך לחתום לפני הטיפול, כשהשאיפה היא שיחתום עליו יום-יומיים לפני שיתיישב על הכיסא הדנטלי. זאת כיוון שעל רופא השיניים לאפשר לו להטמיע את המידע, לעכל אותו ולהרהר בדברים.

אם חלילה יבוצע טיפול כירורגי מבלי שהמטופל נתן את הסכמתו בכתב, המטופל יוכל להגיש תביעה גם אם לא נגרם לו כל נזק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שטיפול כירורגי שמתבצע ללא הסכמת המטופל, מוגדר כתקיפה לכל דבר ועניין. עם זאת, במקרים מעין אלה, יהיה על התביעה להוכיח שאם היה מועבר למטופל המידע הנחוץ, היה בוחר לוותר על הטיפול. אך גם אם לא יעלה בידיה להוכיח זאת, עדיין יתכן שיהיה מקום להגיש תביעה בגין פגיעה באוטונומיה.

מה שחשוב להבין בנושא של הסכמה מדעת, זה שמטופל שנותן את הסכמתו לטיפול ומודע לסיכונים ולסיבוכים הפוטנציאליים, לא נותן את הסכמתו לכך שהטיפול יבוצע ברשלנות. ישנם מטופלים המאמינים באמת ובתמים כי אם נתנו את הסכמתם בזמן שהיו מודעים לסיכונים, לא תהיה להם אפשרות לתבוע את רופא השיניים.

מדובר בעמדה נפוצה אך שגויה לחלוטין: גם אם המטופל נתן את הסכמתו ביודעין, עדיין יתכן שיוכל לתבוע את רופא השיניים ולקבל פיצויים אם יעלה בידי התביעה להוכיח שניתן היה למנוע את הנזקים. כדי להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית, יש ראשית להוכיח כי נגרם למטופל נזק, לאחר מכן יש להוכיח קשר סיבתי בין הטיפול לבין הנזק ולבסוף יש להראות כי הרופא חרג מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים ושרופא סביר אחר היה נוהג אחרת.

אם אתם סובלים מנזקי שיניים שמקורם בטיפול שיניים, הצעד הנכון ביותר עבורכם, הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית. מעבר לכך, טוב תעשו אם תתנו עדיפות לעורך דין המתמחה בהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. מן הסתם יש לבחון כל מקרה לגופו, אך יש להבין כי ישנו מגוון רחב של מקרים שעשויים לזכות אתכם בפיצויים, כשלעיתים מדובר בפיצויים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.

עו"ד סאמי אבו ורדה מחזיק בניסיון של מעל שניים וחצי עשורים בתחום דיני הנזיקין ובניהול תביעות רשלנות רפואית

טלפון - 077-9971228

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד